התושבים מתנגדים: מרלו"ג? לא בחצר האחורית שלי

המרכזים הלוגיסטיים (מרלו"גים) נחשבים ללהיט הנוכחי של ענף הנדל"ן. הם טובים למשקיעים שרוצים להיכנס לתחום צומח, לעסקים שצריכים פתרונות אחסון, לצרכנים שיכולים לקבל חבילות במהירות רבה יותר ולרשויות המקומיות שמרוויחות ארנונה. אמנם הארנונה למ"ר על מרלו"ג נמוכה מזו הנגבית על שטחי מסחר או משרדים, אבל מרלו"ג הוא שטח גדול שאינו צורך הרבה משאבים מצד הרשות המקומית, ולעתים אף מתפתחת סביבו תעשייה נלווית קטנה. חברת מגה אור, למשל, מכרה היום נכס לוגיסטי בעסקה שצפויה להניב לה רווח מרשים אחרי מס של כ-116 מיליון שקל (כ-150 מיליון שקל לפני מס) וזאת אחרי שעד היום נהנתה החברה מרווח של כ-110 מיליון שקל מהנכס המדובר. 

אלא שלא כולם מרוצים מהבנייה המסיבית של המרכזים הלוגיסטיים. שמה של קבוצת "מתנגדים להקמת מרכז לוגיסטי ביד חנה" מעיד על המטרה שלשמה הוקמה: לבטל בניית מרכז לוגיסטי של חברת היבוא דיפלומט באזור התעשייה של היישוב הקהילתי הקטן, הסמוך למחלף ניצני עוז בכביש 6.

המתנגדים טוענים כי המבנה המרכזי של המרלו"ג יהיה בגובה של 36 מטר מעל הקרקע, אף שהתב"ע המאושרת מאפשרת בניית 15 מטרים בלבד. עוד הם טוענים כי המשאיות הרבות שייצאו וייכנסו ממנו בכל שעות היממה יגרמו למפגעי רעש וזיהום אוויר.

"לא הגענו לפה בשביל ציוץ הציפורים ולא ציפינו למדרכות מזהב, אלא ליישוב פשוט. המרלו"ג יהיה מאוד קרוב לבתים, 20-30 מטר מהבתים הקרובים ביותר, וזה יישוב קטנטן. מדובר בתוספת אדירה של תנועה והכביש כאן הוא גם ככה פקוק ומסוכן", אומר נעמן נוב, אחד המתנגדים.

ראוי לציין כי רק חלק מתושבי יד חנה מתנגדים להקמת המרכז הלוגיסטי המדובר. אחרים רואים את ההכנסות הגדולות שיזרים המרלו"ג לקופת היישוב, וכמה עשרות מהם גם ירוויחו ממנו באופן אישי, משום שהם בעלי מניות באגודה החקלאית שמשכירה את הקרקע.

"אנחנו לא מנותקים, אבל צריך היגיון. צריך לבנות במסגרת התב"ע", אומר נוב. "כל אזור תעשייה יכניס ארנונה, אז למה לבנות דווקא מרלו"ג? וחוץ מזה, קודם תפתחו את הכביש שמבטיחים להרחיב ואז תפתחו את המרלו"ג. אי אפשר לסמוך על תשתיות עתידיות. כולנו עברנו ועדת קבלה אף שאסור להם לעשות את זה, ולכולם סיפרו את אותו סיפור על אזור תעשייה הייטקי וכפרי", מוסיף נוב.

מן המועצה האזורית עמק חפר נמסר: "בשל חילוקי הדעות שמעוררת התוכנית בקרב תושבי יד חנה, הנהגת המועצה יזמה ומימנה הליך גישור מקצועי, שהביא להסכמות ראשוניות, אך קבוצת תושבים המתנגדים למיזם העדיפו לפרוש מההליך. חשוב לציין כי באזור תעשייה ייתכנו אלטרנטיבות העלולות להשפיע לרעה על הסביבה יותר מהמרל"וג.

"המועצה פועלת בכל דרך על מנת למזער את השפעותיו הסביבתיות של הפרויקט, תוך קידום פתרונות משמעותיים להורדת עומסי תנועה באזור. בין היתר: צומת ניצני עוז מורחב בימים אלה, כביש 444 לקראת ביצוע, ובהתאם לצורך יקודמו רימזור צומת יד חנה עם כביש 5714, ודרך דרומית ישירה לכביש 5714".

"בשעות העומס התנועה עומדת"

תושבי יד חנה לא לבד, וההתנגדויות דומות לשלהם נשמעות יותר ויותר במקומות שונים בעולם. בעיר אישם (Isham) בבריטניה אושרה הקמת מרכז לוגיסטי חרף התנגדות התושבים, שאף יצאו להפגנות תחת הסיסמה: "קודם מחלף, ואז פיתוח". "בשעות העומס התנועה פשוט עומדת כבר עכשיו", אמר אחד התושבים ל-BBC. "אז להוסיף עוד 3,000 כלי רכב זה פשוט לא הגיוני".

"לג'יל רנווייה, וטרינר מכפר סמוך לליון, רק הגיוני היה להתנגד למרכז הלוגיסטי שאמזון רוצה להקים באזור", נכתב ב"גרדיאן" לפני כחודש. חברת המשלוחים רוצה לבנות מבנה ענקי לא הרחק משדה התעופה של ליון אבל שני איגודים מקומיים פתחו בהליכים משפטיים במטרה לעצור את הבנייה. הם חוששים מעלייה בנפח התנועה ובזיהום האוויר, שיגרמו יותר מ-1,000 משאיות ו-4,500 כלי רכב קטנים יותר בכל יום, בלי פיתוח של התחבורה הציבורית במקביל. הם גם חוששים מכך שהבנייה תפגע ביותר מ-33 מינים של חיות באזור.
בקליפורניה נרשמת התנגדות למרכזים לוגיסטיים מסיבות אחרות - הם תופסים שטח שיכול היה לתת יותר מקומות עבודה, לאנשים עם יותר השכלה.

1,500 משאיות דיזל בכל יום נתון

בחודש שעבר דיווח "לוס אנג'לס טיימס" על כנס שבו השתתפו מאות מתושבי העיר סן ברנרדינו לדון בהתנגדויות להקמת מרכז לוגיסטי צמוד לשדה התעופה של העיר. המבנה הענק, שעלות הקמתו נאמדת ב-200 מיליון דולר ושטחו כשטח 11 מגרשי פוטבול, יוכל לייצר 3,800 מקומות עבודה, וכ-6.5 מיליון דולר בהכנסות שנתיות לעיר, דיווח העיתון. "אבל התושבים שאלו את עצמם איזה משרות בדיוק ייצר המרכז הלוגיסטי הזה. משרות חלקיות בשכר נמוך, עבודות שרובוטים יוכלו לעשות בשלב כלשהו?"

הם תהו גם איזה זיהום אוויר ייגרם מכ-1,500 משאיות דיזל שייכנסו למרכז בכל יום, ומ-26 טיסות מטען שימריאו משדה התעופה. התושבים כעסו גם על כך שראשי העיר לא הסכימו לחשוף מי החברה שתקים את המרכז. הניחוש העיקרי הוא כמובן - אמזון.

אמזון, מציין "לוס אנג'לס טיימס", היא כבר עתה אחת המעסיקות הגדולות באזור הזה, לאחר שכבר הקימה בו 14 מרלו"גים. "היא נהנית מכך שהרשויות המקומיות מתחרות ביניהן על משיכת מרכזים לוגיסטיים", אמר לעיתון חוסה מדינה, חבר בית הנבחרים של קליפורניה. "אבל המספר המובטח של המשרות בדרך כלל לא מתגשם, ורבות מהן זמניות או עונתיות, והתנאים גרועים".

מדינה העביר באסיפה המחוקקת חוק, AB 485, שמבקש לפזר את הערפל הסובב את ההטבות שהחברות האלו מקבלות מהמדינה. לפי החוק, אם מחסן מקבל סובסידיה של 100 אלף דולר ומעלה, הרשויות יהיו חייבות לפרסם בכמה כסף מדובר, כמה משרות הובטחו בתמורה ואילו, וגם מה התוכניות לאוטומציה, תוכניות שהחברות מסרבות בדרך כלל לפרסם. עוד קובע החוק קיום של שימוע ציבורי בכל שנה לבדוק את העמידה של החברה בהתחייבויות, ואת ההכנסות למדינה ממסים. בשנה שעברה הטיל המושל וטו על חוק דומה בטענה "שהוא הלך רחוק מדי בקביעת מגבלות על תעשייה ספציפית".

ולפעמים ההתנגדות מצליחה: בפנסילבניה הצליחו התושבים בעיר Tilden Township לבטל בחודש שעבר את התוכנית לבניית מחסן גדול בשטח של יותר מ-100 אלף מ"ר. הם התארגנו בקבוצה בשם "Residents Against the Warehouse", ובאמצעות הליכים משפטיים הביאו לביטול.