אל תזרקו לפח את תמ"א 38 – שכללו אותה

ראיתם פעם מישהו שזורק לפח ככה סתם מאתיים, שלושת מאות אלף שקלים ועל הדרך מוותר על אפשרות להציל את החיים שלו ושל משפחתו מאסון טבע? אני רואה. כל יום אני רואה. ולא אחד או שניים, מאות אלפים. כן, אני מדבר אליכם - סרבני וותרני תמ"א 38.

לפני ארבע עשרה שנה המדינה הציעה תוכנית שמנוגדת לכל היגיון תכנוני, אבל כזו שיכולה להציל את החיים של מי שגרים בבניינים ישנים. אתן ואתם מכירים כבר את הנוסחה בעל פה - זכויות בנייה שנולדו יש מאין ישלמו את חיזוק הבניין.

ולמה חשוב לזכור את זה? כי אם לא שמעתם, אז כדאי שתתעדכנו בטרנד החדש בקרב ראשי ערים - סגירת השאלטר על תמ"א 38 שמכבידה על התשתיות הקיימות וגם על התקציב העירוני. הרוח במינהל התכנון תומכת ובממשלה, טוב אתם יודעים, אין באמת חיה מתפקדת כזו.

נכון - יש אינספור בעיות עם התכנית הזאת: הפיכת הבניין לאתר בנייה, בעלי מקצוע חאפרים ווה ווה ווה ווה. הכל ידוע הכל סופר.

אבל אין פלאן בי לחיזוק בניינים. מחר, לא עלינו, רעידת אדמה ונקבל חורבן שניתן היה למנוע, לפחות את חלקו. אז במקום לזרוק את התוכנית לפח, צריך להפיק לקחים, לשכלל את השיטה, אולי גם לזרוק פנימה כסף ציבורי. בשלב הזה, כל פתרון אחר יהיה יקר וארוך יותר לביצוע.