מצגת עם תחזיות שפרסמה חברת האנרגיה אלומיי קפיטל בנוגע לפעילותה, הפיחה אופטימיות בקרב המשקיעים, שהפכו את מנייתה, הנסחרת גם בארה"ב, לאחת הבולטות במסחר בשבוע שעבר, עם קפיצה של כ-17% בתוך ארבעה ימים.
היום ממשיכה המניה להתחזק ועולה כעת ב-4%, כך שמשלימה טיפוס של כ-30% מתחילת השנה. שווי החברה כיום יותר מ-400 מיליון שקל - מרחק נגיעה של אחוזים בודדים משווי השיא שרשמה בשנת 2013. אלומיי נמצאת בשליטתם של היו"ר שלמה נחמה (לשעבר יו"ר בנק הפועלים), חמי רפאל והמנכ"ל רן פרידריך.
את המצגת הנוכחית פרסמה אלומיי לקראת גיוס אג"ח בהיקף מוערך של 80-100 מיליון שקל, המיועד למימון צורכי ההשקעות של החברה, ויצטרף לשתי סדרות האג"ח הקיימות שלה, בהיקף של כ-230 מיליון שקל ובדירוג BBB פלוס מ-S&P מעלות, הנסחרות בתשואות של 2%-3%.
במצגת פרסמה אלומיי תחזיות על התרחבות ניכרת בפעילותה, שתתמוך גם בשיפור משמעותי בפרמטרים התפעוליים המרכזיים, וזאת בזכות התקדמות בפרויקטים מרכזיים שבהם היא מחזיקה, והכנסות שייצרו לה.
הסכם המימון בצוק מנרה מתעכב
הנתונים שפרסמה אלומיי במצגת, חושפים עיכוב נוסף בחתימת הסכם המימון בפרויקט האגירה השאובה שלה בצוק מנרה, אחרי שהמועד המקורי לסגירה הפיננסית עבורו חלף לפני כמה חודשים. היקפה הכולל של ההשקעה בפרויקט צוק מנרה, שנמצא בגליל העליון, צפוי להסתכם ב-1.4 מיליארד שקל, כש-80% מהסכום (כ-1 מיליארד שקל) אמור להיות ממומן על ידי קונסורציום בראשות בנק מזרחי טפחות.
כעת מעריכה אלומיי כי הסגירה הפיננסית עבור הפרויקט תתבצע עד לסוף השנה הנוכחית, אחרי שכבר במארס האחרון נחשף ב"גלובס" כי המועד שנקבע לסגירה הפיננסית של הפרויקט בפברואר 2019, חלף בלי שנחתם הסכם המימון שלו מול קונסורציום מממנים.
בזמן הפרסום העריך גורם בסביבת העסקה כי הסגירה הפיננסית תתבצע בתוך כמה שבועות, וכעת הוא מעריך כי היא תתבצע בתוך חודשיים-שלושה. אותו גורם תולה את העיכוב ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ולדבריו, "העסקה כבר עברה כמה שלבים בתוך המינהל, אבל בלי הערכת שמאי שלהם אי-אפשר לקבל רישיון בנייה ולהתקדם עם הפרויקט. מול הגופים הפיננסיים הכל כמעט סגור, וייסגר סופית ברגע שתסתיים ההתנהלות מול המינהל".
פרויקט צוק מנרה, בהספק מתוכנן של 156 מגוואט בשעה, צפוי להתחיל לפעול בשנת 2024. אלומיי היא בעלת הזכויות העיקרית בפרויקט, עם החזקה של 75%, לצד שותפתה, חברת שבע מיזרקות, שבעיקר מניותיה מחזיקה חברת אמפא של שלומי פוגל ומשפחת נקש. טכנולוגיית אגירה שאובה מתבססת על הפרשי גובה, עם מים שיורדים ממאגר עליון למאגר תחתון, תוך הפעלת טורבינות המייצרות חשמל.
בסוף 2018 מונתה חברת אלקטרה להיות הקבלנית הראשית לביצוע עבודות ההקמה בפרויקט, בהיקף צפוי של כ-300 מיליון דולר. בנובמבר האחרון העריכו באלקטרה, עם פרסום ההודעה בעניין, כי השלמת הסכם הביצוע "כפופה להסכמה במספר נושאים מסחריים, וכן לסגירה פיננסית של בעל הרישיון, שצפויה להתקיים במהלך הרבעון הראשון של 2019".
גידול של 155% בהכנסות צפויות
לצד הפרויקט בשיטת אגירה שאובה, עיקר פעילותה של אלומיי קפיטל מתרכז בייצור אנרגיה פוטו-וולטאית באירופה. נוסף על כך, היא שותפה בתחנת הכוח הפרטית לייצור חשמל דוראד, שאחראית על עיקר הכנסותיה בשלב הנוכחי, והיא מחזיקה גם בפעילות בתחום הביו-גז.
במצגת מפרסמת אלומיי תחזיות לקפיצת מדרגה ניכרת בפעילותה בשנים הקרובות. בין השאר, היא מעריכה כי בשנת 2021 הכנסות החברה יגיעו ל-46 מיליון אירו - קפיצה של 155% ביחס להכנסות של 18 מיליון יורו שהציגה בשנה שעברה.
לצד זאת, צופה החברה עלייה בשיעור דומה גם ב-EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים והפחתות), מכ-14 מיליון אירו ב-2018 לכ-35 מיליון אירו ב-2021; וקפיצה של 180% ב-FFO (תזרים מזומנים חופשי), מכ-8.5 מיליון אירו אשתקד לכ-23.5 מיליון אירו ב-2021.
אחד הפרויקטים המרכזיים שצפוי לתמוך בצמיחה בפעילות, הוא תחנת כוח סולארית בהספק של כ-300 מגוואט בספרד, הצפויה להניב הכנסות שנתיות של 23-25 מיליון אירו ולהתחיל לפעול לקראת סוף שנת 2020. מדובר בפרויקט טלאסול (Talasol), הממוקם באזור העיר קסרס (Caceres) שבמערב ספרד, ושבו מחזיקה אלומיי 51%, אחרי שמוקדם יותר השנה מכרה את יתרת הזכויות בו לשתי קרנות בינלאומיות מתחום התשתיות תמורת כ-64 מיליון אירו. באלומיי מעריכים את עלות הקמתו בכ-227 מיליון אירו.
אלומיי גם מציגה פרטים בנוגע לפרויקטים נוספים שיש לה בהולנד, באיטליה ובישראל, ובסך הכל, לפי הנתונים שהחברה מציגה, היא מעורבת בפרויקטים הנמצאים תחת פיתוח בהיקף ייצור חשמל מצרפי של 684 מגוואט.
בבית ההשקעות ווליו בייס, המוביל את הנפקת האג"ח של החברה, מציגים תימחור נדיב למניית אלומיי, גם אחרי גל העליות האחרון, במחיר של כ-53 שקל (14.8 דולר) למניה - הגבוה ב-40% משוויה הנוכחי (כ-38 שקל למניה). את התימחור מבססים בווליו בייס לפי מודל המשקף לאלומיי שווי של כ-124 מיליון אירו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
