פורשה למתחילים: גרסת הבסיס של המקאן היא רכב ספורט ראוי

פלח רכבי ה-SUV המפוארים היה בשנתיים האחרונות מנוע הצמיחה של שוק היוקרה הישראלי, אבל פעולתו של "המנוע" הזה הייתה רחוקה מאוד מלהיות סדירה. הטבת המס על דגמים בעלי הנעה היברידית-נטענת יצרה בתוך הפלח פערי מיסוי משמעותיים, דחקה הצידה את דגמי הבנזין והדיזל ויצרה ערבוביה רצינית בהיררכיה המסורתית של הדגמים. כך, למשל, לא נדיר לראות דגמי SUV היברידיים-נטענים מהקטגוריה הגדולה, עם רמת אבזור גבוהה מאוד, שעולים כמו - או פחות - מדגמי SUV בגודל בינוני עם הנעה רגילה ועם רמת אבזור נמוכה יותר משמעותית.

אבל בינואר הקרוב אמור לעבור השוק רציונליזציה, כשיוגבלו הטבות המס לרכבי פלאג-אין יוקרתיים. המהלך עשוי לחסל להיטי מכירות מוטבי-מס, אך מנגד הוא יחזיר את הביקוש לדגמים "רגילים", שהאספקה שלהם סדירה הרבה יותר - במיוחד בתקופה של מחסור בסוללות בשוק העולמי, שבו השוק האירופי מקבל עדיפות אספקה על חשבון ישראל.

בין הנהנים מהשינוי עשוי להיות גם פורשה מקאן 2 ליטר החדש. עם מחיר בסיס של 525 אלף שקל, הוא עדיין נדרש להתמודד עם דגמי פלאג-אין יוקרתיים גדולים ומאובזרים יותר, כולל אחיו הגדול מבית, קאיין הייבריד. אבל לאחר שהשוק "יחזור לעצמו", הוא עשוי לצאת מהפינה השיווקית אליה נדחק.

כמו קודמו, מודל 2019 החדש של המקאן חולק עם אאודי Q5 את הפלטפורמה הבסיסית, אבל עיצובו החיצוני לא משאיר ספקות לגבי מוצאו ומיתוגו המיוחס. החרטום האגרסיבי מזכיר פורשה 911 שהתנפחה לממדי SUV, מפסק הגלגלים הרחב ומרכז הכובד הנמוך יחסית יוצרים רושם של מכונית קופה שרירית והזנב משתפל ונמתח לאחור בזווית יותר תלולה מזו של Q5. ביחד עם חישוקי 20 אינץ' אימתניים (אופציה), וסמלי מותג מרשימים מקבלים את "חווית הסטטוס" של נהיגה בפורשה, אפילו בחניה. רכב המבחן שלנו זכה על הכביש לתשומת לב רבה מעוברי אורח ומנציגי החוק, שחרגה בהרבה מהמקובל בכלים עם נפח מנוע ומחיר דומים.

הכניסה לתא ממשיכה את האווירה המיוחדת. המושבים ממוקמים נמוך יחסית למפלס מכסה המנוע ומקנים תחושה של ישיבה ברכב ספורטיבי שרוע, שאינה אופיינית ל-SUV גבוהים. מושבי הספורט העמוקים תומכים היטב בגוף, למרות היעדרם של כמה מצבי כוונון שאותם אנחנו רגילים לקבל במושבי יוקרה (אופציה).

 רכב

מסורת יוקרתיות לצד הייטק עדכני

מערך הפיקוד המסורתי של פורשה משלב מסכים גדולים והייטק עדכני, אבל לא מזניח מוזרויות נוסטלגיות של המותג דוגמת "מפתח התנעה" שנמצא משמאל לנהג, מד סל"ד גדול במרכז וכו'. הצד הרציונלי שלנו הזכיר לנו שמדובר בתרגיל מחוכם במיתוג. הצד האמוציונלי התעקש להעלות בזיכרון רגעי אושר נשכחים מאחורי ההגה של 911. צג המולטימדיה הענק מחזיר אותנו למאה ה-21 עם שלל אפליקציות ורזולוציה גבוהה, וכך גם מערך מקיף של מערכות בטיחות עדכניות. בנוסף אליו, יש גם מערך מצלמות היקפי, גג שמש פנורמי ועוד.

מרחב הפנים טיפוסי לקבוצה עם שפע של מרווח לראש ולכתפיים, אבל מרווח הרגליים מאחור פחות נדיב מזה של ה-Q5 ושל כמה מתחרים מהפלח. גם תא מטען של 500 ליטר לא ירשים משפחות גדולות. איכות החומרים והייצור גבוהה מאוד, כמקובל אצל פורשה, ובידוד הרעשים מצוין. אבל מי שרוצה סממני פאר "פורשאים", כמו הגה GT, דיפוני עור נוספים וכו', יצטרך לגהץ כהוגן את כרטיס הפלטינה שלו.

פורשה, כמקובל בקרב יצרני העילית, נוהגת להציע גרסאות בסיס "בסיסיות" שפתוחות לאינספור שדרוגים טכנולוגיים וקוסמטיים, שמוסיפים אחוזים רבים למחיר הכולל. המדיניות הזו בולטת באגף הדינמי-טכנולוגי, שבו הציפיות - שלנו לפחות - ל"תחושת פורשה" היו גבוהות. רכב ההדגמה שלנו צויד במנוע ה-2 ליטר טורבו-בנזין המוכר של קבוצת פולקסווגן-אאודי, שמייצר 252 כ"ס ו-38 קג"מ ומשודך לתיבה כפולת מצמדים. זהו מנוע יעיל ונמרץ, שמאיץ את הכלי השמנמן מאפס ל-100 קמ"ש בקצב מכובד של 6.9 שניות ומאפשר לשייט במהירויות אוטובאן גם על כביש 6.

אבל אם תרצו לקבל עם המנוע הזה קצת יותר "פלפל" נוסח פורשה, כמו אפשרות לכיול יותר אגרסיבי של הבולמים וצליל מפלט מסעיר, תצטרכו לרכוש חבילת "ספורט" שעולה כ-13 אלף שקל. זו עדיין לא כוללת את מתלי האוויר, שהם אופציה נפרדת ויקרה.

בדגם הבסיס מקבלים צליל תרבותי, תגובת דוושה סבירה אך לא מרגשת, שיכוך זעזועים די נוקשה, שנוטה לטלטל את המרכב על בורות ישראלים קשוחים - לא מעט באשמת חישוקי הענק עם הצמיגים נמוכי החתך - וצריכת דלק סבירה.

הנהיגה מחפרת על המגרעות

כל זה נשכח ונסלח כאשר עולים לראשונה על כביש ראוי. מהנדסי פורשה, שחתומים (ללא קרדיט) על כיול המתלים של חלק גדול מכלי הרכב הסדרתיים בעולם - מסין ויפן ועד אירופה ארה"ב - לא הזניחו את הג'וניור שלהם והעניקו לו טיפול דינמי שראוי למותג. כאשר בוחרים במצב התכנות הספורטיבי ההגה הופך כבד, מהיר ומדויק יותר מכל כלי אחר, שבו נתקלנו עד היום בפלח הזה. הגלגלים עוקבים אחר קווי האספלט כמו מסילה ונטיית הגוף בפניות אגרסיביות בלתי מורגשת. אפילו בלי הגאדג'טים וחבילות הספורט האופציונליות ממדיו ומשקלו של הכלי כאילו מתפוגגים על כבישים צרים ומתפתלים. אנחנו יכולים רק לדמיין כיצד מרגישות גרסאות הטורבו החזקות של המקאן, שמצוידות בכל הגאדג'טים המחוכמים.

לרכב יש גם מצב "שטח", אולם בהיעדר מתלי אוויר הוא משנה רק את התכנות של העברת הכוח ולא מגדיל את מרווח הגחון המוגבל. שעשועי עפר וסלעים אינם מומלצים.

525 אלף שקל הם מחיר מעניין למי שרוצה "כרטיס כניסה" למותג פורשה ולא מוכן להסתפק ברכב משומש. במחיר זה גרסת ה-2 ליטר ההתחלתית תספק את הבונוסים החברתיים הנלווים למותג, ביצועים יעילים והתנהגות כביש משמחת לנהגים חובבי הגה. אבל מי שירצה למצות את הפוטנציאל החבוי יצטרך לצלול לתוך רשימת האופציות היקרות או להעפיל לגרסת ה-S עם מנוע V6 340 כ"ס וביצועים הרבה יותר מסעירים. אם כבר פורשה, אז למה להתפשר. 

חלק מהמתחרות

ב.מ.וו X3-30

ב-365 אלף שקל, לפני תוספות, מציעה ב.מ.וו את גרסת ה-30 של ב.מ.וו X3 החדש. הממדים החיצוניים דומים למקאן, תא הנוסעים מרווח יותר ותא המטען קולט 550 ליטר. המנוע בגרסה זו הוא 2 ליטר טורבו בנזין עם 252 כ"ס, ההנעה כפולה והתאוצה מאפס ל-100 קמ"ש אורכת 6.3 שניות

וולבו XC-60 T8

370 אלף שקל, אחרי הטבת המס, עולה גרסת ה- T8 כפולת ההנעה של וולבו XC60 . המנוע הוא 2 ליטר טורבו, עם גיבוי של מנוע חשמלי חזק וסוללה. ההספק המשולב 407 כ"ס והתאוצה מאפס ל-100 קמ"ש אורכת 5.3 שניות. תא הנוסעים מרווח ומאובזר היטב אך תא המטען קטן יותר והמשקל העצמי נכבד

ריינג'רובר איווק SE

489 אלף שקל עולה הגרסה המאובזרת של ריינג'רובר איווק החדש. העיצוב רענן ויוקרתי, תא הנוסעים שופע גאדג'טים והמנוע הוא 2 ליטר טורבו עם 249 כ"ס ו-37 קג"מ, שבסיוע תיבה אוטומטית בת 9 מהירויות מזניק את הרכב מאפס ל-100 ב-7.5 שניות. ההתנהגות פחות ספורטיבית אך יש יכולת שטח