גפני: "מבקשים דחיית מועד סגירת שדה דב לפחות עד 1 בינואר"

היום (ה') התקיים בוועדת הכספים של הכנסת דיון ממושך, סוער ולרגעים אף מביך לגבי מועד פינוי שדה דב. בסוף הדיון, ביקש יו"ר הוועדה חה"כ משה גפני לדחות את מועד פינוי שדה דב לפחות עד ל-1 בינואר עד שתתכנס הממשלה הבאה. בתום הדיון אמר גפני כי "אנחנו לא מבקשים לקבל החלטה ציבורית מה עושים הלאה עם השטח הזה, לא דנים על זה עכשיו. מה שכן, אנחנו מבקשים לדחות את מועד הסגירה של השדה עד שתהיה ממשלה, לפחות עד ה-1 בינואר. אני יודע שיש דיון אצל ראש הממשלה. זו דחייה קריטית", אומר גפני וזועק כי "אנחנו מדברים פה על פיקוח נפש. אתם הורסים את המדינה".

לדיון מרובה המשתתפים, שכלל נציגויות של משרדי האוצר, הביטחון, המשפטים, התיירות ושל חברי כנסת רבים, לא הגיעו מנהלי הגוש הגדול ועל כך זעם גפני ואמר. "בעלי הקרקעות יבואו לפה בסוף".

לנציגי האוצר אמר בתום הדיון כך: "אנחנו נפנה לראש הממשלה ולשר הביטחון שהוא גם ראש הממשלה ונבקש דחייה. אם תלכו נגדנו (פונה לנציגי האוצר, מר"ח) - יגיע יום שבו הכנסת יהיה לה את הכוח חזרה כמו שהיה לה תמיד. אתם תבקשו פה קיצוצים - ואז נגיד לכם את מה שאתם אומרים לנו היום, שצריך את הכסף הזה". דיון נוסף בנושא שדה דב קבע גפני ליום שלישי הבא בשעה 10:30.

את הדיון פתח גפני באומרו כי בדומה לחברי כנסת אחרים, גם הוא עצמו סבור שסגירת שדה דב ב-1 ביולי היא "נזק בלתי הפיך לעיר אילת. מדינה נורמלית לא יכולה לאפשר את הדבר הזה". לגישה זו הוא זכה לתמיכה "מקיר לקיר" בדיון.

בתוך כך, נזכיר כי שר התחבורה הטרי בצלאל סמוטריץ' אמר כי בכוונתו להעביר חקיקת בזק שתדחה את סגירת השדה בשלוש שנים לפחות במהלכן ימשיכו הליכי התכנון להתנהל תוך שהוא יעגן את זכויות בעלי הקרקע כבעלי זכות ראשונים כאשר תתחיל שם בנייה. ביום ראשון צפוי להתקיים דיון בנושא בכנסת.

"אין עוד חלופה לתושבי אילת"

שדה דב אמור להיסגר ב-1 ביולי לפי החלטה שהתקבלה לפני יותר משנה. המאבק בשבועות האחרונים נגד סגירת השדה הוביל לדיון היום. בראש המאבק עומד ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי, שגם בדיון הזה זעק כי ניתוק שדה דב ינתק את העיר אילת מהמרכז לאור הסרבול שבטיסות מנתב"ג לרמון. "אני מבקש שתעצרו רגע, תמנו גורמים מקצועיים שיביאו את ההמלצות שלהם. אל תמהרו לסגור את השדה ב-1 ביולי. זה כאוס. מיליון איש טסים בעורק הזה כל השנה. 80 אלף מהם לקבל שירותים רפואיים".

יצחק הלוי שב ומדגיש כי התהליכים במידה ושדה דב יפונה במועד - עוד רחוקים משלבי בנייה. "עליי אי אפשר לעבוד. התמונה היא שלב ההתנגדויות. רק לפני שבוע אפשרו עוד חודש. גם אם יתאמצו זה יקח לפחות שנתיים. לאחר מכן צריך לתכנן, ולבנות כ-4,800 יחידות דיור בחלק הדרום מזרחי של המתחם (היכן שממוקם הטרמינל העכשווי ואיזור החניון מאחור, מז"ח) כך שהוא לא מפריע כלל ועיקר לתפעול השדה בעת הזה. אני שואל את הנחפזים והנמהרים? למה אתם ממהרים. אומרים לי שצריך לעשות בדיקות קרקע. אני אומר אין בעיה, תנקו את השטח צפונית לאיזור שבו אתם הולכים לבנות. אין עוד חלופה לתושבי האילת לכלכלתה לבריאותה ולחינוך".

צחי דוד, מנהל מרחב תל-אביב ברשות מקרקעי ישראל, טען כי הרשות זקוקה לקרקע באופן מיידי והוא מבטיח לנוכח הטענות של הנוכחים כי הקרקע לא תעמוד שוממת דקה אחת אחרי הפינוי. "השדה הזה, שתופס רצועה של שני קילומטר לאורך חוף הים, הוא לא המזור לצרכים הבינלאומיים של מדינת ישראל. התכנית שהגשנו ושמחליפה אותו זכתה לשבחים. הפקדנו לפני חודשיים תכנית שכוללת 16 אלף יחידות דיור ועוד 3,700 חדרי מלון - זו תכנית ירוקה שחצי ממנה זה דיור בר השגה. בכל השטח הזה (עד גלילות) אפשר לבנות 30 אלף יחידות דיור. בשנתיים האחרונות בעקבות עבודת מנהל התכנון הצלחנו לרסן את עליות מחירי הדיור ל-6% אחרי שהם הגיעו לעליות של 10%. החלטה שמוותרת על יחידות הדיור והתכניות שנמשוך גם מגלילות - יש לה השפעה אדירה על שוק הדיור".

דוד מזכיר ש-70% מהמקרקעין נמצא בבעלות המדינה. כאשר הכספים שהיא תקבל מהקרקע "נועדו לממן את העתקת מחנות צה"ל לנגב". באשר להצעה שעולה על הפרק שוב ושוב בימים האחרונים המבקשת ליישם תכנית של התחלת של בנייה לצד השארת מסלול, אומר דוד כי מדובר בתכנית אחרת שתידרש להיבדק ותהליך שייקח שנים. דוד פרט כי עם פירוק השדה (מה שייקח 4-5 חודשים) תחל עבודת טיהור הקרקע (לדבריו שתימשך עד חצי שנה) אולם לא פרט מעבר לכך מתי אחריה תחל הבנייה.

את שדה דב מפעיל משרד הביטחון בכל הפעילות התעופתית (מגדל הפיקוח למשל) כאשר רשות שדות התעופה מפעילה את השירותים האחרים (טרמינל, חניה וכדומה). אם תתקבל החלטה להמשיך את הפעלת השדה, גרוסים נציגי משרד הביטחון שהדבר ידרוש תהליך שייקח זמן. מבחינת צה"ל, הסבירה נציגת המשרד דניאלה האמר - ב-1 ביולי הפעילות מועתקת לחצור כיישום החלטה שהתקבלה על-ידי הממשלה. היא שבה וטענה כי שינוי החלטה והמשך הפעלת השדה פירושו תהליך שלא יכול להיעשות מיידית. ח"כ טל רוסו טען מולה שהתהליך יכול להתקיים, וכי מה שצריך להיות הוא פינוי של 60%-70% משדה התעופה והפעלת מסלול בטיסות לאילת.

חה"כ מיקי לוי טעון כי "ראש הממשלה בכובעו כשר ביטחון יכול לעצור את התכנית הזו בעוד דקה וחצי". חה"כ יואב קיש טען כי השדה יהפוך למטרד ציבורי מוכה נחשים: "לא יקרה בו כלום בשנים הקרובות וזה עובדתי. לשם דוחפים אותנו בעלי הקרקע. אנחנו מכבדים את החלטות בבג"ץ. ובחקיקה נגדיר לראשונה את זכויות בעלי הקרקע כך שהם לא יחסרו דבר. למה הם מתנגדים למהלך של הבית הזה שמאוחד בקשת הפוליטית? כי הם רוצים להכניס כסף כבר לכיס. ברגע שנסגר השדה הם יודעים שזה שאלה של זמן. אולי הם לא מאמינים למדינה שתשמור על הזכויות שלהם בחקיקה? משרד הביטחון מוכן לוותר על השדה. אני לא יודע כמה כספים היו באירוע הזה ואילו לחצים הופעלו עליו. ברור לי שפחות שדה תעופה פוגע במוכנות הביטחונית שלנו כמדינה. בשעתו הייתה חקיקה שדיברה על טרמינל זמני והיא מוסמסה לחלוטין כי האוצר לא רצה להעביר 50-60 מיליון שקל, האוצר דחה ודחה יכול להיות שאם זה היה קורה - היינו במקום אחר היום. האוצר הביא אותנו לנקודה הזו ולכן ההחלטה היא שהממשלה צריכה להוביל בחקיקה מהירה".

צביקה קרמן, ראש חטיבת תכנון במשרד הביטחון, הקים עליו את הנוכחים כשטען כי "הישארות בשדה דב יכולה לייצר לנו פגיעה ביטחונית. הגענו לנקודת אל חזור שכללה מהלכים ארגוניים". "לא תעקפו את הכנסת", השיב לו גפני "התפקיד שלנו לפקח על העבודה שלכם לא תבואו עם ניירות חסויים. אנחנו מדינה דמוקרטית".

קולו של משרד התיירות לא נשמע בסאגה הזו עד היום, כשבדיון נכח גם אמיר הלוי, מנכ"ל המשרד. הוא קבע כי העיר אילת לא תעמוד בסגירת שדה דב. "אילת היא עיר שניזונה ב-90% מפעילותה מעסקים תיירותים - המעבר לשדה התעופה רמון גם הוא זעזוע. ועכשיו קורה מצב שבו העיר חוטפת שני זעזועים בטווח של חצי שנה. היא לא תוכל לעמוד בסגירה של עוד שדה. כל הרגלי הנסיעה והתנועה לעיר התיירות, שיש בה הכי הרבה בתי מלון בישראל, נמצאת בסכנה. רואים את זה בירידה בתפוסת המטוסים, רואים כבר עכשיו שהתנועה האווירית הצטמצמה והסגירה של שדה דב תוריד את התנועה ב-45%-60% נוספים. לא תהיה רווחיות בקווים האלה. אנחנו משקיעים 60-70 מיליון שקל בשנה כדי לתמרץ חברות תעופה זרות להגיע לאילת. יש לזה הצלחה אבל עם כל זה התיירים זה רק 10% והשאר זה תיירות פנים. סוגרים את השדה המזין את אילת בלי לתת פתרונות ובלי לראות אם יש תשתיות, כמו רכבת שאין. היערכות בנתב"ג לא קיימת בכל מה שקשור לשאטלים למשל ומה שיקרה הוא שהרוב יעברו לכביש 90. בנתב"ג נלחמים על סלוטים לחברות תעופה זרות שרוצות להגיע לכאן. נתבג פקוק וקצב הגידול הוא עצום. במכלול הדברים צריך להחליט אם התחזית היא קטסטרופה או חורבן. צריך להיערך לפתורנות כמו נמל ימי ורכבת - דברים שלא עלו עד היום על השולחן".

שאלה חשובה שנשאלה היא האם טכנית שדה דב יכול להמשיך ולפעול על-ידי אנשי הצבא: "הפעילות הביטחונית תעבור לחצור מה1 ביולי", הדגישה האמר. "אנחנו לא יודעים לתמוך בפעילות תעופה במחנה שאנחנו עוזבים אם תמשיך שם תעופה - בשביל לתמוך אותה - וזה כאמור במסגרת החלטה שלא תתקבל על-ידינו - צריך פרק זמן להיערך. אנחנו לא מסוגלים בפרק זמן קצר להתארגן להמשיך להפעיל את נתב"ג".

הכוונה העתידית היא להעביר את ניהול ותפעול השדה הזה לרשות שדות התעופה. נציג הרשות שנכח בדיון טען שהליך כזה יקח "שנה וחצי". לא בכדי התרעמו גם עליו.

האינטרס של משרד האוצר לקבל כסף, שמשמש כמימון הראשון בתכנית להעברת בסיסי צה"ל לנגב, העבירה את העיניים לנציג האוצר, דניאל מצר מאגף תקציבים שהסביר ש"פרויקט שדה דב הוא בעל השלכות מאקרו-כלכליות. 16 אלף יחידות וחצי מיליון מ"ר של תעשייה ומסחר - יש לזה השלכות עצומות. זה חלק מהרחבת פתרונות הדיור, פרויקט דגל של משרד האוצר. נאמר פה שזו החלטה פזיזה אבל זו החלטה שהתקבלה פה בכנסת ובבג"ץ ובכל פעם נשקלו כל השיקולים והתקבלה אותה החלטה שיש מקום לפנות את השדה". מצר השיב לנוכחים כי המשרד מתכנן להכניס לכיסו 8 מיליארד שקל כבר בשנה הבאה אם השדה יפונה במועד. לא נומק כיצד. הוא הדגיש כי "לא יהיה מקור אחר לממן את העתקת בסיסי צה"ל לנגב".

מה תהיה המשמעות המשפטית של דחיית סגירת השדה? אריאל צבי ממשרד המשפטים הזכיר כי המדינה חתמה על הסכם מול בעלי הקרקע הפרטיים וכי היא נמצאת בהליך אזרחי בתביעה להפרת חוזה. "לכל מה שנאמר כאן יש השלכות לעמדת המדינה. קיבלנו ומקבלים כל הזמן את העמדות של בעלי הקרקע הפרטיים על התחיבות הממשלה בפניהם ועל המשך הפעילות מעבר ל-1 ביולי שתהיה מבחינתם הפרה של ההסכם. הטענות הללו לא ניתנות בעלמא נצטרך להתמודד איתן ולכן לא נרחיב בהקשר הזה". בהקשר של פתרון הדרגתי אמר כי המשרד לא גיבש עמדה "זה יהיה צריך לעמוד בהיבט עובדתי של ישימות ושל גורמי המקצוע בתוך הממשלה".

כאמור - תם הדיון אך לא נשלם. ביום שלישי הקרוב תתכנס הוועדה שוב והפעם מקווה גפני שהוא יקבל תשובות מלאות יותר ונסתרות פחות ממשרדי הממשלה, דגש על הביטחון והאוצר.