עדיף בנייה מועטה במקומות נחוצים מאשר בנייה מרובה בשומקום

התחלות הבנייה בירידה, והיזמים כמובן נזעקים ממקומם, אולם לפי שעה זו אינה בעיה. ענף הבנייה נמצא בתהליך של שחרור מסטרואידים שהוזרקו לתוכו בשנים האחרונות, שגרמו לעליות בהתחלות הבנייה, אולם בניגוד גמור למהלכיו הטבעיים של השוק. אם ניתנת אפשרות לבחור בין בנייה רבה במקומות לא נחוצים, לבין בנייה מועטת יותר במקומות נחוצים - ברור שהבחירה תהיה באופציה השנייה.

כיצד ניכרת השתחררות השוק מהחומר האסור? נתוני הבנייה עוד יעברו עדכונים, אולם לפי שעה הרבעון הראשון של 2019 נחשב לאחד הרבעונים הראשונים החלשים בתחום הבנייה בשנים האחרונות (ולייתר דיוק - מספר ההתחלות הנמוך ביותר מאז הרבעון הראשון של 2012). ואולם כאמור, לא המספר הנמוך הוא הסיפור, שכן 11-12 אלף התחלות בנייה ברבעון יכולות לספק את הצרכים בצורה נאותה לטווח הקרוב. הסיפור הוא התמהיל, וזה מרמז על שוק שחוזר לשפיות.

במחוז ירושלים הוחל בהקמת 1,577 יחידות דיור ברבעון הראשון של השנה; מדובר בכמות הגדולה ביותר של דירות שבבנייתן הוחל, מאז 2014 לפחות; במחוז תל אביב נרשמו 2,450 התחלות בנייה ברבעון הראשון, והוא משלים בנייה שלא זכורה בחמש השנים האחרונות לפחות; רק להמחשה - בשלושת הרבעונים הללו נרשמו במחוז כ-9,700 התחלות בנייה, יותר מאשר בכל אחת מהשנים 2014,2015,2016, ו-2017 וכמעט כמו התחלות הבנייה בכל שנת 2018. קפיצות בבנייה בהרצלייה, רמת גן, תל אביב עצמה וחולון עומדות בלב התהליךץ

בפריפריה מתקיימת תמונת מראה הפוכה, וניכר שהקבלנים מעוניינים לסיים את הפרויקטים שלהם בצפון ובדרום - ולהתקפל למרכז. התחלות הבנייה במחוז הצפון, למשל (1,041) מהוות שפל רבעוני של 5 שנים לפחות וירידה של כמעט מחצית לעומת הרבעון הראשון של 2018. בדרום נרשמה ירידה של 12% ברבעון הראשון (1,995 התחלות), לעומת משנהו ב-2018, ואולם הבנייה האינטנסיבית בנתיבות ובבאר שבע עדיין מחזיקה את המחוז הזה ברמת בנייה גבוהה יחסית.

2019 לא תביא את החדשות הטובות לענף התכנון והבנייה - זה ברור. ממשלה שתגבש מדיניות וגם תתחיל לפעול לפיה, תבחר כנראה בספטמבר השנה, אולם תתחיל לתפקד רק ב-2020. עד אז אנו צפויים להמשיך לראות ירידה בהתחלות הבנייה, והתמקדות במקומות שקבלנים מזהים בהם ביקושים אמיתיים, ופחות במקומות שהממשלה מקדמת, עם ביקושים מופרכים.