יו"ר רע"ם: "החברה הערבית בסטטוס-קוו של אי-השפעה מאז הסכמי אוסלו"

יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נתן אשל, מי שהורחק משירות המדינה בעקבות עסקת טיעון בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה (על רקע צילום לא מקובל), מפרסם בשבוע האחרון מספר טורי דעה בעיתונות ("הארץ", "דה-מרקר") בהם הוא מציע לליכוד ולימין לחשב מסלול מחדש בנושא היחס לחברה הערבית.

והנה כעת מגיעה התשובה, בפוסט בפייסבוק של יו"ר רע"ם (התנועה האיסלמית) מנסור עבאס.

בטקסט שפורסם אתמול בלילה בשפה הערבית מציע עבאס "להבין את השיח האחר הישראלי, מטרותיו ותוכניותיו ומציאת דרכים לפעול מולו ואיתו ומציאת הזדמנויות ודרכים להשפיע בו, חשיבה מחוץ לקופסה ופעולה מחוץ לדרכי הפעולה השגרתיות ופריצה לשורות האחר דורשת הרבה יותר מדפוס הפעולה הפוליטי הערבי כיום".

עוד בסטטוס, מתאר עבאס את המפה הפוליטית הערבית והשפעתה על הפוליטיקה הכלל-ישראלית ומונה את המצב כיום ומתאר אותו כ"סטטוס-קוו של אי-השפעה מאז הסכמי אוסלו".

עוד כותב עבאס כי ההכרזה על חזרתה של הרשימה המשותפת היא צעד ראשון וחיוני בכיוון הנכון, "אבל זה לא מספיק. אנו זקוקים לחזון כולל יותר של שיתוף-פעולה ותיאום בינינו, וזה חשוב יותר מן הרשימה המשותפת עצמה".

עבאס הוא איש הפלג הדרומי של התנועה האיסלמית, רופא שיניים ולמד לימודי איסלאם אצל השייח' עבדאללה נימר דרוויש. משנת 2007 הוא משמש מזכ"ל תנועת רע"ם. ב-2018 נבחר ליו"ר רשימת רע"ם לכנסת ובין השאר הוא פועל לשילוב נשים ברשימה של המפלגה הדתית-איסלמית ואכן הוצבה ברשימת רע"ם אישה, הינדאוי שימא מעכו, אך במסגרת השילוב עם בל"ד המיקום שלה היה לא ריאלי.

בשבועות האחרונים מצביעים של שני אירועים פוליטיים בהם תמכו הפוליטיקאים הערבים בליכוד בעקיפין. במקרה הראשון, החוק לפיזור הכנסת שזכה לתמיכה של 74 ח"כים ביניהם חברי הכנסת של חד"ש-תע"ל ורע"ם-בל"ד. מבחינת הסיעות הערביות, פיזור הכנסת הגיע כמתנה משמיים עם האפשרות להגדיל את הייצוג הערבי, אחרי שהגיע לשפל בשל פיצול המשותפת.

במקרה השני, בחירתו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בתמיכה של שני חברי כנסת מחוץ למי שהוגדרו סיעות הקואליציה (טרם קמה הקואליציה), והסברה הייתה שחברי כנסת מן המפלגות הערביות היו בין התומכים, אך הדבר לא ודאי בשל ההצבעה החשאית.

המשמעות של ברית פוליטית בין הליכוד לרע"ם, למשל, הנה הקמת בלוק חוסם אשר לא יאפשר למספיק ח"כים להמליץ על ח"כ בני גנץ בפני נשיא המדינה. למעשה כל מה שזקוקים לו בליכוד הוא החלטה של הסיעות הערביות שלא להמליץ על גנץ, ואפילו אין צורך שהם ימליצו על נתניהו.

במערכת הבחירות מועד א' ב-2019 התמקדו בליכוד בהפניית אצבע מאשימה לגנץ באופן עקבי, שהוא יקים קואליציה עם אחמד טיבי. "ביבי או טיבי" היה אחד מן הסלוגנים המרכזיים של הליכוד, כאילו ששיתוף-פעולה פוליטי עם חברי כנסת ערבים הוא בבחינת דבר אסור. כעת בליכוד פונים לדרך הפוכה ומתחילים לאמץ קו של שיתוף-פעולה עם סיעת רע"ם. 

ח"כ עיסאווי פריג' ממרצ מתנגד לאפשרות של "שיתוף-הפעולה" בין המפלגות הערביות לנתניהו. לדבריו, מחד נתניהו ייזכר כאחד מראשי הממשלה שהשקיעו יותר בחברה הערבית, עם תוכנית חומש (החלטה 922) של יותר מ-10 מיליארד שקל; אבל מנגד "נתניהו ייזכר גם כראש הממשלה המסית והמפריד הגדול בהיסטוריה. כמי שלא בחל בשום אמירה גזענית, בשום מעשה שנועד לייצר דה-לגיטימציה לחברה הערבית, כולל הצבת מצלמות בתוך הקלפיות, כדי 'להביא להורדת אחוזי ההצבעה במגזר הערבי', כפי שהתגאו יועציו". לכן קורא פריג' לעמיתיו במפלגות הערביות לפעול להחלפתו ולא לייצר אתו שיתופי-פעולה פוליטיים.