הכוח הבינלאומי למאבק בהלבנת הון מהדק את הפיקוח על מטבעות הקריפטו

בשבוע שעבר התקיימה בפלורידה מליאת ארגון ה-FATF השלישית (והאחרונה) תחת הנשיאות האמריקאית של הארגון, החוגג 30 שנים להיווסדו. מדובר בכוח משימה בינלאומי (Financial Action Task Force), שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. במסגרת המליאה אימץ הארגון הנחיות באשר לאופן היישום של הכללים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור ביחס לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטו, המכונים גם "נכסים וירטואליים") ולפעילות בנכסים דיגיטליים. נוסף על כך פרסם הארגון מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון של משטר איסור הלבנת ההון בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים.

הנחיות הארגון סוללות את הדרך לרגולציה עולמית במטרה למנוע ניצול לרעה של המטבעות הדיגיטליים על-ידי עבריינים, מלביני הון ומממני טרור. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות ה-FATF.

המשלחת הישראלית למליאת ארגון ה-FATF, בהובלתה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, נטלה חלק פעיל בדיונים בנושא נכסים וירטואליים. ברשות מציינים כי "מדינת ישראל הצטרפה כחברה מלאה לשורות הארגון בדצמבר 2018 וכשחקנית משמעותית למאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור ולעיצוב המדיניות העולמית בתחום זה.

"ארגון ה-FATF הקים קבוצת עבודה ייעודית, שהמשלחת הישראלית בהובלת הרשות חברה בה, שמטרתה לעמוד בקשר עם הקהילה, האקדמיה והתעשייה, על-מנת להסביר כיצד רואה הארגון את הסדרת התחום מבחינת משטר איסור הלבנת ההון וכן על-מנת לעקוב אחר התפתחות הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו לגורמים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים לעמוד בכללי הארגון. התקדמות ההסדרה והפתרונות הטכנולוגיים תיבחן בעוד כשנה".

"רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרך"

במשלחת הישראלית השתתפו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; עו"ד אלעד וידר, ראש האגף הבינלאומי ברשות; ועו"ד לין לרר מהמחלקה המשפטית ברשות. ווגמן-רטנר ציינה כי "ישנה חשיבות להחלת רגולציה עולמית של תחום הנכסים הווירטואליים, לאור התגבשות איומי מימון הטרור והפשיעה הכלכלית הנקשרים בפעילות זו מחד, והרצון לאפשר את מימוש ההבטחה הגלומה בטכנולוגיות החדשניות תוך הפחתת הסיכונים הנובעים מהן, מאידך.

"המפתח להתמודדות הוא החלת הסדרה מבוססת-סיכון והטמעת גישה של AML-By-Design. רכבת ההסדרה העולמית יצאה לדרכה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם את יישומה במהירות ובתבונה".

עוד הדגישה ווגמן-רטנר את הצורך הדחוף בהתקנת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שיחול על נותני השירותים בנכסים פיננסיים (לרבות מטבעות וירטואליים), שטיוטה שלו מצויה על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזאת "על-מנת לאפשר את צמיחת הסקטור ולקדם את ההכלה הפיננסית, תוך עמידה בכללים הבינלאומיים המחייבים".

באוקטובר 2018 עדכן ארגון FATF את המלצותיו באופן שמבהיר כי גופים העוסקים במטבעות דיגיטליים צריכים להיות נתונים לרגולציה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור; לצורך כך אומצו גם שתי הגדרות חדשות: "נכס וירטואלי" (Virtual Asset) ו"נותן שירותים בנכס וירטואלי" (Virtual Asset Service Provider). הגדרת "נכס וירטואלי" כוללת כל ייצוג דיגיטלי של ערך שניתן לסחור בו או להעביר אותו, ואשר יכול לשמש לצורכי תשלום או השקעה (למעט מטבעות שהם הילך חוקי של מדינה או אלו אשר נחשבים לנייר ערך). "נותן שירותים בנכס וירטואלי" הוא גוף שנותן לאחרים שירותים מסוימים בנכסים וירטואליים כדרך עיסוק. בעקבות עדכון ההמלצות, נדרשות כלל מדינות העולם להעריך ולמזער את הסיכונים הקשורים לפעילות במטבעות דיגיטליים ולהסדיר את פעילות הגופים הפועלים בתחום.

המדריך שפרסם FATF בסוף השבוע האחרון מספק הכוונה בנוגע לסוגי הפעולות בנכסים דיגיטליים ולנותני שירותים בנכסים אלה, לרבות פירוט סוגי הפעולות הרלוונטיות, הבהרות בנוגע לאופן היישום של המלצות הארגון, אופן הטיפול ב"עסקאות מזדמנות" עד לרף של 1,000 דולר/אירו ועוד. המדריך כולל, בין השאר, הנחיות בנוגע לחובה לבצע הליך של הכרת הלקוח (KYC) ובנוגע לקבלת, העברת ושמירת מידע באופן דומה להעברות בנקאיות.

ההמלצות העיקריות במדריך של FATF

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס השבוע במאמר שפורסם באתר Bit2C למדריך שפרסם FATF בכל הקשור לעיסוק בנכסים דיגיטליים. לדבריו, "במדריך מפורטות לעומק 40 ההמלצות של הארגון שנדרש ליישמן כחלק ממדיניות מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור. למעשה, לא מדובר בהמלצות כמשמעותן הלשונית, מאחר שדה-פקטו הן מחייבות את כל המדינות בעולם ביישום מלוא העקרונות וההנחיות של הארגון, אחרת הן צפויות לסנקציות בינלאומיות".

עו"ד צרפתי מונה את עיקרי ההמלצות של FATF למדינות ולגופים הפיננסיים השונים: יש לנקוט בהקדם צעדים אקטיביים בהסדרת תחום הנכסים הווירטואלים; על המדינות לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים ומפעילות של נותני שירותים בתחום. בהתבסס על הערכה זו, מדינות צריכות לדרוש מנותני השירותים לזהות, להעריך, ולנקוט פעולות אפקטיביות כדי להקטין את הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור; על נותני שירותים, לרבות בורסות ופלטפורמות מסחר, לקבל רישיון או להירשם במסגרת רגולטורית מתאימה; חובת הרישיון או הרישום תחול לכל הפחות במדינה שבה הגוף התאגד, אבל במצבים מסוימים גם במקום שבו מבוצעת או מנוהלת הפעילות בפועל.

עוד על-פי המלצות הארגון, על המדינות להטיל סנקציות מהותיות על גופים שיפרו חובה זו, לרבות על-ידי הסתרה של בעלי הזכויות או השליטה האמיתיים של אותם גופים; על המדינות לפקח על הגופים הפיננסיים ולאכוף רגולציה נאותה ועמידה בכללים וההמלצות של הארגון, כדי למנוע סיכונים להלבנת הון שנובעים משימוש בנכסים דיגיטליים. על המדינות והגופים להשתמש במערכות למעקב וניטור של הפעילות ולהעביר דיווחים לרגולטורים בהתאם. הרגולטורים צריכים להיות בעלי סמכות נאותה ויעילה של פיקוח, לרבות הסמכות לערוך בדיקות וביקורות.

ה-FATF קובע כי יש להטיל על גופים מפרים שאינם עומדים בהנחיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור סנקציות אפקטיביות, מידתיות ומרתיעות, בין אם הן פליליות, אזרחיות או מינהליות, לרבות על נושאי המשרה והמנהלים של הגופים. עוד לפי המלצותיו, על הרגולציה לנקוט צעדי מניעה ולהחיל בדיקות נאותות מוגברות על פעולות מעל לסף של 1,000 אירו/דולר.

כמו כן, יש לוודא תיעוד מלא של כל המידע והפעולות על-ידי הגופים הפיננסיים, שמחויבים בשמירת המידע ודיווח מתאים לרשויות; יש להיערך להעברת ושיתוף מידע בין גופים פיננסיים שונים, כמו פרטי הזיהוי של המעביר ופרטי הזיהוי של הנעבר והנהנה בפעולה (במסגרת החוקים והכללים של שמירה על פרטיות); ונוסף על כך, על המדינות לשתף פעולה באופן בינלאומי ורחב, תוך חילופי מידע בין המדינות והרשויות, ללא כל הבחנה בין סוגי הגופים הפיננסיים השונים.

עו"ד צרפתי מציין כי ההמלצות מבטאות התקדמות משמעותית של הרגולציה העולמית ונדבך נוסף בהתהוות הסדרה מפורטת ובינלאומית בתחום המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "סביר להניח כי במהלך שנת 2020 כל המדינות (לכל הפחות, המדינות המערביות וחברות הארגון) יאכפו את המלצות ה-FATF, כך שלא תתאפשר פעילות של נותני שירותים פיננסיים, כמו בורסות או פלטפורמות מסחר, שלא יפעלו תחת רישיון או רישום מתאים, ושלא יבצעו אכיפה מלאה של כל הכללים למניעת הלבנת הון.

"מכיוון שהארגון מגדיר נותן שירותים פיננסיים באופן רחב, כל מי שמבצע פעילות במטבעות דיגיטליים שהיא לא לשימושו האישי והפרטי, חשוף לסיכון, כי הוא עלול להיחשב כנותן שירות שחלה עליו רגולציה (בישראל רצוי לבחון זאת מול חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים). הארגון מדגיש כי הוא לא יסתפק רק בפרסום המדריך וההנחיות, וכי ביוני 2020 הוא יבצע בחינה לעומק של יישום ההמלצות על-ידי המדינות והגופים השונים".

לסיכום, מציין עו"ד צרפתי, "אומנם ההנחיות מכוונות לממשלות ולגופים הפיננסיים, אבל גם הציבור הרחב והאדם מן הרחוב צריכים להסיק ולהבין מקריאתן לאן נושבת הרוח: הידוק רגולציה ושיתופי-פעולה וחילופי מידע בינלאומיים על כל פעילות בתחום הקריפטו".

לדבריו, "סביר להניח כי גם מדינת ישראל תמשיך לפעול בהתאם להנחיות הארגון - ומיד בתום הבחירות לכנסת יושלם סוף-סוף הליך החקיקה של צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובהם גופים הנותנים שירות בנכסים ומטבעות דיגיטליים".