חברות הייטק אוהבות לספר שהן הופכות את העולם לטוב יותר. אחת משפרת לאנשים את החיים, השנייה עוזרת להם לנהל את הזמן והשלישית מונעת מהם להיפגע. פייסבוק בשנותיה הראשונות נחשבה לכזאת שמסוגלת לחבר בין אנשים, ויותר מכך - לתת קולות לאוכלוסיות שנעדרו מהשיח הציבורי, ולקדם דמוקרטיה בעולם. בתקופת ה"אביב הערבי" פייסבוק נחשבה לאחד הדברים הטובים שקרו במאה ה-21.
מאז פורסמו הרבה פוסטים בפייסבוק, ובעולם יש הבנה גוברת כי החברה שהקים מארק צוקרברג עשויה דווקא לסכן את הדמוקרטיה, לשקף תמונה לא אמיתית של המציאות, ולהעצים תופעות שליליות. פייסבוק היא אחת מארבע ענקיות טכנולוגיה - ביחד עם אפל, גוגל ואמזון - שנטען כלפיהן שהן מרכזות כוח רב מדי ויש לחפש דרכים לרסן את כוחן ולמנוע את התוצאות השליליות שאליהן הוא מוביל. מהעמדות החיוביות שמשכה פייסבוק לפני 7-8 שנים כבר לא נשאר הרבה.
מנהלי פייסבוק, ובראשם צוקרברג, כבר מודים בעצמם כי צריך להטיל עליהם רגולציה. האמירות הללו הם חלק מניסיון לבלום את הסנטימנט השלילי כלפיהם, ומרצון למנוע צעד דרסטי יותר - פירוק החברה. אפילו הם למעשה מודים כי הם יצאו לדרך עם כוונה מסוימת וסיימו עם תוצאה אחרת - הם מנסים, לדבריהם, להפוך את העולם לטוב יותר, אך מתמודדים עם טענות להשפעה על מערכות בחירות ברחבי העולם ובעיות פרטיות. זאת, בהנחה בכלל לא מובנת מאליה שבוחרים להאמין לכנות המטרות שלהן.
כעת חברת פייסבוק מתכננת לעשות מהפכה בעולם התשלומים, והכריזה על מטבע ליברה, מטבע דיגיטלי שיחל לפעול בשנה הבאה, שיהיה מטבע גלובלי ויאפשר לבצע תשלומים באמצעות ארנק דיגיטלי שתציע החברה. פייסבוק מודעת לביקורת כלפיה והתכוננה היטב לרגע הזה.
החברה אמנם פיתחה את המטבע, אך משתפת פעולה עם עשרות חברות מובילות בעולם, מויזה ומאסטרקארד ועד אובר וספוטיפיי (הבנקים נעדרים מהרשימה). פייסבוק כנראה מאמינה כי השותפות תשפר את הסיכויים שהמהלך יצליח, אך לא פחות חשוב - תפחית את הביקורת כלפי החברה. כך פייסבוק יכולה גם להוביל את המהלך ולנסות לעצב את הרגולציה לפי רצונה וצרכיה, וגם להיות "רק" חלק מרשת של עשרות חברות.
הדיון הציבורי סביב כוחן של הענקיות הוביל רבים - פוליטיקאים, רגולטורים, מומחים ועוד - להבנה כי למערכת הרגולציה קשה עד כמעט בלתי אפשרי להקדים את ענקיות הטכנולוגיה. אין בידי הרגולטורים ידע מספק על כוונות החברות, ואין להם את הידע המלא והיכולת לנתח אותו כדי להבין את ההשפעות השליליות על שלל סוגיות - מתחרות ועד פרטיות.
לכן, המחשבה כי גם הפעם צריך להסתכל באופן אוטומטי על המהלכים של פייסבוק כחיוביים היא לא הגיונית. גם אם כוונותיה טובות, קיים סיכון גבוה מדי שתיווצר פה מערכת שתשרת את פייסבוק עצמה, או את התאגידים הגדולים שמשתייכים לרשת.
ניתן לטעון כי התנגדות למהלך המגולם בליברה פוגעת בחדשנות ובקדמה. זאת בהחלט טענה לגיטימית, אבל אסור לשכוח שהמערכת המוניטרית העולמית היא רגישה ומורכבת. נכון, אפשר לטעון שהמערכת הנוכחית נותנת כוח רב בידי מדינות ספציפיות, כמו ארצות הברית, אך המערכת עדיין כוללת רמה מסוימת של איזונים ובלמים. אי אפשר להגיד זאת על חברה שהעניקה למייסד שלה כוח מופרז, שהחלה להודות בבעיות הקיימות ברשתות החברתיות שלה רק כשכבר לא הייתה יכולה להמשיך להתכחש להן, ושנכשלה בשמירה על הפרטיות של המשתמשים. מיליארדי אנשים מפקידים בידי פייסבוק מידע מספיק רגיש - לא חייבים לתת לה לשלוט גם על מערכת התשלומים העולמית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.