המדינה דוחה את הקיצוץ בפנסיה לקראת העלאת גיל הפרישה לנשים

קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, עמיתים, לא תקצצנה את הקצבאות לפנסיונרים ב-1.3% בתחילת יולי. הדבר מתאפשר לאחר שהממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבראשות הממונה ד"ר משה ברקת, חתם הערב על דחיית המהלך עד ל-1 באפריל, כשהוא מאפשר למדינה להוביל עד אז הליך להעלאת גיל הפרישה לנשים.

בעקבות הדחייה כאמור ההסתדרות ביטלה את סכסוך העבודה במשק עליו הכריזה. לא מדובר בפיתרון הבעיה אלא רק בדחייה הנובעת מחשש במערכת הפוליטית מההשלכות שיהיו לפגיעה בגמלאות של כ-270 אלף פנסיונרים ערב הבחירות לכנסת.

הדחייה התאפשרה לאחר הבטחה בדבר הבנות בין ראש הממשלה ושרי הרווחה והאוצר ויו"ר ועדת הכספים, לפעול להעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64.

על-פי ההצעה יועלה גיל הפרישה לנשים בשלוש השנים הקרובות בקצב של 4 חודשים בשנה ובשמונה השנים שלאחר מכן בקצב של 3 חודשים לשנה, כך שבאמצע שנת 2033 יפרשו נשים לפנסיה בגיל 65. לפי ההצעה החל משנת 2037 יוצמד גיל הפרישה לנשים באופן אוטומטי לתוחלת החיים, ויעלה יחד עימה. המגבלה היחידה שתישאר תהיה שגיל הפרישה לנשים לא יעלה על גיל הפרישה לגברים (למרות שתוחלת החיים של הנשים גבוהה יותר).

גיל הפרישה לגברים הועלה בחוק מ-2004 מ-65 ל-67 וגיל הפרישה לנשים הועלה מ-60 ל-62 והיה אמור לעלות שוב ל-64. ואולם הפעימה השנייה נדחתה במשך שנים ולאחרונה בגלל ההססנותו של כחלון. נשים רשאיות לעבוד עד גיל 67 אולם הן זכאיות לקצבת זקנה מהביטוח הלאומי מגיל 62.

תזכיר החוק מעגן למעשה את המתווה שהציעה וועדת לוי להעלאת גיל הפרישה לשר האוצר משה כחלון לפני שנתיים - המלצות שנדחו בזמנו על-ידי כחלון. בספטמבר 2017 המליצה וועדה בראשות הממונה על התקציבים דאז אמיר לוי להעלות בהדרגה את גיל הפרישה לנשים ל-65, תוך מתן תמיכה לנשים מבוגרות שייפגעו מכך. אולם כחלון שמינה את הוועדה, סרב לקבל את המלצותיה משום שלא היו מקובלות על כל חברי הוועדה.

מקור הבעיה, והצורך בקיצוץ הקצבאות, טמון בחוסר המוכנות של הח"כים לעמוד בחוק שהם עצמם ניסחו בעבר, להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-64. הכנסת חזרה בה מכוונה זו וביטלה את העלאת גיל הפרישה. מהלך זה יצר גירעון אקטוארי שצריך להתמלא מהיכנשהו: או מקיצוץ זכויות, או מתשלום (נוסף) של משלמי המסים, או באמצעות ביטולו דרך העלאת גיל הפרישה. לפי שעה טרם נמצא פיתרון, ועל כן הקרנות הוותיקות שבהסדר אמורות לקצץ קצבאות בסוף החודש. המהלך החדש אמור לשנות את רוע הגזירה.

בדברי ההסבר לתזכיר הצעת החוק נאמר כי העלאת גיל הפרישה היא צעד שיש לו חשיבות רבה הן ברמת המקרו והן ברמת הפרט. ברמת המקרו העלאת גיל הפרישה דוחה את תחילת תשלום קצבאות הזקנה, ההוצאה הגדולה ביותר בביטוח הלאומי, ובכך היא מסייעת למדינה לצמצם את הגירעון הצפוי בשנים הקרובות ולחזק את איתנותו הפיננסית של המוסד. ברמת הפרט צפויה דחיית גיל הפרישה להביא להגדלת גמלת הפנסיה של נשים, שכיום היא נחותה משמעותית מזו של גברים בגלל שתי סיבות: הראשונה, הנשים עובדות פחות שנים (ומשתכרות פחות) ולכן מספיקות לחסוך פחות לפנסיה. והשנייה, תוחלת החיים של הנשים מגיל הפרישה ארוכה יותר משמעותית מזו של הגברים.