ה"ליברה": הפוליטיקאים מתנגדים למהלך, האנליסטים מתלהבים

השבוע, יום לפני שפייסבוק הכריזה את אחת ההכרזות המשמעותיות בתולדותיה, עלתה מניית החברה ביותר מ-4%, עלייה שמשקפת את הציפיות הרבות של המשקיעים לקראת ההכרזה. ההכרזה עצמה הובילה לירידה קלה במניה. גם המניות של חברות מאסטרקארד ו-ויזה - שותפותיה של פייסבוק לפרויקט ליברה - ירדו. השוק, אם לומר זאת בזהירות, לא הגיב בהתלהבות. נהפוך הוא - הוא הגיב בחשש ובזהירות.

יכול להיות שהסיבות לכך הן התגובות של הרגולטורים והפוליטיקאים כלפי המטבע, שלא מיהרו לחבק את המטבע החדש. שר האוצר הצרפתי ואחד הפוליטיקאים הבכירים באירופה, ברונו לה מר, אמר בראיון לאתר "בלומברג" על פרויקט ליברה כי "הוא לא יכול ואף אסור שיקרה". לדבריו, "זה לא בא בחשבון" שהמטבע הקריפטוגרפי של ענקית המדיה החברתית "ייהפך למטבע ריבוני".

לה מר קרא לראשי הבנקים המרכזיים של ארגון המדינות המתועשות (מדינות ה-G7), הכולל את ארה"ב, קנדה, יפן, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה, ולממונים על המערכת המוניטרית הבינלאומית, להקים ועדה שתבדוק את פרויקט המטבע הדיגיטלי של פייסבוק ולהגיש דוח עם ההמלצות כבר בחודש הבא. על פי הדיווח ב"בלומברג", גם חבר הפרלמנט האירופי מטעם גרמניה, מרכוס פרבר, הזהיר כי פייסבוק עלולה להפוך ל"בנק צללים", והוסיף כי הרגולטורים צריכים לעמוד על המשמר בעניין.

הפוליטיקאים האירופים הם לא המתנגדים היחידים למטבע הדיגיטלי של פייסבוק. אתמול נמתחה ביקורת על הפרויקט על ידי הכלכלן האמריקאי פרופ' נוריאל רוביני, שידוע כמי שחזה את המשבר הפיננסי העולמי של 2008. בראיון לאתר חדשות הקריפטו האמריקאי Coindesk, אמר רוביני - המוכר גם כאחד המתנגדים הקולניים לביטקוין ולמטבעות הקריפטו - כי המטבע של פייסבוק "הוא פרטי לחלוטין, נמצא תחת שליטה, ריכוזי, מאומת ומורשה על ידי קבוצה קטנה של צמתים (מחשבים ברשת). אז מה קריפטו או בלוקצ'יין בזה? שום דבר".

ב-TechCrunch הזכירו את הסכנות שיכולות לנבוע מכך שמאות מיליוני משתמשים חדשים ינהרו לרשת התשלומים החדשה. הם הזכירו שלמעט בתקופת ה"הייפ" הגדול בסוף 2017, הרשתות הללו מאוכלסות בעיקר באנשי הקרובים לעולם הטכנולוגיה. האתר ציטט את הסנאטור הדמוקרטי שרוד בראון שצייץ כי "איננו יכולים להרשות לפייסבוק להריץ מטבע קריפטוגרפי חדש מתוך חשבון בנק שוויצרי ללא פיקוח". בנוסף, בהצהרה שפרסמה חברת בית הנבחרים מקסין ווטרז, נכתב כי "בהתחשב בעברה הבעייתי של החברה, אני מבקשת שפייסבוק תסכים להשעיה של כל פעולה לקראת פיתוח מטבע קריפטוגרפי עד שלקונגרס ולרגולטורים תהיה את האפשרות לבחון את הנושאים הללו ולנקוט פעולה".

האם לפייסבוק יש מספיק רזרבות

לעומת הפוליטיקאים, האנליסטים הביעו התלהבות יחסית. ב-CNBC דווח כי האנליסט דאג אנמות' מג'יי פי מורגן אמר כי "הגענו ל-2019 עם התובנה שענקיות האינטרנט - ופייסבוק בראשן - ייאלצו עוד ועוד לגוון את עסקיהן וזרם ההכנסות שלהן. אנו מאמינים שהרשת שמאחורי ליברה עשויה להאיץ את הגיוון הזה עבור פייסבוק משום שהיא יוצרת מעורבות (Engagement) מעבר לתקשורת החברתית ועשויה לעודד מסחר בפלטפורמה". הניתוח הסתיים בקביעה כי "אנו מאשרים שוב את מחיר היעד שקבענו למניית החברה ל-2019 על 245 דולר", וכי "פייסבוק נשארת הבחירה הטובה ביותר שלנו בתחום האינטרנט". מארק מהאני וסאכארי שוורצמן מ-RBC סיכמו באמירה כי "אנו רואים את ליברה כקו פרשת המים הן עבור פייסבוק והן עבור האימוץ הגלובלי של מטבעות קריפטוגרפיים".

גם בבנק ההשקעות Baird ציינו את הגיוון בהכנסות כיתרון וכתבו כי המיזם החדש "יוכל לסייע לפייסבוק לגוון את ההכנסות שלה מעבר לפרסום, ועומד בקנה אחד עם כוונות החברה לפנות לכיוון של אינטראקציות יותר פרטיות".

לעומת זאת, בבנק ההשקעות ריימונד ג'יימס, בחרו לגלות זהירות ואמרו כי "אמנם בכוחו של המיזם לשבש את שוק העברות הכספים הבינלאומיות, ולהגדיל את הסחר האלקטרוני", עם זאת, אמרו, פחות סביר שהוא יצליח לשבש את המודל המסורתי שעומד בבסיס המערכת הפיננסית הנוכחית, וקינחו בקביעה כי "יש הרבה דברים שלא ידועים וכי בשלב זה אנו רוצים להיזהר מפני קפיצה למסקנות".

במגזין פאסט קומפני אספו את תגובות המבקרים וציינו את העובדה הפשוטה שבעוד שפייסבוק וחברותיה למהלך התחייבו לגיבוי של 1:1 למטבעות שיונפקו - כלומר שמאחורי כל מטבע ליברה שיונפק יעמדו נכסים יציבים בלבד, כמו מטבעות דולר, אירו ואגרות חוב ממשלתיות - האופן המעשי שבו הדבר יתבצע עדיין דורש הוכחה. במילים אחרות, השאלה הבסיסית היא האם לחברות התומכות בפרויקט יש מספיק נכסים לשים בצד כדי לשמש רזרבה? כמו כן, מה יהיה הנתח של אגרות חוב ברזרבה הזאת, מה יהיה מקורן ומי יהיו מקורות המימון שלהם?

באותו אופן, מעלה המגזין שאלה אודות האופן המדויק שבו מתכוונת פייסבוק לשמור על ערך המטבע - מעבר להבטחה לעשות זאת. לבסוף, כפי שמציינים בפאסט קומפני, רשימת הארגונים התומכים בליברה כוללת אמנם חברות תשלומים כמו ויזה, מאסטרקארד ופייפאל, אבל מי שנעדרים ממנה לחלוטין הם "הבנקים שיצטרכו לשמור את סכומי הכסף שחברות הארגון תורמות לפרויקט", ולא פחות חשוב - יזדקקו להם כדי לאפשר ללקוחות להכניס כסף למערכת מלכתחילה.