הכביש המהיר של ישראל כ"ץ לכוח והשפעה פוליטיים: סיכום הקדנציה של "הבולדוזר" במשרד התחבורה

ישראל כ"ץ ייפרד היום ממשרד התחבורה אחרי עשר שנות כהונה. זו הכהונה הארוכה ביותר כשר התחבורה, ובין הכהונות הארוכות ביותר בכלל של שר בישראל. בעשור האחרון הצליח כ"ץ להפוך את תפקיד השר במשרד האפרורי לאחד התפקידים המשפיעים ביותר בממשלה. מצד אחד, התוצאות במשרד התחבורה הן מוחשיות וניכרות בשטח - גשר, כביש מהיר או תחנת רכבת חדשה; וכאשר פרויקטים מבוצעים, אפשר גם להרוויח הון פוליטי ותמיכה מהשטח במפלגת השלטון ומחוצה לה. מצד שני, גם הכישלונות ברורים מאוד - ושר התחבורה הוא גם הפנים של פקקי הבוקר והצפיפות באוטובוסים. ללא ספק, כ"ץ הותיר חותם על התחבורה בישראל, דבר שקשה לומר על מרבית השרים שכיהנו בתפקיד לפניו. אבל האם באמת הצליח בתפקידו? בדקנו זאת בשורה של נושאים בהם עוסק משרד התחבורה.

כבישים בין-עירוניים: נתיבי ישראל כ"ץ

אאחד ההישגים הראשונים של כ"ץ בתפקיד היה אישור תוכנית הענק "נתיבי ישראל", שמטרתה "לחבר את הפריפריה למרכז". התוכנית כללה סלילה של כבישים רבים, הקמת מחלפים וגם הנחת מסילות רכבת, בתקציב כולל של 27.5 מיליארד שקל. החלק של סלילת הכבישים הצליח מאוד והנוסעים לצפון פוגשים מחלפים וכבישים רחבים ובטוחים יותר. אבל במשרד התחבורה הבינו מאוחר מדי שהסעת המונים צריכה להיות בעדיפות עליונה. הכבישים החדשים לא השיגו "פיזור מאוזן של אוכלוסיית המדינה" כפי שנכתב בהחלטת הממשלה על התוכנית, אלא הביאו מכוניות רבות יותר לכבישי המרכז הגדושים.

רכבת ישראל: מספר הנוסעים זינק אבל התשתיות לא מספיקות

השינוי ברכבת ישראל נראה כהצלחה: החברה הפכה לאחד מאמצעי התחבורה הציבורית המרכזיים בישראל. הנוסעים הגיעו לרכבת בזכות הקמת תחנות וקווי רכבת חדשים - קו הנגב המערבי, הקו לכרמיאל, מסילת החוף מאשדוד לת"א, רכבת העמק ו(חצי) הקו לי-ם.

 רכבת ישראל/ צילום: שלומי יוסף

כ"ץ הוביל את המאבק בוועד העובדים של הרכבת. ב-2012, אחרי שורה של שביתות ושיבושים, נחתם הסכם שנועד להבטיח שיתוף פעולה ושקט תעשייתי. ההסכם החזיק מעמד עד לאחרונה. כ"ץ עוזב את התפקיד בתקופה קשה: בגלל תחזיות שגויות חסרים קרונות, פרויקט החישמול הולך והופך למחדל, עם איחור של 5 שנים לפחות. בתחום התשתיות, שבו לכל החלטה יש משמעות, נראה שכמה החלטות קריטיות לא התקבלו במועד.

נמלי הים: הגברת התחרות עלולה לייתר את הנמלים הישנים

כ"ץ עסק בנמלי הים ביומו האחרון במשרד התחבורה, כאשר ניסה להגיע להסכם רפורמה עם עובדי נמל אשדוד. בכך ניסה כ"ץ לסיים את אחד המהלכים החשובים שהוביל, שבו הצליח להוריד את ידיהם של עובדי הנמלים מהשאלטר על היבוא והיצוא לישראל.

ב־3 ביולי 2013 אישרה הממשלה את הצעתו של כ"ץ להקמת שני נמלים חדשים. הנמלים, המתאימים גם לאוניות ענק החדשות השטות בקווי ממזרח אסיה לאירופה, מוקמים לצד הנמלים הוותיקים יותר בחיפה ובאשדוד, מתוך רצון ליצור תחרות ולהפחית שיבושים. החשש היחיד של אנשי הספנות הוא שייווצר עודף היצע בישראל, שעלול להפוך את הנמלים הישנים למיותרים. בעיה נוספת היא הכנסת המפעיל שנבחר לנמל הפרטי באילת- SIPG הסינית, שיצרה משבר דיפלומטי חמור עם האמריקאים. 

ירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים, אבל בזכות מי?

כ"ץ קיבל בירושה מקודמו, שאול מופז, את התואר "שר הבטיחות בדרכים", אך ניסה לחמוק מהתואר, שהופך אותו לאחראי לכל מחדל. בקדנציה השנייה שלו הוא הפך את סגנית השר במשרדו, ציפי חוטובלי, לאחראית על הבטיחות בדרכים והניח לה להתמודד עם התחום הלא-פופולרי.

בסיכום עשור, ניכרת מגמת ירידה במספר הנפגעים בתאונות, אבל אי אפשר לטעון שכ"ץ אחראי לה. מספר ההרוגים בשנה ירד מ-346 ב-2009 ל-315 בשנה שעברה, אך בדרך היו גם שנים שבהן האמיר מספר ההרוגים, כמו ב-2015, אז איבדו את חייהם 377 בני אדם בדרכים. הגוף המרכזי שאמור לגבש ולהוציא לפועל מדיניות לשיפור הבטיחות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, סורסה וקוצצה תחת אחריותו של כ"ץ. היא מותגה מחדש כרלב"ד וחזרה לתפקיד של הרשות הישנה לבטיחות, כסוכנות פרסום של תשדירים ברדיו. הגופים האחראיים על הבטיחות, כמו אגף התנועה במשטרה וחברת נתיבי ישראל, פועלים בנפרד, ללא מאמץ משותף להפחתת תאונות. אז למה בכל זאת פוחת מספר ההרוגים בישראל? צריך לתת קרדיט לכ"ץ על סלילת כבישים חדשים ובטוחים, אך גם ליצרניות הרכב שמייצרות מכוניות בטוחות יותר. גם ריבוי הפקקים, שמפחית את מהירות הנסיעה הממוצעת, מוריד את חומרת התאונות. 

תחבורה ציבורית בערים - הדברים מתחילים לזוז, באיחור

כ"ץ אוהב לצייר את עצמו כ"בולדוזר", וגם את תפקידו בקידום תחבורה ציבורית בערים הוא החל בגדול, עם ביטול הזיכיון של MTS להקמת רכבת קלה בתל אביב והלאמת הפרויקט. ב-2011 הוציא לדרך גם רפורמה נרחבת ונחוצה בתחבורה הציבורית בגוש דן, שהצליחה להרגיז את הנוסעים הקבועים באוטובוסים ולא הצליחה להגדיל את השימוש בהם.

 אוטובוס תחבורה ציבורית / צילום: מגד גוזני, וואלה! NEWS

אי אפשר לומר שמשרד התחבורה לא ניסה לשפר את חייהם של נוסעי האוטובוסים - מכרזים רבים להפעלת קווי תחבורה ציבורית פורסמו בתקופת כ"ץ, מספר האוטובוסים עלה והשירות השתפר, אבל כאשר נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צים) מעטים וגם בהם האכיפה לוקה בחסר, קשה לשכנע נהגים להותיר את המכונית בבית ולנסוע באוטובוס העומד אף הוא בפקקים. אפשר היה להאיץ את הסימון של נת"צים באמצעות הקמה של רשויות מטרופוליניות לתחבורה ציבורית, אך אלה לא הוקמו משיקולים פוליטיים: הקמה של רשויות כאלה הייתה מחייבת ויתור על חלק מסמכויותיו של משרד התחבורה לטובת רשויות מקומיות, וכ"ץ לא רצה לאבד כוח והשפעה, בוודאי שלא לטובת יריבו רון חולדאי, ראש העיר תל אביב. 

הסעת המונים בערים: עוד חזון למועד

כ"ץ היה זה שהוביל בממשלה את ההחלטה להלאים את ביצוע הקו האדום של הרכבת הקלה, ב־12 דצמבר 2010, לאחר שהשיחות בין המדינה לזכיין נקלעו למבוי סתום. אבל מעבר לכך הוא לא גילה עניין מיוחד בפרויקט, אולי מתוך הבנה שלא מדובר במיזם שניתן לסיים בתוך קדנציה אחת. חברת נת"ע הממשלתית, שקיבלה אחריות על הקמת מערכת הסעת ההמונים בגוש דן, סבלה מניהול כושל ובזבזה שנים יקרות על התארגנות. רק ב-2015, לאחר מינוי אלכס ויז'ניצר ליו"ר, החל ביצוע הפרויקט לתפוס תאוצה, לקראת סיום משוער ב-2021 אם לא מאוחר יותר, ארבע שנים אחרי המועד שקבע כ"ץ.

רק לאחרונה הבינו במשרדי האוצר והתחבורה כי רכבות קלות לא יענו על הביקוש במטרופולין כמו גוש דן, וכעת מקדמים שם רשת רכבות תחתיות, שבה נוכל אולי לנסוע בשנות ה-30 של המאה ה-21. ובכל זאת, כ"ץ הצליח להשלים מערכת אחת של הסעה עירונית בתקופתו - המטרונית בחיפה. כאשר מוותרים על מנהרות ומסילות, אפשר לקצר מעט את הפקקים באמצעות נתיבים בלעדיים לאוטובוסים. 

הרפורמה בשוק הרכב היטיבה רק עם רוכשי מכוניות היוקרה

בשתי הכהונות הראשונות שלו השקיע כ"ץ רבות בשוק הרכב, בניסיון להפוך אותו לתחרותי יותר. אולי בהשראת ההצלחה בשוק התקשורת של משה כחלון. ב-2011, על רקע מחאת יוקר המחיה, הוקמה ועדה לבחינת התחרות בענף הרכב בראשות פרופ' ירון זליכה, וכאשר מסקנותיה התבררו כמרחיקות לכת מדי, הוקמה ועדה נפרדת ל"יישום המסקנות". התוצאה הייתה חוק רישוי שירותי רכב, שעבר רק ב-2016 ובעיקר הקל על יבואני רכב שכונו "זעירים" - עד 20 מכוניות בשנה - ועל תיווך ביבוא אישי של מכוניות. בשני המקרים, התחרות התגברה בעיקר על מכוניות יוקרה הגברת התחרות בתחום המוסכים והפחתת מחירי החלפים, כמעט שלא מורגשות.

מיסוי כבד: פוספסה הזדמנות להוזיל רכבים

הסיבה העיקרית לכישלון של כ"ץ בקידום התחרות בענף הרכב היא המיסוי הגבוה שמוטל על מכוניות בישראל, המקנה יתרון ליצרנים הגדולים שרוכשים מכוניות ישירות מיצרן הרכב. על המיסוי הכבד המדינה לא מוותרת, אך כ"ץ פספס את ההזדמנות לשנות את סוג המיסוי. הוא הצליח לבלום ולדחות ניסויים במיסוי לפי נסועה, שמיועד להחליף את מס הקנייה. אם אפשר היה להוזיל את המכוניות, אך לייקר את השימוש בהן בשעות ובאזורים הגדושים, כנראה שאפשר היה לקנות מכונית חדשה בקלות רבה יותר, אך להגיע לעבודה דווקא בתחבורה ציבורית או בנסיעות משותפות. 

השמים הפתוחים: תנועת הנוסעים זינקה ונתב"ג לא עומד בעומס 

את מהפכת השמים הפתוחים, שיצאה לדרך ב-2013 הגדיר לא אחת כ"ץ כמהפכה הצרכנית הגדולה ביותר בישראל. ההסכם הביא לישראל מגוון חברות לואו קוסט, שמציעות טיסות מוזלות ליעדים שונים באירופה. בזכות התחרות, כ-140 חברות תעופה מפעילות כיום טיסות ישירות בקווים לנתב"ג - מספר גדול מאוד ביחס לגודל השדה.

תנועת הנוסעים מישראל ואליה גדלה בהתאם - בשנה שעברה חלפו בנתב"ג יותר מ-22 מיליון נוסעים, 11% יותר מאשר ב-2017 והמספר הזה צפוי להגיע ל-30 מיליון נוסעים. רשות שדות התעופה "מותחת" את נתב"ג כדי להחיל את מספר הנוסעים - בפברואר 2018 נפתחה זרוע E, הזרוע הרביעית בטרמינל 3. ביוני 2017 נפתח מחדש הטרמינל הוותיק בנתב"ג והפך לטרמינל 1, המשרת את חברות הלואו קוסט והוא שאמור לקלוט גם את כל תנועת הטיסות שפועלות משדה דב לאילת. לאחרונה אושרה תוכנית נוספות להרחבת נתב"ג בהיקף של 3 מיליארד שקל, שכוללת הרחבת שטח הטרמינל ב-80 אלף מ"ר.
באגים שטרם טופלו בנתב"ג ובהם הבטיח כ"ץ לטפל כוללים את המסע מהכניסה לשדה ועד הטרמינל, בכביש שמגיע ל-10 ק"מ של נסיעה מיותרת. בינואר 2017 אמר כ"ץ כי יקדם תכנון לבטל את מתווה הכביש הזה.

בפברואר האחרון נחנך רשמית שדה התעופה רמון, 20 דקות נסיעה לאילת, שבנייתו שנמשכה שנים ארוכות נאמדה בהשקעה של 1.7 מיליארד שקל. רמון מחליף את השדה הישן שנסגר באילת והוא קלט את הפעילות הבינלאומית של הטיסות הישירות לאילת, משדה התעופה בעובדה. עם פתיחת רמון ירד מספר הנוסעים לאילת בשל המרחק של השדה מאילת: 20 ק"מ שמייקרים ומאריכים את המסע. רכבת מהירה מהשדה לאילת שהייתה אמורה להיפתח עם השדה - אינה נראית באופק.
ההכרעה לגבי נמל התעופה שדה דב - סגירה מיידית או דחייה נוספת בסגירה - שתתקבל בימים הקרובים, כבר לא תקרה בקדנציה של השר כ"ץ. בשונה ממחליפו המיועד, בצלאל סמוטריץ', כ"ץ נמנע מלהביע עמדה בעניין.

הסוגיה הראשונה שיידרש אליה השר הבא היא קבלת החלטה לבניית שדה תעופה משלים, שבעולם מתוקן כבר היה אמור להיות לקראת סיום בנייה. השדה המשלים אמור לקום ברמת דוד שבעמק יזרעאל או בנבטים. תושבי רמת דוד מתנגדים נמרצות להקמת שדה התעופה באזורם ותומכים, בגיבוי ראשי רשויות מהדרום, במיקומו בנבטים. ההחלטה הזו מתעכבת כבר עשור והיא חייבת להתקבל בדחיפות - לא רק בגלל נתב"ג המתפקע מרוב נוסעים, אלא גם משיקולים ביטחוניים שמחייבים שדה תעופה משלים. 

הסינים באים: כץ הגן על הזיכיונות גם כשהממסד הביטחוני התנגד

בנושא אחד חרגה מעורבותו של כ"ץ מעבר לתחום התחבורה לתחומי האסטרטגיה ויחסי החוץ של מדינת ישראל. כ"ץ יכול להיחשב למי שפתח את הדלת לתחום התשתיות בישראל עבור חברות סיניות. ב-2011 הוזמן כ"ץ לביקור ראשון בסין ובעקבותיו לביקור שני, שבמהלכו נחתם ביולי 2012 מזכר הבנות עם מקבילו הסיני לקידום הרכבת לאילת ושורת פרויקטים בתחום התחבורה. הביקורים הותירו בכ"ץ רושם עז באשר ליכולות הביצוע של הסינים. בעידודו נסעו לסין ראשי נת"ע ופעילים פוליטיים בליכוד, שהפכו לאנשי עסקים והחלו לייצג חברות סיניות בתחומי האוטובוסים, הרכבות ועבודות התשתית. הרומן הסיני הגיע לשיאו בהחלטת הממשלה מ-2012 על הקמת רכבת מהירה לאילת, שהייתה אמורה להיבנות בידי חברות סיניות לפי הסכם בין ממשלת ישראל לסין.

ראש הממשלה נתניהו, שנרתם בהתלהבות לפרויקט, דיבר על הצורך האסטרטגי להעמיד תשתיות עבור דרך המשי הסינית. פרויקט הרכבת המהירה לאילת הוקפא בגלל התנגדות הדרגים המקצועיים בממשלה ששכנעו את נתניהו שאין היגיון כלכלי בפרויקט, אבל ההשתלטות הסינית על מכרזי התשתיות בתחום התחבורה נמשכה באין מפריע. כ"ץ היה שם לא רק כדי לאפשר את כניסתם של הסינים אלא גם כדי להגן על הזיכיונות שלהם כשמהממסד הביטחוני החלו להישמע קולות אחרים. בדיוני הקבינט הביטחוני הבהיר כ"ץ כי "הסוסים ברחו מהאורווה" וישראל לא תוכל לחזור בה ולבטל מכרזים שבהם זכו חברות סיניות, גם אם הדבר יעורר על ישראל את זעמם של האמריקאים.