במקום תוכניות גרנדיוזיות, אפשר לשפר את התחבורה הציבורית לשדה התעופה רמון

עבור מי שהתרגל לטוס לשדה הישן והצפוף באילת, שדה התעופה רמון נראה כמו שיפור של ממש - מרווח ונעים הרבה יותר לנוסעים. אבל כל זה נכון עד הרגע בו יוצאים מהטרמינל הממוזג לשמש הקופחת. מחוץ לו אין פינה מוצלת, והנוסע שמנסה להסתגל לחום נדרש לבחור בין שתי אופציות גרועות: האם הוא רוצה לעלות על מונית ולשלם למעלה מ-100 שקל על נסיעה קצרה לעיר; או לחכות לאוטובוס מאסף שנוסע בין כל מלונות העיר, ושזמן הנסיעה בו עולה על 40 דקות - פי שניים מאשר במונית.

כל זאת כאשר הכביש לאילת פנוי, במיוחד אם לא מדובר בעונת התיירות. בפסח האחרון, למשל, עומס הנוסעים לאילת הוביל לפקקים שלפי עדויות ארכו יותר משעה וחצי וגרמו לנוסעים לאחר לטיסות ולעיכובים רבים - מה שסביר להניח יתרחש שוב בקיץ הקרוב. 

כאשר אלה פני הדברים, אין פלא שחברות התעופה מדווחות על ירידה בביקוש לטיסות לאילת, מגמה שעשויה להתעצם כאשר ייסגר גם שדה דב בתל-אביב. ברור שהפתרון לכך לא יהיה השמשה מחדש של שדה התעופה הישן באילת, הצעה שנשמעה שלשום ולא ברור עד כמה הייתה רצינית. החזרת השדה לפעילות תימשך לפחות שנה ותקשה על הפעילות בשדה התעופה החדש ברמון, שבו הושקעו 1.7 מיליון שקל.

אפשר למצוא לבעיה פתרון פשוט וזול בהרבה. השדה ברמון, כך נראה, נבנה ללא מחשבה מספקת על התחבורה הציבורית באילת - עיר שגם ככה תמיד הייתה בה תדירות דלילה של אוטובוסים, ושהמבקרים בה מסתמכים על מוניות. אוטובוס מאסף אחד אינו פתרון אטרקטיבי לנוסעים שממהרים לטיסה או לנוחתים שכבר בילו כמה שעות בנסיעות ובטיסה.

אחד הפתרונות שחוזר ועולה הוא רכבת קלה בין השדה לעיר. ותיקי ענף התשתיות זוכרים הבטחות כאלה מלפני עשור ויותר, ולאחרונה גם ראש העיר מאיר יצחק הלוי חזר על הרעיון והשווה את הרכבת המיועדת לזו הפועלת בשדה התעופה סכיפהול, סמוך לאמסטרדם. אבל רכבת כזו אפילו לא תוכננה ובטח שלא מוכנה לביצוע. אומנם יש תוכניות מפורטות יותר לרכבת מהירה לאילת שתיסע מהעיר עד לבאר-שבע ומשם למרכז הארץ, אך גם הקמתה לא מתוקצבת ומקודמת כיום.

פתרון פשוט יותר הוא יצירת של כמה קווים שיובילו לאזורים שונים באילת (קו לאזור המלונות וקו אחר לחוף אלמוג, למשל). ניתן גם להשתמש במערכת להזמנת שאטלים כמו זה שמפעילה ויה בתל-אביב (שירות באבל), וכך נוסעים שמתכננים להגיע למקומות סמוכים יוכלו לנסוע יחד מהשדה ולשוב אליו בתום החופשה.

כמו כן, שני נתיבי נסיעה נסללו בכביש 90 בין אילת לשדה התעופה רמון, אך כדי להתגבר על הפקקים יש להפוך אותם לנתיבי תחבורה ציבורית, לפחות בעונות התיירות העמוסות.

כמו בהרבה פרויקטים עצומים בתחום התשתיות, גם בשדה התעופה רמון אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אי-אפשר לפתוח שדה תעופה חדש בלי שירות תחבורה ציבורית יעיל. החדשות הטובות הן שאפשר לתקן את המצב במהירות ובהשקעה נמוכה יחסית, מבלי להניח מסילות או להקים לתחייה שדה תעופה שכבר נסגר.