צעד מפיצוץ קטלני: ריבוי החומרים המסוכנים בשטח קטן עלול להביא לאירוע רב נפגעים במפרץ חיפה

זיהום האוויר במפרץ חיפה עומד במרכז הדוח האחרון של מבקר המדינה, יוסף שפירא, רגע לפני שיסיים את תפקידו. מן הדוח החמור עולה כי למרות חוק אוויר נקי שנכנס לתוקף ב-2011 ועל אף מאמצים של המשרד להגנת הסביבה, הטיפול בזיהום מתקדם לאט מהדרוש, והירידה ההדרגתית במספר המזהמים איננה מספיקה.

המפעלים המזהמים ביותר הם מקבוצת בזן. למרות הקמפיין היקר, מתברר כי בתי הזיקוק לנפט, יחד עם החברות הבנות כרמל אולפינים וגדיב, אחראים ל-73% מחריגות הזיהום בשנים 2013-2016.

עוד מדוח מבקר המדינה:

● פעילות לקויה של משרדי הממשלה הכשילה הקמת מפעל אמוניה

● ליקויים חמורים בטיפול הרשויות המקומיות בארץ בהטרדות מיניות

● דוח מבקר המדינה: רשלנות, בזבוזים ותגמול מקורבים ברשויות המקומיות

● תלונות הציבור לגופים צרכניים עלו ב-2018

פיקוח חלקי ואכיפה מאוחרת ורפה

המבקר מגלה כי סיורי הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה מגלה הפרות חוזרות ונשנות של חוק אוויר נקי. לפי המבקר, הדבר "עשוי להעיד על בעיה באפקטיביות פעולת האכיפה של המשרד". אחת הבעיות היא בניטור הזיהום. המשרד להגנת הסביבה דורש מערך ניטור בארובות מפעלים מזהמים, אך יותר ממחצית ממכשירי הניטור לא עומדים בדרישות הנוהל.

הבדיקה נעשית באמצעות חברות חיצוניות, המקבלות את שכרן מהמפעלים המזהמים, כך שאמינות הבדיקות מוטלת בספק. המשרד להגנת הסביבה כותב זאת בעצמו בחוות דעת שמצוטטת בדוח, לפיה "דבר זה יוצר מצב שבו יעדיף מפעל לעבוד עם חברת דיגום אשר מראש תספק לו ערכי פליטה נמוכים יותר, מאשר עם חברת דיגום שתספק לו ערכי פליטה גבוהים יותר".

באזור קיימת רשת צפופה של תחנות ניטור אוויר בגובה פני הקרקע, עם 26 תחנות בסך הכל. אולם, התחנות לא מודדות את כל שמונת המזהמים שנמצאים תחת בקרה. הזיהום המסוכן ביותר, תרכובות אורגניות נדיפות ובנזן, נמדד רק בכשליש מאותן תחנות. המדידה אינה רציפה, ותדירות הדגימה, 26 פעמים בשנה, היא מחצית מהתדירות המקובלת באיחוד האירופי.

גם כאשר ננקטת אכיפה, מנהלתית או פלילית, היא רפה מדי. בין 2013 לאמצע 2018 הוטלו סנקציות רק ב-53% מ-448 המפגעים המהותיים שתועדו במפעלי המפרץ. הסנקציה הנפוצה ביותר היא מכתב התרעה ואחריה שימוע. אלה סנקציות רפות ולא ברור האם הן מתריעות.

באשר להלכים פליליים, למרות זינוק של עשרות אחוזים במספר המפגעים הסביבתיים במחוז חיפה, ירדו מספר תיקי החקירה. כך, למשל, בשנת 2018 נפתח רק תיק חקירה אחד בתחום זיהום האוויר, למרות שבאותה שנה אותרו 26 מפגעים בתחום זה.

הליכים פליליים מתבררים גם כאיטיים מאוד בכל הנוגע לזיהום אוויר. המפעל המזהם ביותר בחיפה הוא בתי הזיקוק לנפט, ובמקום השני החברה הבת כרמל אולפינים, המייצרת חומרי גלם לפלסטיק. גם החברה הבת גדיב אחראית למקרי זיהום רבים.

ב-2011 מצא המשרד להגנת הסביבה זיהום אוויר חריג מארובות בז"ן בין המזהמים שנמצאו היה גם בנזן, חומר המוגדר כמסרטן ודאי. הטיפול בכך הסתיים רק שש שנים אחר כך, בהסדר טיעון אליו הגיעה המדינה עם בז"ן. החברה הורשעה, בין היתר, ב" גרימת זיהום אוויר חזק ובלתי סביר", וקנס אותה במיליון וחצי שקלים (לצד התחייבות כספית של שלושה מיליון שקלים כערבות להימנע מביצוע זיהום דומה). אבל בינתיים, בשנים 2012-2016, נמצאו עשרות חריגות בזיהום האוויר של החברה, כולל פליטת חומרים מסרטנים. בינואר 2019 החלה הכנת כתב אישום בידי תובע חיצוני, שש וחצי שנים איתור הזיהום שבגינו יינקטו הליכים.

בכרמל אולפינים חל זינוק של 120% בפליטת תרכובות אורגניות נדיפות ומסרטנות בשנת 2015, בהיקף של 534 טון. הסיבה לפליטה החריגה היא תקלת חשמל בפברואר 2015, אך המשרד להגנת הסביבה למד על הזיהום החריג באיחור של שנה, רק בתחילת 2016. המבקר מצא גם כמה מקרים בהם הלפיד של כרמל, שנועד לשרוף עודפי גז במקרין של תקלה, אולפינים בער באופן לא מבוקר ופלט עשן שחור ומסוכן.

התוכניות להפחתות זיהום לא מצליחות להשיג את היעדים

בשבוע שעבר פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית שאפתנית למעבר לכלכלה דלת זיהום, אלא שמדו"ח המבקר עולה כי המשרד מתקשה ליישם את התוכניות הקיימות לטיפול בזיהום אוויר.

ערכי הזיהום במפרץ חיפה ובארץ בכלל נמצאים בירידה, אך לא עומדים ביעדי התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר והתוכנית הלאומית למפרץ חיפה. למעשה, מרבית הירידה היתה בעשור הקודם, לפני כניסת חוק אוויר נקי לתוקף. היעדים של זיהום תרכובות אורגניות נדיפות עומדות ביעדים, אך באשר לחלקיקים נשימים (PM 2.5) וגופרית דו-חמצנית, היעד לא הושג.

התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר

התוכנית הארצית להפחתת זיהום לא עודכנה מאז 2013, למרות שהשר להגנת הסביבה נדרש לעשות זאת לפי חוק. הדיווחים השנתיים לממשלה על יישום התוכנית הפכו בפועל לדו-שנתיים, וחלקים גדולים בה לא מיושמים. כך, למשל, חלק גדול מהזיהום במפרץ חיפה מגיע ממנועי הדיזל העצומים של האוניות העוגנות בנמל, אך התקנת התקנות בעניין לא מתקדמת ולא נמצאו פתרונות טובים לזיהום (למשל, חיבור האוניות למקור חשמל כאשר הן עוגנות בנמל).

במקום לצמצם זיהום, מקימים בחיפה עוד נמל

עיריית חיפה נלחמת כעת בקרב מאסף בניסיון לבלום את הקמת נמל המפרץ. הסיבה הרשמית לעתירת העירייה לבית המשפט היא הגבלת היכולת להגדיל את נמל התעופה של העיר, אך מתברר כי בהקמת הנמל יש מחדלים גדולים בהרבה. התוכנית הארצית לאזור חיפה, תמ"א 30, תקועה כבר 27 שנים, ובאותו זמן מאושרות תוכניות קטנות בהיקפן לנמל חיפה.

בתחילת העשור קיבלה הממשלה החלטה להוציא מתמ"א 30 את אזור הנמלים של חיפה - נמל חיפה הוותיק ונמל המפרץ הנבנה - ולהעביר את התכנון שלהן לחברת נמלי ישראל, "שמטבע הדברים מייצגת בעיקר אינטרסים של תשתיות תחבורה ואת האינטרסים שלה, היא שמקדמת את הנושא" נכתב בדוח. אפשר לראות זאת בהבדלים בין טיוטת תמ"א 30 לעיר חיפה ותמ"א 13/ב/1 לנמלים. בזו האחרונה לא נקבעו מגבלות על הקמת מתקן לחומרים מסוכנים, ולעומת היעדר אישור לתוכניות המוסיפות פליטות לאוויר, בתוכנית הנמל מותרת תוספת כזו "בתנאי שמצב איכות האוויר לא יחרוג מערכים שיפרסם המשרד להגנת הסביבה".

הקמת הנמל החדש מתקדמת, ובבנייתו הושקעו כבר כ-2.9 מיליארד שקל, אבל ההשפעה שלו על הסביבה לא נבחנה במידה מספקת. רק בחודש דצמבר 2017, כאשר העבודות בעיצומן, שלח המשרד להגנת הסביבה חוות דעת לפיה "ככל הנראה "ככל הנראה תוכנית הנמל צפויה להוסיף רמת זיהום אוויר לא זניחה לאזור חיפה". כלומר, בעוד המדינה מנסה להפחית את הזיהום במפרץ חיפה, נבנה שם עוד נמל עצום שיוסיף לזיהום הקשה.

ביקורת נמתחת בדו"ח גם על התסקירים הסביבתיים של תוכניות בנייה ותשתיות, שלנציגי המשרד להגנת הסביבה אין די זמן לבחון.

המבקר ממליץ למוסדות התכנון להתחשב בשיקולי זיהום ואיכות חיים וסביבה באישור תוכניות חדשות, ודאי שבאזור מוכה זיהום כמו חיפה, ולדרוש זאת גם בתוכניות הנוגעות לנמלי העיר.

על סף פיצוץ

זיהום אוויר וסביבה אינו הבעיה היחידה של מפרץ חיפה. ריבוי חומרים מסוכנים בשטח קטן כל כך הופך את חיפה והקריות למועדות לאירוע רב נפגעים שמקורו בחומרים אלה. לאירוע כזה יכולה לגרום תקנה או תאונה, אסון טבע (חיפה יושבת על שבר יגור, ועלולה להתרחש בה רעידת אדמה), או פגיעה מכוונת בידי טיל או בפיגוע. אבל, סקר סיכונים של המשרד להגנת הסביבה יושלם רק ב-2020, באיחור של ארבע שנים מהתוכנית המקורית, וגם רשות הכבאות וההצלה לא ערוכה להתמודד עם אירוע רב נפגעים.

לפי הדוח "על רשות הכבאות וההצלחה להביא ללא דיחוי לידיעת כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות ממשלת ישראל והמשרד להגנת הסביבה, כי היא עדיין אינה ערוכה לטיפול באירוע חומ"ס מצרפי באזור מפרץ חיפה וכן בטיפול באירוע שריפה מצרפי במפעלים ובמתקנים באזור זה, שעלולים להתרחש בעקבות תאונה, אירוע ביטחוני או אסון טבע".

נתונים על השפעת המזהמים על בריאות תושבי אזור חיפה

המבנה הטופוגרפי המיוחד של חיפה, עם הר גבוה המשתפל לחופי מפרץ, הופך אותה ליפה אבל גם מקשה על פיזור הזיהום. הכרמל מהווה מעין מחסום שמותיר חלקיקים מזהמים בגובה נמוך. לפי משרד הבריאות, שיעור התחלואה במפרץ חיפה במחלות נשימה שונות וגם במחלות לב ובסרטן גבוה מהממוצע הארצי.

למרות הצורך לחקור את הקשר בין זיהום האוויר והתחלואה, המחקרים התעכבו וגם תוכנית בין משרדית לבריאות וסביבה, שצריכה הייתה להיות מוגשת עוד ב-2017, הוגשה באיחור ולא יושמה. המבקר ממליץ להקים מכון מחקר לאומי לבריאות וסביבה, שירכז את כל הנתונים ויוביל מחקרים בנושא.

תגובת ראש עיריית חיפה עינת קליש רותם: "דוח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה הינו מבהיל לקריאה וקשה לעיכול, ובפרט לאלה שאיבדו את יקיריהם. על פי הדוח, אין ספק שאין יותר מקום למפעלים מזהמים בקרבנו. לאור תכנית רמ"י לניקוי מפרץ חיפה שעלתה במועצת העיר חיפה והתקבלה פה אחד כחזון למפרץ, אין עוד ספק מה הוא העתיד הנכון והיחידי למטרופולין חיפה והצפון.
הדוח מציג אוזלת יד קשה; היות ומדובר בהתנהלות שנמשכת שנים, אין נראה שמדובר בטעות מצטברת או בתום לב. מדובר במחדל שגבה את חייהם של אלפי תושבים . מעבר לסוגיות המוזכרות בדוח שנמשכו שנים רבות ודורשות לימוד מעמיק, אחד הפרקים עוסק בבעיה בוערת שמתרחשת כאן ועכשיו - קידום תכניות למפרץ ללא ראייה כוללת. בפרק על התכנון הסטטוטורי של מפרץ חיפה מוסיף מבקר המדינה אמירה ברורה כשמש: 'על הממשלה לפעול לאישור תוכנית כוללת אחת לאזור מפרץ חיפה המתייחסת לכלל הסוגיות התכנוניות של אזור זה בראייה המשלבת כראוי את מכלול הסוגיות השונות וההיבטים השונים, ובהם ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים. על מינהל התכנון בסיוע המשרד להג"ס לבחון לעומק את ההוראות המעודכנות של תמ"א 13/ב/1 לנוכח התפיסה התכנונית האינטגרטיבית שעמדה ביסוד תמ"א 30 וזאת על מנת להבטיח שנשמרים האיזונים שתמ"א 30 ביקשה ליצור'. בימים אלה מנהלת עיריית חיפה הליכים מול מוסדות התכנון סביב תכנית נמל המפרץ, וזאת בגלל פגיעה באינטרסים מטרופוליניים ולאומיים אחרים, ובגלל היעדר ראייה אינטגרטיבית. אנו ממתינים לראות האם מוסדות התכנון ישנו את גישתם לאור המסקנות החמורות שפורסמו כאן, או שימשיכו לחטוא לאתיקה המקצועית לה הם מחויבים. אנו ממתינים לראות האם דבריו של מבקר המדינה יבדקו על ידי מוסדות התכנון בכובד ראש ויביאו לשינוי בגישה, או יביאו להתעלמות מופגנת. כראש עיריית חיפה, אמשיך להאבק ללא פשרות מול מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה על דמות מפרץ חיפה, מתוך ראיית טובתו של הציבור החיפאי שלו אני מחויבת".

ממינהל התכנון נמסר: "מינהל התכנון סיים את העבודה המקצועית על תוכנית המתאר הארצית לדרום מפרץ חיפה כבר לפני מספר שנים והיא הועברה לאישור הממשלה, שם התוכנית נמצאת היום. אף על פי שהתוכנית טרם אושרה ע"י הממשלה, חשוב להדגיש כי מינהל התכנון ולשכת התכנון מחוז חיפה מקדמות תכניות מפורטות למתחם זה בהתאם לתפיסה התכנונית של התמ"א. באשר לנושא זיהום האוויר במפרץ, מוסדות התכנון מחמירים בכל הנוגע לנושא אף מעבר למוגדר בחוק אוויר נקי. מוסדות התכנון לא מאשרים אף תוכנית חדשה בתחום המפרץ, שלא עומדת בהנחיות העדכניות של המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע לפליטות מזהמים. בנוגע לשאלת העתקת המפעלים ממפרץ חיפה, נציין כי הנושא מטופל ע"י מספר גורמים בהם רשות מקרקעי ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד הכלכלה, אשר בוחנים את ההשלכות של מהלך זה".

מקבוצת בזן נמסר:  "קבוצת בזן תמשיך לפעול ולהשקיע תקציבים בצמצום השפעתה הסביבתית, בשקיפות, תוך עמידה בתקנים המחמירים העולם".

תגובת איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה לדו"ח מבקר המדינה: "האיגוד מברך על הדוח החשוב שכתב מבקר המדינה על הזיהומים הסביבתיים במפרץ חיפה. הדוח מראה באופן ברור כיצד מדינת ישראל החליטה לעשות יד אחת עם התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה משום שהעדיפה את הרווח הכלכלי על חשבון הבריאות של התושבים. ממצאי מבקר המדינה גם מראים כיצד מערך הניטור במפרץ אינו שלם ואינו משקף בפועל את תמונת המצב האמיתית של החומרים המזהמים שנושמים התושבים באופן יומיומי. הממצאים החמורים בדוח מחייבים בדק בית של האיגוד, אבל גם מחייבים התייחסות דחופה של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומנהל התכנון. אנו קוראים לכול הגורמים המעורבים לשתף פעולה ביישום המלצות הדוח ולא לטמון את הראש בחול עד יעבור הזעם.

הדוח הקשה מצביע על פערים בין הצרכים במפרץ לבין מה שעושה המדינה והגורמים השונים בפועל. האיגוד כבר הבין לפני מספר חודשים שיש פער בין צרכי הניטור והאכיפה הסביבתית במפרץ חיפה לבין מה שהאיגוד עושה, ולכן האיגוד פועל לגיבוש תפיסת פעילות משפטית עצמאית ולעיבוי מערך הניטור והאכיפה. בין היתר גייס האיגוד תובעת משפטית שתפעל מטעמו, הוקמה יחידת אכיפה סביבתית עם פקחים במשרה מלאה וציוד ייעודי וכן נכתבת בימים אלו חוות דעת משפטית שתבחון את יכולת הענישה של האיגוד מבחינת החוקים הסביבתיים. האיגוד גם פועל להגברת השקיפות והנגשת המידע לציבור. הממצאים מוכיחים פעם נוספת שהאיגוד זקוק למשאבים נוספים ולכלי אכיפה משמעותיים בשביל להילחם בתעשייה המזהמת שפועלת במפרץ חיפה". 

המשרד להגנת הסביבה מסר כי "המשרד להגנת הסביבה מכיר בחשיבותה של ביקורת המדינה, ומשתדל להפיק ממנה לקחים. צמצום זיהום הוא הדבר החשוב ביותר לציבור והדבר המהותי ביותר העומד לנגד עיני המשרד, וכפי שגם צוין בדוח המבקר, פעולות המשרד בשנים האחרונות הובילו לשינוי מגמה, לצמצום הפליטות ולמגמת ירידה משמעותית ועקבית בריכוזי המזהמים במפרץ חיפה ובכלל הארץ - וזה הדבר החשוב לתושבי האזור.
איכות האוויר היום במפרץ חיפה אינה שונה ממטרופולינים אחרים בישראל. המשרד להגנת הסביבה השקיע כוח אדם רב ויותר מ-100 מיליון שקל ביישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר במפרץ חיפה ומתכוון להמשיך ולהשקיע בהורדת הסיכון לציבור ובהמשך האכיפה והפיקוח הנמרצים".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "דוח המבקר אומר היום את מה שאנחנו אומרים כבר במשך שנים. מפרץ חיפה ורמות זיהום האוויר שנפלטות ממנו הן סכנה בריאותית לתושבי חיפה והסביבה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין, עם כניסתו לתפקיד, העמיד בראש סדר העדיפויות שלו תוכנית למלחמה בזיהום האוויר. המבקר היום קובע כי מדובר בתוכניות המתוכננות ללא תשתית מידע מספקת וללא מתודולוגיה סדורה, על יעדים לא מספקים, על עיכובים גדולים בביצוע חלק מהאמצעים שגובשו בתכנית, על מחסור בכוח אדם ליישום, על חוסר תיאום בין משרדי הממשלה הנוגעים לדבר, ועוד. בפניות רבות שביצענו למשרד להגנת הסביבה לגבי הצורך הדחוף בניהול ואכיפה יעילים כנגד המזהמים נתקלנו עד היום בהרבה דיבורים ובאפס מעשים. בימים אלו אנו מנהלים מאבק משפטי כנגד הרחבת מתחם בזן אשר אחראי לחלק משמעותי מזיהום האוויר במפרץ חיפה".