הוועדה למתן היתרים של מבקר המדינה דחתה היום (ב') סופית את בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבלת היתר אישי לקבלת תרומות למימון הגנתו המשפטית מאנשי עסקים זרים.
במקביל, היועמ"ש מורה לנתניהו להחזיר את 300 אלף הדולר שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי. "על ראש הממשלה להשיב למר מיליקובסקי את הסכומים ששולמו על ידו עד כה עקב סירוב הוועדה למתן היתרים, הוצגה כבר בתשובת המדינה לעתירת ראש הממשלה נגד ועדת ההיתרים (בג"ץ 1820/19). ברי, אפוא, כי הדברים ידועים לראש הממשלה", נכתב בהודעת משרד המשפטים.
הוועדה כתבה בהחלטתה כי ההחלטה התקבלה לאחר שראש הממשלה לא עמד בהתחייבות שנמסרה בשמו בבג"ץ (בג"ץ 1820/19 מיום 18 במרץ 2019) להמציא לוועדה לבקשתה כל פרטים שיתבקשו על-ידה לצורך דיון משלים בבקשה, שכבר נדחתה פעמיים. "לא נמסרה לוועדה תמונת המצב שהתבקשה בנוגע לרכושו של ראש הממשלה בארץ ובחו"ל, מכל סוג ומין שהוא, ללא יוצא מן הכלל (מזומנים, אג"ח, נדל"ן וכיוצ"ב); ולא ניתן מידע מפורט לגבי יחסיו עם המממנים הפוטנציאליים ומענה לשאלה מדוע הוא נזקק לתרומתם".
יצוין כי הוועדה פנתה לעו"ד עמית חדד, בא-כוחו של ראש הממשלה, במכתב ביום 15 באפריל 2019, בו נדרשו המידע והמענה לתשובות, אך לדברי הוועדה, פרקליטו של נתניהו לא השיב לגופו של עניין. אחרי חילופי דברים נוספים, מהם עלה כי בניגוד להצהרה בבג"ץ, באי-כוח ראש הממשלה אינם מוכנים למסור מידע כתנאי לקיום קיום הדיון המשלים, הודיעה הוועדה ב-19 במאי כי אם תוך שבוע בקשותיה לא ייענו, הבקשה תידחה סופית.
נוכח הודעה על חילופי עורכי דין ומתוך התחשבות בראש הממשלה, ניתנה לו, לבקשתו, ביום 23 במאי 2019, דחייה של 30 יום. בהחלטתה היום כתבה הוועדה כי "עברו עוד 30 ימים מיום 23 במאי 2019, ומאומה לא השתנה - לא הגיע המידע הנדרש, כמתחייב בהתאם לפסיקת בג"ץ ולמרות ההתראה שניתנה על-ידי הוועדה".
אתמול (א') בערב הגיעה בקשה של בא-כוחו של ראש הממשלה להקפיא ל-30 יום את פנייתו של ראש הממשלה. הוועדה ציינה כי "בקשה זו, המוגשת ברגע האחרון, איננה מקובלת על הוועדה. לפיכך, נדחות כל בקשות ראש הממשלה לקבלת היתר באופן סופי".
הבקשה המקורית של ראש הממשלה לאפשר לו לקבל סיוע במימון הוצאותיו המשפטיות משני תושבי חוץ בעלי אמצעים - בן-דודו, נתן מיליקובסקי, ומי שהוצג כחברו הקרוב, ספנסר פרטרידג' - הוגשה בתחילת יולי 2018.
ב-29 בנובמבר 2018 דחתה הוועדה לראשונה את הבקשה. זאת, על בסיס החלטות קודמות של הוועדה, בהרכבים שונים לאורך השנים, שבאף אחת מהן לא ניתן היתר למימון הוצאות משפט לשר מכהן, ועל בסיס עקרונות שנקבעו במקרים דומים.
נקבע כי "מימון הוצאות משפט איננו מסוג העניינים בהם מוצדק ליתן היתר אישי לחריגה מהכללים, וכלל, לא מדובר בסוג העניינים 'שהוא מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית'... כפי שנקבע בעבר, נדרשות נסיבות אישיות ייחודיות וכבדות-משקל ביותר כדי לחרוג מכך. נסיבות כאלה כלל לא הוצגו בפני הוועדה... מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון. 'מצב של גביר המשלם כספים לנושא משרה ציבורית, יש להימנע ממנו הן מהותית והן בשל מראית-העין'".
ב-7 בינואר 2019 הוגשה "בקשה נוספת ומחודשת לקבלת סיוע במימון הוצאות הגנה" מטעם ראש ממשלה. בקשה זו התייחסה לגיוס מימון משני התורמים הפוטנציאליים האמורים בסכום כולל של 2 מיליון דולר. בבקשה זו נמסר לראשונה לוועדה כי ראש הממשלה כבר 300 אלף דולר ממיליקובסקי וכן חליפות וסיגרים ממר פרטרידג', ללא היתר כנדרש.
ב-20 בפברואר 2019 נדחתה הבקשה הנוספת. נקבע בהתבסס על עיקרון סופיות ההחלטות הקבוע בכללים, וכן בהתבסס על החלטות קודמות של הוועדה, כי על ראש הממשלה למצות את השימוש בהונו שלו תחילה, בטרם יפנה לבקש תרומות: "בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי הון, עליו למצות את יכולותיו ממשאביו והונו העצמי". כפי שהחליטה הוועדה בעבר, "ניתן לסטות מן העיקרון הגלום בכללים במקרה בו מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת... בנסיבות בהן הוכח להנחת דעת הוועדה שהמבקש אינו מסוגל לממן... ממקורותיו הכספיים".
הוועדה עמדה על כך שמהחלטה קודמת בעניינו של המבקש עולה כי בינו ובין מיליקובסקי התקיימו גם יחסים עסקיים שבאו לידי ביטוי בהחזקות בשותפות שהחזיקה בחלקים ניכרים מתאגיד תעשייתי העוסק בתוספי פלדה, שלא הוזכרו בבקשות.
ההחלטה חשפה כי ב-18 באוגוסט 2009 קיבל ראש הממשלה היתר אישי לקבלת הלוואה ממיליקובסקי לכיסוי חוב למס הכנסה שנוצר עקב החזקותיהם המשותפות בחברה המשפחתית. עוד התברר כי נתניהו החזיק במניות עד לשנת 2010, ולאחר שמכר אותן, סיפקה החברה שירותים לחברת טיסנקרופ הגרמנית, שעומדת במרכז פרשת הצוללות. מיליקובסקי, המקורב מאוד לנתניהו ושהעביר לו כספים רבים במהלך השנים, המשיך להחזיק במניות החברה ואף היה דירקטור שלה בעת שהתקבלו החלטות על רכישת הצוללות מטיסנקרופ לחיל הים הישראלי. נזכיר כי בן-דוד נוסף של נתניהו, עו"ד דוד שמרון, ייצג את מיקי גנור, נציג טיסנקרופ בארץ, והוא ייצג גם את מיליקובסקי.
הוועדה ציינה כי גם בבקשה זו, כמו בעת הדיון בבקשה המקורית, לא סיפק ראש הממשלה מענה מספיק לשאלות שנשאלו ולא חשף את פרטי הונו כפי שהתבקש. נקבע כי על ראש הממשלה להשיב את 300 אלף הדולרים שקיבל ממיליקובסקי, וכי עליו להחזיר את החליפות לפרטרידג' או להחזיר לו את שווי החליפות או לשלם את שוויין למטרה ראויה שתיקבע.
בהחלטה הסופית מדגישה הוועדה כי לא די בדיון עקרוני או תאורטי - על-מנת לאפשר לשקול חריגה מהכללים הדיון חייב להיות דיון עובדתי פרטני בהסתמך על מידע, נתונים ואסמכתאות ראויות. לשם כך ביקשה הוועדה, מהשלבים המוקדמים ביותר של הדיון בבקשה זו, לקבל מידע מפורט ומענה לשאלותיה. ואול, כאמור, לדברי הוועדה, "ראש הממשלה לא נענה, עד עצם היום הזה, לאף אחת מבקשות הוועדה. מאז ההתחייבות שניתנה בבג"ץ פנתה הוועדה לבאי-כוחו של ראש הממשלה מספר פעמים וביקשה את הפרטים הדרושים כדי שניתן יהיה לקיים דיון משלים, אולם התברר כי ראש הממשלה אינו מסכים למסור את המידע שהתבקש על מצב רכושו הנוכחי, והוא מבקש להציג את הסתייגותו בישיבה מקדמית שהוא מבקש לכנס תחילה למטרה זו".
לפי ההחלטה, "הדברים אינם מתיישבים עם ההתחייבות האמורה בבית המשפט העליון ולא עם מה שניתן היה לצפות ממי שמבקש לקבל היתר אישי חריג, כאשר לפי הכללים אין הוא זכאי לקבל מימון באמצעות תרומות כלל, וכאשר הבקשה כבר נדונה ונדחתה פעמיים. לכאורה - נוצר רושם שבעוד שבפי באי-כוחו של ראש הממשלה אמירות בדבר דחיפות העניין, ההתנהלות כל כולה אומרת סחבת".
פרקליט ראש הממשלה הודיע ב-6 במאי 2019 כי הבקשה לא תתייחס לאותו חלק מן הבקשה הנוגע לבן-הדוד מיליקובסקי, וכי "אפשר שיוצג בפני הוועדה... גם תורם נוסף אחר". לגבי פרטרידג' קבעה הוועדה כי "הקשר בין המבקש ומר פרטרידג' נוצר, לפי הבקשה, לפני כ-19 שנה..., דהיינו בשנת 1999 או 2000. בתקופה זו נתניהו היה בשלהי תקופת כהונתו כראש ממשלה בקדנציה הראשונה, או כמי שפרש מהפוליטיקה ונמצא בעמדת המתנה לחזור לשלטון. באותה העת היה כבר פרטרידג' איש עסקים ובעל הון.... חזקה היא שחברות כזו נוצרה על בסיס אינטרסים הדדיים". הדברים בכללותם מחייבים בדיקה מפורטת על בסיס מידע מלא, נתונים ואסמכתאות. הוועדה סיכמה את החלטתה בכך ש"ככל שיוצג תורם נוסף אחר, יחולו אותם כללים, ויידרש אותו פירוט שיאפשר בדיקה הולמת לשם קבלת החלטה ראויה".
ועדת ההיתרים של מבקר המדינה הבהירה גם מדוע בקשתו של נתניהו לסיוע בהוצאותיו המשפטיות נדחתה. נתניהו טען היום כי "ועדת ההיתרים מונעת מראש הממשלה לקבל סיוע במימון הגנתו המשפטית, בניגוד לאנשי ציבור אחרים שקיבלו סיוע למימון הגנתם. כל מידע שנמסר לוועדה הודלף מיד באופן מגמתי ופוגע תוך פגיעה אנושה בזכות לפרטיות שעומדת גם לראש הממשלה. בלי הסיוע הזה, אין לראש הממשלה יכולת להתגונן אל מול המשאבים העצומים בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהמדינה משקיעה בהגשת כתב חדשות חסר בסיס וחסר תקדים נגדו".
לגבי הטענה כי אנשי ציבור אחרים קיבלו סיוע, השיבה הוועדה לנתניהו: "יש להבחין בין איש ציבור לאיש ציבור מכהן, קל וחומר ראש ממשלה - אילו לא היה מדובר בראש ממשלה מכהן, לא היו חלים עליו הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים, ולא היה עליו לבקש היתר מהוועדה. הבקשה נדחתה בין השאר על בסיס החלטות קודמות של הוועדה, שבאף אחת מהן לא ניתן היתר למימון הוצאות משפט לשר מכהן, ועל בסיס עקרונות שנקבעו במקרים דומים. לא הובא לידיעת הוועדה שום מקרה של שר מכהן שקיבל סיוע באמצעות היתר מהוועדה לקבל מימון מבעלי הון".
לגבי הטענה של נתניהו בדבר הדלפות, נמסר מהוועדה כי היא איננה עוסקת בהדלפות. "מעבר לכך - למרות ההתחייבות של באי-כוח ראש הממשלה בבג"ץ ולמרות בקשות חוזרות ונשנות והמתנה סבלנית של הוועדה - לוועדה כלל לא נמסר מידע - כך שלטענה זו אין בכלל בסיס במציאות. בנסיבות העניין לא די בדיון עקרוני או תאורטי - על-מנת לאפשר לשקול חריגה מהכללים, חייב להתקיים דיון עובדתי פרטני ולהסתמך על מידע, נתונים ואסמכתאות ראויות. באין מידע ופירוט כמבוקש, לא יכול להתקיים דיון".
לסיום מסרה ועדת ההיתרים כי "לא נותר לנו אלא לחזור על העיקרון שנקבע בהחלטות הוועדה בעבר, ולפיו 'בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי הון, עליו למצות את יכולותיו ממשאביו ואת הונו העצמי'; וכן על הקביעה לפיה 'מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון'".
בתגובה להודעת ועדת ההיתרים, מטעם ראש הממשלה נמסר: "לוועדת ההיתרים יש תפקיד אחד בלבד - לקבוע האם קיים חשש לניגוד עניינים בבקשת ראש הממשלה למימון הוצאות הגנתו המשפטית מספנסר פרטרידג', שלעסקיו אין שום זיקה לישראל. בדיקה פשוטה מביאה למסקנה כי אין שום ניגוד עניינים. כאן היה אמור להסתיים תפקידה של הוועדה.
"חבל שהוועדה נכנסה לתחומים לא לה, ניצלה את מעמדה כדי להערים קשיים חסרי תקדים על ראש הממשלה ולמנוע ממנו את הזכות הבסיסית להגן עם עצמו בהליך המשפטי. אירועים כאלה פוגעים באמון הציבור במערכת.
"המידע שביקשה הוועדה נמצא אצל מבקר המדינה והגורמים המוסמכים על-פי חוק - ועדת ההיתרים אינה חלק מהגורמים המוסמכים לעיין בחומר זה. אין הסבר לדרישות הוועדה שנעשות ללא סמכות או למניעיה שמסכלים כל דרך אפשרית בה ראש הממשלה יכול להגן על עצמו".
בעקבות הודעת ועדת ההיתרים, מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "אחרי חודשים ארוכים של תעלולים משפטיים חסרי תום-לב, הטעיית הציבור והתעלמות מהחלטת ועדת ההיתרים ומפסיקת בג"ץ, הגיע הזמן שהגורמים הרלוונטיים יגידו לראש הממשלה נתניהו 'עד כאן'. אנו קוראים ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה לפעול לאלתר להשבת הכספים שנלקחו שלא כדין".
ח"כ שלי יחימוביץ' מסרה בתגובה: "אני מברכת את ועדת ההיתרים שעמדה בלחצים כבדים ודחתה את בקשת ראש הממשלה להמשיך בהרגליו המגונים ולשאוב כספים מבעלי הון למימון צרכיו. הגיע הזמן שאחד הפוליטיקאים העשירים בישראל יפסיק לתחוב את ידו לכיסים אחרים ולראשונה בחייו יממן את תוצאות שגיאותיו. זה זמן להזכיר כי בעבר נדחו בקשות דומות של שלושה שרים אחרים, וכי גם אם נתניהו מסרב להכיר בכך, עדיין למזלנו לא הומצאו חוקים מיוחדים לכבודו".
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מצויים בשלבים מקדמיים. נתניהו מכחיש את המיוחס לו, עומד בפני הליכי שימוע שלפני הגשת כתב אישום, ועומדת לזכותו חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
