מי יאשר עסקאות, כמה אפשר לסמוך על פייסבוק והאם הכוח עובר לאזרחים? המטבע החדש - שלב השאלות

חברת פייסבוק הודיעה אתמול (ג') על השקת המטבע החדש, ליברה, אותו פיתחה. החברה משתפת פעולה עם עשרות חברות נוספות, בהן פייפאל, ויזה, מאסטרקארד, אובר, איביי ועוד. המטבע החדש יושק בשנה הבאה, ולפי פייסבוק מדובר במטבע מבוסס בלוקצ'יין, בדומה לטכנולוגיה שעל בסיסה נמצא הביטקוין. השליטה במטבע כזה היא מבוזרת, והוא לא אמור להישלט על ידי גורם אחד.

אך מה בעצם נמצא מתחת למנוע של ליברה - האם הוא באמת מבוזר, או שמא פייסבוק מציעה מודל חדש שלא הכרנו? אחת השאלות החשובות היא מי הגורם שמאושר לחתום את הבלוקים של הבלוקצ'יין - כלומר, לאשר את אמינות העסקאות - מסביר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי. בביטקוין למשל, כל הפעולות שמתבצעות ברשת, זאת אומרת כל העברות הכספים - נארזות ב"בלוק" של מידע בכל עשר דקות. זאת גם הסיבה שהטכנולוגיה נקראת בלוקצ'יין - משום שסך כל המידע על העברות כספים מצטבר לכדי שרשרת ארוכה של בלוקים. השאלה הזאת חשובה משום שהמשמעות של התשובה עליה היא מי שולט ברשת ומי משפיע עליה.

בעוד בביטקוין יש כיום יותר מ-10,000 נקודות מחשבים ("צמתים") שלוקחים חלק ברשת באופן כזה או אחר, ואף מאשרים את אמינות העסקאות, בליברה מדובר ב-28 ארגונים וחברות, שמפעילים כל אחת כמה עשרות צמתים כאלה, ובפייסבוק שואפים להגיע ל-100 ארגונים כאלה בעת ההשקה בשנה הבאה, כשכל חברה עשויה להחזיק בכמה מאות צמתים. בביטקוין, אמנם הצמתים נשלטים על ידי כמה גופים גדולים, בעיקר חברות כרייה, אבל כל אדם יכול, אם הוא רוצה להשקיע בכך, להתקין במחשב שלו צומת ביטקוין .

"הבלוקצ'יין של פייסבוק קצת יותר ריכוזי. הוא לא משהו שכל אחד יכול להשתתף בו בלי לשאול אף אחד", אומר רוזנפלד. "אם למשל אתה לא סומך ספציפית על פייסבוק, אז זה בסדר כי יש עוד חברות שמשתתפות. לפייסבוק יש צומת משל עצמה, אבל יש עוד חברות, אז זה לא שצריך לסמוך על חברה אחת. אבל אם אתה רוצה ביזור אמיתי ולא סומך על קונגלומרט של כמה תאגידים - אז זה כמובן שזה לא עוזר לך".

רוזנפלד מסביר כי נכון להיום, "כל חברה ששמה 10 מיליון דולר מקבלת את הזכות להפעיל צומת, ואז באיזשהו תהליך של הצבעה בין הצמתים האלה מתקבלים הבלוקים. באופן טיפה יותר מפורט: בכל פעם שצריך לחתום בלוק חדש (אישור של תקינות העסקה - א"ב), יש מנגנון שבוחר אקראית את אחד הצמתים האלה, ואז הוא בעצם מוביל מהלך של איסוף חתימות מכל השאר ומאשר את הבלוק. זה נכון שזה לא רק פייסבוק, זה כמה חברות, אבל אלה עדיין אותן חברות שקיבלו הרשאה מאותו גוף ריכוזי".

"הכוח נמצא אצל החברות הגדולות שמפעילות את הצמתים (כוח מחשוב שבוחן את תקינות העסקאות - א"ב). מי שמשתמש במטבע רוצה לדעת שכל מה שקרה עד עכשיו היה תקין, ושלא הומצאו מטבעות שלא לפי הפרוטוקול".

"התוצאה היא שבסופו של דבר כן צריך לסמוך על מישהו - על הארגון הזה שיעשה את העבודה טוב מכל הבחינות", מתריע רוזנפלד. "בשורה התחתונה, יש בבלוקצ'יין של ליברה כמה מאפיינים של בלוקצ'יין פומבי לגמרי, אבל הוא לא מבוזר באמת.

"מצד שני, במבנה של בלוקצ'יין הרבה יותר קל לארגונים להצטרף או לצאת. זאת אומרת שלאחר שליברה תושק, זה יהיה תהליך פשוט יחסית להוסיף עוד חברה, מאשר אם היו משתמשים בדאטה בייס (מערכת לא מבוזרת)". פייסבוק אכן הבטיחה במסמכים הטכניים שלאחר חמש שנים כל גורם שמעוניין יוכל להצטרף לרשת - ולא רק ארגונים מאושרים. נכון לעכשיו, מיעוט החברים ברשת גם חוסך כוח מחשוב.

"הארנק שלך הוא בעצם של פייסבוק"

הנושא האחרון אליו התייחס רוזנפלד - שלדבריו פייסבוק הזכירה במאמר הטכני - הוא האפשרות לשימוש במה שמכונה "ערוצי תשלום": שימוש בטכנולוגיה שתגרום לכך שעסקאות לא יתעכבו ויתייקרו בגלל עומס על הרשת, כפי שקרה בתקופת ה"הייפ" סביב הביטקוין. רוזנפלד אומר שהוא "לא מצא פירוט בנושא זה במסמכים של ליברה, אלא רק הפנייה למאמר שדיבר על כך". לדבריו, "הם כנראה מניחים שבתור התחלה לא יהיה בזה צורך, כי מן הסתם בהתחלה לא כל העולם ישתמש בזה".

לבסוף, מסביר רוזנפלד, "מעבר לפרטים של איך הבלוקצ'יין אמור לעבוד, כנראה שהרוב המכריע ישתמשו בארנק שפייסבוק מפתחת, קליברה, שהוא ארנק צד שלישי שפייסבוק מחזיקה את המפתחות שלו. אולי שמעתם בהרצאה של ביטקוין את האמירה שאם אין לך מפתח פרטי (מקביל לסיסמה לחשבון) אז בעצם איבדת את הביטקוינים, ולכן אנחנו ממליצים להשתמש בארנק שלמשתמש יש בו שליטה.

"בליברה זה לא עובד ככה. הארנק שלך הוא בעצם של פייסבוק, ופייסבוק היא זו שמחזיקה את המטבעות עבור המשתמשים. אני מעריך שגם ליברה כאיגוד תמליץ להשתמש בו, והנה שוב חזרנו למצב שבו אנו סומכים על פייסבוק והמטבעות שלנו אצלם והמידע שלנו אצלם. הם אמרו במפורש שהם לא ישמרו אותם יחד, אבל אני נוטה להאמין שהם כן ירצו לשלב בין המידע שהם אוספים עלינו בעסקאות דרך הארנק לבין המידע החברתי שיש להם מהפייסבוק עצמו. אז כנראה שדה פקטו זה לא מבוזר ודי דומה לדברים שראינו עד עכשיו - פשוט עוד חברה ששולטת בדברים האלה".