זה מכבר משמשים "ניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט", CNN ועימם רוב התקשורת המודפסת והאלקטרונית מטרה לחיצים משוחי רעל של דונלד טראמפ וממילא גם של מעריציו, הידועים בשם הקולקטיבי ה"בייס". למעט פוקס ניוז, אהבת חייו של הנשיא, וכמה אתרים משווקי קונספירציות של הימין - מצטיירים עיתונים ורשתות טלוויזיה בעיני טראמפ כנציגים של כוחות האופל שוכני הביצה הוושינגטונית שחותרים תחתיו ותחת ממשלו.
לדעת אמריקאים רבים - בהחלט לא כולם - ההתקפות המתמידות של טראמפ על התקשורת נהפכו בהדרגה לזמזום רקע, כמו רוב הרעשים שמפיק הנשיא בציוציו או בנאומיו לפני המונים משולהבים. גם העובדה שטראמפ ביטל את התדרוך היומי לכתבים בבית הלבן, כי "ממילא אי-אפשר להאמין לדיווחים שלהם", נספגה בתודעה כמאמץ נוסף של הקבלן לשעבר להפוך את התקשורת לתרנגול כפרות לכל תלאות ממשלו.
אבל המו"ל של "ניו יורק טיימס", א.ג. סולצברגר, החליט שטראמפ חצה קו אדום מסוכן כאשר האשים באחרונה את עיתונו ב"בגידה". סולצברגר הגיע למסקנה שאסור עוד להחשות והשתמש בנשק היעיל ביותר שעומד לרשותו - מאמר אופ-אד ב"טיימס". הוא הוקיע את הנשיא במילים קשות לא רק בגין התבטאויותיו נגד ה"טיימס" אלא גם בגין יחסו לתקשורת בכלל וסירובו להכיר בה כמשתתפת לגיטימית ובעלת זכויות בחיים הציבוריים.
בהתפתחות מפתיעה, התייצב בסוף השבוע "וול סטריט ג'ורנל", שופר הימין, לימין ה"טיימס", אם כי הוא ניצל את ההזדמנות למתוח ביקורת נשכנית על מתחרהו הוותיק (ועל כך בהמשך).
מו"ל ה"טיימס" מודה כי עיתונו אינו המטרה היחידה של משטמת הנשיא, וכי "התקפותיו המסלימות על ה'טיימס' התנהלו במקביל למטחים שהוא מטיח בתקשורת האמריקאית בכללה"; אך באופן טבעי הוא מתמקד בעוול שנגרם לעיתונו.
סולצברגר פותח את מאמרו כך: "תחילה הותקפנו כ'ניו יורק טיימס הכושל'. אחר-כך תוארנו כ'פייק ניוז'. בהמשך סווגנו כ'אויבי העם'... טראמפ תיאר אותנו בהתבטאויות כזב, תקף את היושרה שלנו והשמיץ את העיתונאים שלנו במונחים ששימשו דורות של דמגוגים. עכשיו הסלים טראמפ את התקפותיו עוד יותר, והוא מאשים את ה'טיימס', בציוץ, בפשע כה חמור עד שדינו מוות... בפעולה שמשמעותה למעשה בגידה".
ההאשמה הזו הייתה תגובה לדיווח ב"טיימס", שלפיו ארה"ב הצליחה לשתול תוכנות רעילות ברשתות הפקת החשמל של רוסיה, תוכנות שעלולות לשתק את המדינה כולה ביום פקודה. "פקידים בממשל טראמפ הבהירו לכתבים שלנו שהפרסום אינו מהווה כל בעיה מבחינת האינטרס הלאומי של ארה"ב", מדגיש סולצברגר.
בכל זאת, טראמפ האשים את ה"טיימס" בבגידה. "רק מעטים שמו לב לכך", כותב המו"ל. "אמצעי תקשורת רבים, לרבות ה'טיימס', החליטו שההאשמה הזו אפילו לא שווה דיווח, וזה מראה עד כמה התרגלנו כולנו לפחזנות הרטורית הזו. אך ההתקפה החדשה חוצה קו מסוכן בקמפיין של הנשיא נגד עיתונות חופשית ועצמאית".
"בגידה היא הפשע היחיד שחוקת ארה"ב מגדירה במפורש", אומר סולצברגר. "האבות המייסדים של האומה ידעו שלאורך ההיסטוריה שימשה המילה הזו נשק בידי שליטים עריצים כדי להצדיק רדיפה וחיסול של אויביהם... האבות המייסדים ביקשו לוודא שפוליטיקאים שרק טובתם שלהם לנגד עיניהם לא ינצלו אותה לרעה במטרה לתקוף יריבים או מותחי ביקורת... אבל טראמפ השתמש במילה הזו עשרות פעמים".
"אין האשמה חמורה יותר שיכול נשיא להטיח באמצעי תקשורת עצמאי, וזה מעלה שאלה מטרידה: איך יראו התקפותיו על העיתונות אם וכאשר הוא יחליט להסלים עוד יותר את הקמפיין שלו נגד התקשורת? לאחר שטראמפ השתמש בביטויים הכי מחרחרי מדנים שיש במילון, לא נותר לו אלא לממש את איומיו למעשים".
"יש הוכחות זה כבר קורה", מציין מו"ל ה"טיימס". "ממשל טראמפ מנהל קמפיין משפטי אגרסיבי נגד עיתונאים. יש עלייה חדה במספר החקירות של הדלפות מגופים ממשלתיים (מגמה שהחלה כבר בממשל אובמה). גופי ממשל בעלי סמכויות רגולטוריות מנצלים את סמכויותיהם כדי לגמול לאמצעי תקשורת (שאינם משתפים פעולה עם הממשל), כגון הניסיון לסכל מאמץ של AT&T לרכוש את החברה-האם של CNN. האשמת ג'וליאן אסאנג' (מייסד וויקיליקס) בריגול בגין פרסום מידע מסווג מעלה חששות שמשרד המשפטים לא רק מנסה להעניש האקר שהשיג את המידע שלו באופן בלתי חוקי, אלא שממשל טראמפ מנסה להפוך נהלי איסוף חדשות סטנדרטיים להתנהלות פלילית".
"ובינתיים, ההתקפות המילוליות של טראמפ על המדיה מוסיפות ליצור אווירה שבה האמון בעיתונאים הולך ונשחק והאלימות נגדם נמצאת בסימן עלייה", קובע סולצברגר. "יותר מרבע מכלל האמריקאים - ורוב הרפובליקאים - מסכימים עם הטענות, ש'אמצעי תקשורת הם אויבי העם', וש'לנשיא צריכה להיות סמכות לסגור אמצעי תקשורת שאינם מתנהגים כהלכה'".
"עיתונות חופשית, הוגנת ועצמאית היא כלי חיוני לעוצמתה של ארצנו, לחיוניותה ולכל החירויות שמשמשות בסיס לגדולתה", מזכיר המו"ל של ה"טיימס" לאזרחי ארה"ב.
תמיכה בלתי צפויה בעמדתו הלוחמנית של ה"טיימס" הגיעה מכיוון בלתי צפוי: "וול סטריט ג'ורנל", יריב אידאולוגי ומסחרי של העיתון מזה שנים. מאמר דעה של ג'יימס פרימן, עוזר העורך של עמודי הדעה ב"ג'ורנל", מתייצב לימין ה"טיימס", אך מוסיף עקיצה מודגשת: "הטור זה מסכים עם המסר של מר סולצברגר ומקווה שהמסר הזה יקבל תהודה באמצעות שליחים טובים יותר (מאשר המו"ל של ה'טיימס'). אנו גם מקווים שעובדיו של מר סולצברגר יעדיפו לתפקד לפי אמות המידה שהבוס שלהם מציב לנשיא טראמפ".
במילים אחרות: בדיוק כפי שטראמפ האשים את ה"טיימס" בבגידה - עיתונאים של ה"טיימס" מטיחים האשמה זו בנשיא.
פרימן מביא כדוגמה את הכותרת מעל מאמר שכתב בעל הטור צ'רלס בלו ביולי 2018: "טראמפ, בוגד בוגדני" ("Trump, treasonous traitor"). במאמר נכתב, בין השאר: "אמריקה נבגדת על-ידי הנשיא שלה עצמה". בהמשך מודגש: "טראמפ הוא בוגד".
ודוגמה אחרת: בעל הטור טימותי אגאן כתב ביולי 2017 כי "טראמפ כבר פלירטט עם בגידה".
"הבה נקווה שהנשיא והכותבים של מאמרי הדעה ב'ניו יורק טיימס' יבחרו את מילותיהם בקפידה רבה יותר", כותב ה"ג'ורנל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.