דוח מבקר המדינה: רשלנות, בזבוזים ותגמול מקורבים ברשויות המקומיות

שורה של ממצאים קשים של המבקר בדוח שלו על השלטון המקומי, מציירים תמונה של רשויות מקומיות שמתנהלות בחובבנות, רשלנות, בזבוז כספי ציבור, ולא פעם בחשש לשחיתות של ממש. הקלות בלתי חוקיות בענייני תכנון ובנייה, חוסר אכיפה והתקשרות בתנאים בלתי סבירים עם נותני שירותים, והטבות למקורבים - הם העומדים במרכז הדוח האחרון של המבקר יוסף חיים שפירא, שחלקו נמסר לטיפול משרדי הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, עקב חומרת הממצאים.

עוד מדוח מבקר המדינה:

● צעד מפיצוץ קטלני: ריבוי החומרים המסוכנים בשטח קטן עלול להביא לאירוע רב נפגעים במפרץ חיפה

● פעילות לקויה של משרדי הממשלה הכשילה הקמת מפעל אמוניה

● ליקויים חמורים בטיפול הרשויות המקומיות בארץ בהטרדות מיניות

● תלונות הציבור לגופים צרכניים עלו ב-2018

בקרית אתא, למשל, הצליחה הוועדה המקומית להוציא היתר בנייה לבניין בן 10 קומות, ו-40 יחידות דיור, מבלי שהבניין כלול בכלל בהוראות של תמ"א 38. המבקר מצא ליקויים קשים בפיקוח על הבנייה ובאכיפת החוק, ותהה על התקשרות העירייה התקשרה עם יועץ משפטי חיצוני שמייצג יזמים וקבלנים הפועלים בקרית אתא ולבסוף: החל מ-2011 מקודמת בקרית אתא תכנית מתאר כוללנית שמשום מה לא הושלמה עד היום. המבקר ככל הנראה אינו נותן אמון מלא בוועדה המקומית ובעירייה, שהן ישפרו לבד את דרכיהן. "לנוכח הממצאים שהועלו בדוח בנוגע לתפקוד הוועדה, על הוועדה המחוזית, יחידת האכיפה הארצית ומינהל התכנון במשרד האוצר להפיק את הלקחים הנדרשים ולפעול לתיקון כל הליקויים שנמצאו", כתב בסיכומיו.

כך מתנפח פרויקט: פרויקט תחבורה בת קיימה באשדוד קודם על ידי משרדי התחבורה והאוצר, והוא נועד לצמצם את השימוש ברכב הפרטי ולהגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית.במקור הוא אמור היה להסתכם ב-220 מיליון שקל ואולם בפועל הוא זינק ל-291 מיליון שקל. עיריית אשדוד חרגה לאורך כל משך ביצועו מתנאי ההסכם עליו חתמה עם משרד התחבורה, נהגה בחוסר שקיפות, לא שיתפה פעולה באופן מלא עם משרד התחבורה וועדת ההיגוי, קיבלה החלטות חד צדדיות בנוגע לפרויקט ובנוגע להקפאת ביצוע מרכיבים מרכזיים בו.

התוצאה: הפרויקט חרג בעשרות מיליוני שקלים, ומבקר המדינה ממליץ למשרד הפנים לבחון אם יש מקום להטלת חיוב אישי על ראש העירייה ועל מנכ"ל העירייה הנושאים באחריות לליקויים.

החכ"ל (החברה הכלכלית) של עפולה נמצאת בבעלות העירייה, ופועלת מטעמה זה כעשרים שנה. בין היתר הוטל ב-2015 על החכ"ל לפתח ולשמר את מתחם תחנת הרכבת הטורקית במרכז העיר, כזרוע ביצועית של העירייה, ולהפוך את המתחם למוקד תרבות ובילוי. אומדן עלות הפרויקט הגיע ל-24 מיליון שקל.

בפועל, מצאה הביקורת, ליקויים חמורים בהתנהלותן של העירייה ושל החכ"ל בניהול הפרויקט ובמועד סיום הביקורת הופסקו העבודות במתחם התחנה טרם השלמתן, ומבלי שבידי העירייה והחכ"ל מידע מלא על היקף ההתחייבויות הכספיות בגין הפרויקט. הטיפול הרשלני של שני הגופים בפרויקט הביא לאובדן כספים רב, וכל זאת כשהחכ"ל צברה באופן כללי גירעונות של 50 מיליון שקל, עד לסוף 2017.

המבקר ממליץ לעירייה לבחון מחדש את המשך פעילותה של החכ"ל במתכונת הנוכחית

עיריית בקעה אל גארביה , לא עשתה מאמצים גדולים כדי לגבות חובות ארנונה של תושבים, ובכלל זה של עובדי עירייה. נכון לסוף 2017 צברו 66 עובדי עירייה חובות ארנונה בסך 4.4 מיליון שקל, מסך חובות של 11 מיליון שקל, ועד לאוגוסט 2018 גבתה העירייה רק את חובותיהם של 16 מ-66 העובדים האמורים, בסכום כולל של 575 אלף שקל.

"ממצאי דוח זה מעידים כי אופן טיפולה של העירייה בנושא גביית ארנונה ומתן ההנחות בארנונה היה כושל והתאפיין בגרירת רגליים, ועקב כך פגע בכוח ההרתעה שלה ועודד תושבים שלא להסדיר את חובם לעירייה", כתב המבקר. וסיכם, כי על משרד הפנים לבחון ביסודיות את הממצאים ולשקול לנקוט באמצעים כנגד האחראים. כמו כן הדגיש המבקר, ש"אם ממצאיה של בחינה כזאת של משרד הפנים יעלו חשש לעבירות פליליות, לרבות בעניינים הנוגעים לגביית הארנונה ולמתן פטורים והנחות, יהיה עליו לערב בנושא גם את הגורמים הרלוונטיים מטעם היועץ המשפטי לממשלה".

במרחב התכנון המקומי דרום השרון , הוקמו והופעלו במשך שנים עסקים רבים על קרקע חקלאית, ללא היתר בנייה וללא היתר לשימוש חורג כמתחייב, ומי שאמורה היתה לטפל בדברים היא הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה דרום השרון.

ואולם התברר, כי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מבצעת אכיפה ופיקוח לקויים ביותר על מאות עבירות וחריגות. "היעדר האכיפה פוגע קשות באמון הציבור בשלטון החוק ומערער את הסדר החברתי. על הוועדה המקומית לפעול בנחישות, ביעילות ובאפקטיביות נגד הבנייה והשימושים הבלתי חוקיים ולנקוט את כל אמצעי הפיקוח והאכיפה שניתנו לה, כדי למנוע עבירות בנייה ולטפל בעבירות בנייה שכבר נעשו" כתב המבקר.

בעיריית בת ים מצאו שיטה לעקוף חובת מכרזים למשרות שונות, באמצעות מינוי סיטוני של ממלאי מקום. בשנים 2015 - 2017 התקבלו לעבודה בעירייה 136 עובדים באמצעות מכרז פומבי. 53 מהם (39%) הועסקו לפני פרסום המכרז כממלאי מקום במשרה שאליה הם נבחרו, בתקופות שמשכן חודשים מספר עד שלוש שנים וחצי.

אירוע חמור אף יותר היה אופן התקשרותה של העירייה עם חברה לצורך ניהול וקידום תכניות פיתוח בדרום העיר, בין 2010 ל-2017. בהסכם שנבין העירייה לחברה נקבע, כי את השירותים לעירייה יתן פרויקטור מטעם החברה. אותו פרויקטור סיים את התקשרותו על העירייה במאי שנה שעברה, לאחר ששולם לו 3.26 מיליון שקל, לא לפני שעלה חשד, כי האיש זייף חתימות של סמנ"כלית בעירייה, לצורך אישור הזמנות עבודה ודרישות תשלום. בעירייה לא התלוננו במשטרה ואף לא בדקו את היקפי הכספים של חשבונות הפרויקטים אותם ניהל הפרויקטור, אלא רק בעקבות הביקורת שערך משרד מבקר המדינה, בינואר 2019, שמונה חודשים לאחר שהתעורר החשד לזיוף, הוגשה תלונה למשטרה, והעירייה החלה לפעול לבדיקת כלל החשבונות שהגיש לה הפרויקטור לאורך שנות עבודתו עבור העירייה.

במערכת הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בנובמבר 2018 שימש הפרויקטור בתפקיד ראש מטה הבחירות של יוסי בכר, ראש העירייה דאז.

מבקר המדינה העביר את החומר לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה.