כך "הציל" אליעזר פישמן את עצמו ואת הום סנטר מקריסה על חשבון הנושים

הותר לפרסום לבקשת "גלובס": הנאמן לנכסיו של איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן, עו"ד יוסי בנקל, טוען כי הטייקון שחובותיו נאמדים במיליארדי שקלים, ואנשי אמונו, "הקריבו" בעורמה את הנושים של חברת ההחזקות של פישמן, "תרזליט", והותירו אותם מול שוקת שבורה. זאת, כדי למנוע את קריסת חברת הום סנטר ישראל מקבוצת פישמן, וכדי "להציל" את פישמן, כך שלא ייאלץ לשלם את חובותיה של רשת הקמעונאות, שאליהם הוא היה ערב באופן אישי.

לפיכך, מבקש הנאמן בנקל, ממשרד עוה"ד שבלת, כי בית המשפט המחוזי בת"א יתיר לו לתבוע את הום סנטר לשם גבייתם של 75 מיליון שקל, ואף שיאושר לו, ככל שיהיה בכך צורך, להגיש בקשת פירוק נגד הרשת. 

קטעים מדו"ח הנאמן פורסמו לראשונה בערוץ 13 לפני כשבועיים. לאחר הפרסום פנתה הום סנטר לבית המשפט ביקשה וקיבלה צו איסור פרסום על הדברים. לבקשת "גלובס" התיר הבוקר נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט איתן אורנשטיין את הפרסום של הדו"ח המלא למעט נתונים כספיים העולים מדו"חות הום סנטר.

"נושי תרזליט מימנו, ללא ידיעתם, את פירעון חובות הום סנטר"

חברת תרזליט, שצו לפירוקה ניתן ביולי 2017, שימשה את פישמן לניהול פעילות בתחום הנדל"ן ולהחזקת חברות שונות, בהן חברת הום סנטר. בבקשה המתפרסת על פני יותר מ-400 עמודים, טוען עו"ד בנקל כי בנו של אליעזר פישמן, אייל פישמן, ואשת אמונו של הטייקון, רונית אבן, נטלו חלק במהלך שבמסגרתו הוזרמו 75 מיליון שקל מתרזליט להום סנטר. זאת, תוך ביצוע פעולות הסוואה והתקשרות בהסכמים למראית עין בלבד.

לטענת עו"ד בנקל, פישמן-הבן ואבן הזרימו את הכספים להום סנטר, כדי לממן את פירעון חובותיה למחזיקי האג"ח שלה, חובות שאליהם היה פישמן-האב ערב באופן אישי. עוד טוען הנאמן, כי באמצעות מערכת ההסכמים הפיקטיבית שיצרו, ביקשו מקורביו של פישמן למנוע מתרזליט לדרוש את השבת הסכומים שהוצאו ממנה, לקופתה, וכך הותירו את נושיה מול שוקת שבורה.

לדברי עו"ד בנקל, "דברים אלה חמורים במיוחד, בשים לב לעובדה כי מקור הכספים שהוזרמו להום סנטר נובע מהלוואות שניטלו מהבנקים השונים", ולא מהונה העצמי של תרזליט. לטענתו, "נושי תרזליט מימנו, בעל כורחם וללא ידיעתם, את פירעון חובותיה של הום סנטר למחזיקי האג"ח".

הנאמן מבקש מנשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, איתן אורנשטיין, להתיר לו לנקוט הליכים משפטיים נגד הום סנטר, כדי להשיב לטובת נושיה של תרזליט סכום של יותר מ-75 מיליון שקל שנגזלו, לטענתו, מקופתה של חברת ההחזקות. 

עו"ד בנקל מבקש מביהמ"ש בנוסף, כי יתיר לו להגיש גם בקשת פירוק נגד הום סנטר, ככל שיידרש לכך. זאת, כדי להבטיח שיוכל לגבות את "חובות העתק שהום סנטר חייבת לתרזליט, בגין הלוואות שהועמדו לה על ידי תרזליט ולא נפרעו". לחלופין, מבקש הנאמן מאורנשטיין כי יכריז שכל ההסכמים שמכוחם הוסבה נשיית תרזליט בהום סנטר לחברות קשורות "וחדלות פירעון באופן מובהק" הם בטלים וחסרי כל תוקף, "מחמת היותם הסכמים פיקטיביים, שנערכו למראית עין בלבד, ביוזמת פישמן ומקורביו".

מחיקת חוב

רשת הקמעונאות הום סנטר נמצאת כיום ברובה בידיהם של בנו ושתי בנותיו של פישמן - אייל פישמן, ענת מניפז ורונית אופיר-מניפז - השולטים ב-89% ממניות החברה. כך, טוען הנאמן, הבריחו לכיסם בני המשפחה עשרות מיליונים שאחרת היו מתווספים לכספים שמנוהלים על ידו, ואמורים למצוא את דרכם בסופו של דבר לנושיו של פישמן. ובלשונו של הנאמן: "בכך גולגלו הכספים שנגזלו מתרזליט לחברה המצויה כיום בשליטת בני החייב".

לטענת עו"ד בנקל, פישמן-האב, בני משפחתו ואשת אמונו אבן, ביצעו מהלך מתוכנן היטב למחיקת חוב של 75 מיליון שקל של הום סנטר לתרזליט. לדבריו, על רקע מצוקה תזרימית קשה שאליה נקלעה הום סנטר, פעלו הפישמנים ואבן כדי להסב מבחינה רישומית "ובניגוד מוחלט למצב הדברים בפועל" לנשייה במעמד נחות את החובות של הום סנטר בתרזליט, "משל תרזליט לא הלוותה להום סנטר עשרות רבות של מיליוני שקלים, ומשל הום סנטר אינה מחויבת בפירעון הלוואות אלו".

עו"ד בנקל טוען, כי חקירתו העלתה שפישמן ומקורביו "רתמו גורמים שונים בתרזליט ובהום סנטר לגיבוש מערכת הסכמית פיקטיבית בין חברות הנשלטות על ידי תרזליט, שכל מטרתה הוא יצירת מצג שווא, שלפיו תרזליט לכאורה אינה נושה בהום סנטר. זאת, הגם שאין מחלוקת כי היו אלה כספי תרזליט שמימנו את פעילותה ואת פירעון חובותיה של הום סנטר לצדדים שלישיים (בעלי האג"ח, מ' ב')".

לטענת הנאמן, באמצעות מהלך זה ניסו פישמן ובני משפחתו למנוע את קריסת הום סנטר ואת קריסתו של פישמן עצמו, שהיה ערב אישית לחובות של מאות מיליוני שקלים למחזיקי האג"ח של הום סנטר. לטענתו, בסופו של המהלך נותרה תרזליט "ללא כל אפשרות לפירעון חובותיה שלה, הנאמדים בסך של למעלה מחצי מיליארד שקל". למעשה, טוען הנאמן, "תרזליט והמימון שנטלה מנושיה 'הוקרבו' על ידי פישמן-האב ומשפחתו כדי למנוע את קריסת הום סנטר ופישמן עצמו".

הסכמים פיקטיביים

כיצד בוצעה העברת הכספים מתרזליט להום סנטר? לטענת בנקל, חקירתו העלתה כי בשנים 2014-2013 החלו פישמן ומקורביו לבחון דרכים שונות לגיוס הון, בין היתר, באמצעות פירעונן של הלוואות שהעמידה, כביכול, בעבר הום סנטר ישראל לאחת מהחברות-הבנות הקפריסאיות של תרזליט. זאת, מכיוון שבאותה תקופה נקלעה הום סנטר למצוקה תזרימית קשה, עקב השקעותיה הכושלות ברוסיה, וכן בשל לחצים כבדים שהופעלו עליה מצד מחזיקי האג"ח שלה, שלהם היא חבה סכומי עתק.

לטענת הנאמן, לאור הקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה הום סנטר, ובמטרה ברורה למנוע את קריסתה ואת מימוש ערבויותיו של פישמן, החליטו קברניטי תרזליט והום סנטר "לנקוט פעולות שונות שנועדו להקנות 'ערך' - פיקטיבי לחלוטין, להלוואות השונות שהועמדו על ידי הום סנטר לחברה-הבת הקפריסאית לאורך השנים, וזאת על דרך פירעונן ממקורות אחרים, שאינן החברות החייבות האמיתיות, באורח שיאפשר להום סנטר לפרוע באופן מיידי את חובה למחזיקי האג"ח שלה".

בהתאם, טוען הנאמן, הונחו הגורמים המוסמכים בתרזליט ובחברות הנשלטות על ידה בהולנד ובקפריסין, לגבש מארג הסכמים פיקטיבי, שבמסגרתו התחייבה תרזליט להעביר להום סנטר 75 מיליון שקל באופן הבא: תרזליט העמידה הלוואה לזרוע ההולנדית של הום סנטר; הום סנטר-הולנד התחייבה להעמיד הלוואה לחברה-הבת הקפריסאית שנשלטה על ידי תרזליט; והחברה-הבת הקפריסאית פרעה את ההלוואה שניתנה לה לכאורה על ידי הום סנטר ישראל. כך, טוען הנאמן, הועברו 75 מיליון שקל מקופת תרזליט לקופת הום סנטר.

הנאמן: "מחקירות המנהל המיוחד עולה, כי כבר במועד שבו נערכו ההסכמים לעיל, היה ברור וידוע כי לא הום סנטר-הולנד ולא החברה-הבת הקפריסאית של תרזליט יכולות לפרוע את שטרי ההון שהועמדו להן; כך שלמעשה חובות הום סנטר ישראל כלפי תרזליט הוסבו, באורח פיקטיבי, לחברה חדלת פירעון (הום סנטר הולנד), כאשר במקביל חובותיה של חברה זו הועמסו על חברת חדלת פירעון נוספת (החברה-הבת הקפריסאית של תרזליט) - וכל זאת כדי להעביר כספים להום סנטר ישראל, תוך יצירת מצג שווא שלפיו החברה-הבת הקפריסאית של תרזליט לכאורה פורעת את ההלוואות שהום סנטר ישראל העמידה לה בעבר".

ניגוד עניינים

בבקשתו לביהמ"ש מציין עוד הנאמן, כי אייל פישמן, המכהן כיום כמנכ"ל הום סנטר, היה מצוי בניגוד עניינים מובהק במועד העברת הכספים מתרזליט להום סנטר ישראל. זאת, לטענתו, מאחר שפישמן-הבן שימש באותה עת כדירקטור בשתי החברות. "לנוכח הממצאים, אין אלא להסיק כי אייל פישמן שקל בעת ביצוע העסקאות, שבהן נטל חלק פעיל, אך ורק את טובתה של חברה אחת שבה כיהן כדירקטור - הום סנטר - תוך התעלמות מופגנת מטובתה של תרזליט".

הנאמן מפנה אצבע מאשימה גם כלפי אבן, ששימשה גם היא כדירקטורית בתרזליט באותה תקופה. לטענתו, "אבן הייתה אחד הגורמים המרכזיים בקידום המהלכים, הפרה את חובותיה כלפי תרזליט, פעלה בחוסר תום לב ושלא בהגינות, עת פעלה ביודעין בניגוד לאינטרסים שעליהם הופקדה, ויזמה מהלך שמטרתו אינו אלא 'הקרבת' תרזליט לטובת הום סנטר ישראל, וזאת כפי הנראה אך בשל דרישתו של אליעזר פישמן, שהיה ערב באופן אישי למחזיקי האג"ח (של הום סנטר, מ' ב')". 

תגובת הום סנטר: "פגיעה בפעילות הום סנטר תוביל לפגיעה ישירה בנכסי קופת פשיטת הרגל"

"הבקשה חסרת בסיס משפטי ועובדתי, וכל מטרתה לגרום להום סנטר נזק ללא כל תועלת. אין בנטען בבקשה מאום המצדיק הגשת בקשת פירוק. גם לגרסת המנהל המיוחד, אין מדובר בחוב חלוט של הום סנטר, אלא בחוב נטען העומד בסתירה להסכמים בכתב ולרישומים בספרי החברות; החברה כלל לא נדרשה לפרוע חוב נטען זה; והדרך, בטרם יוכיח המנהל המיוחד את טענותיו לחוב (חסרות הבסיס) ועד להגשת בקשת פירוק, הינה ארוכה, מה גם שאם יוכח כי קיים חוב כטענתו של המנהל המיוחד (טענה המוכחשת מכול וכול), ראשית יש לדרוש מהחברה לשלמו.

"ולראיה: גם כונס הנכסים הרשמי סבור כי בקשת המנהל המיוחד הינה חסרת אחריות, חסרת בסיס משפטי ודינה להידחות . ראו לעניין זה תגובת הכנ"ר שהוגשה לבית המשפט ביום 18.06.19, שבו נאמרו הדברים הבאים (העתק מתגובת הכנ"ר המלאה מצ"ב): הבקשה לא הובאה לעיונו המוקדם של הכונס הרשמי בטרם הגשתה (כפי שצריך להיות על-פי הוראות הכנ"ר - ש' ג'), ובכך נמנעה בחינה של עין נוספת בטרם הוגשה, וחבל שלא כך נעשה.

"לגופו של עניין, הכונס הרשמי בחן את טענות המנהל המיוחד כמפורט בבקשה, והוא (הכנ"ר) סבור כי על מנת שניתן יהיה להיעתר לה, יש להראות בסיס לקיומה של עילת פירוק בהתאם לסעיפים 257-258 לפקודה. בענייננו נראה כי טרם עלה בידי המנהל המיוחד להראות כן. משכך סבור הכונס הרשמי כי דין הבקשה להידחות.

"הבקשה גם חסרת תכלית ותועלת; במועדים הרלוונטיים הייתה תרזליט 'חברה סבתא' של הום סנטר, ועל כן גם אם היה חוב כנטען (דבר המוכחש), מעמדו נדחה בפני כלל נושיה של החברה. בנסיבות אלו ברור לחלוטין, כי הבקשה שהוגשה לא נועדה לייצר תועלת לתרזליט או לנושיה, אלא על מנת לגרום לנזק להום סנטר ולבעלי מניותיה, בין שממניעים זרים, בין שמחוסר תום לב ובין שמחוסר מחשבה גרידא.

"לא זו אף זו, פגיעה בפעילות הום סנטר תוביל לפגיעה ישירה בנכסי קופת פשיטת הרגל (עליהם אמון המנהל המיוחד בתפקידו כנאמן לנכסי החייב). הסעד המופרך של פירוק החברה לא היה מביא אגורה לקופה של תרזליט (עליה אמון עו"ד בנקל בתפקידו כמנהל מיוחד של תרזליט), והיה גורם נזק אדיר לקופת הפש"ר (עליה אמון עו"ד בנקל בתפקידו כנאמן בהליך הפש"ר של מר פישמן). גם מכל אלה (ועוד) מתעלם המנהל המיוחד". 

עו"ד אמיר ברטוב, עורך דינה של רונית אבן, מסר: "אין תגובה".

"הרוח החיה פה ללא ספק הייתה של אליעזר פישמן"

במסגרת החקירה שערך הנאמן עו"ד יוסי בנקל בעניין הכספים שהועברו מתרזליט להום סנטר, רואיינו על ידו מספר דמויות מפתח שהועסקו באותן חברות באותה תקופה.

אחד מאותם גורמי מפתח שהתייצבו בפני הנאמן, ומסרו את גרסתם לאירועים, הוא רוני ממון, מנהל הכספים של הום סנטר במועדים הרלוונטיים. ממון סיפר בגילוי לב על ההשקעות הכושלות של הום סנטר ברוסיה, ועל ניסיונות ההרגעה של פישמן שהבטיח לעובדיו כי יערוב לחובות הרשת.

"פישמן כיוון את הדברים"

לדברי מנהל הכספים של הום סנטר, "מי שכיוון פה את הדברים מ-2005 זה אליעזר פישמן, בין השאר באמצעות בנו אייל פישמן. הרוח החיה פה ללא ספק (הייתה, מ' ב') של אליעזר פישמן. הוא החליט, משיקולים שלו, ואני לא מתווכח איתו כעובד שלו, שנשקיע את הכסף בנדל"ן, גם ברוסיה. אני זוכר שאייל פישמן אמר לו: 'בוא, יש תשואות של 25%, מה אתה הולך לאירופה?'.

"במשך הזמן, כשרוסיה לא החזירה ואנחנו התחלנו לזוז על הכיסאות באי נוחות, הוא אמר 'אני פה. אני דואג לכם. אם רוסיה לא יהיו מסוגלים להחזיר - אני אחזיר לכם'. היינו שקטים. בשבילנו הוא אליעזר פישמן - טייקון כל יכול. אחד מעשירי ישראל, כך וכך מיליארדים, אחד האנשים המשפיעים במדינת ישראל, אחד האנשים הכי משפיעים במשק הישראלי. ידו בכול. בנקים, מטוסים פרטיים, אחוזות, אשף פיננסים. שמעתי את הסיפורים, רק התקנאנו בזה שיצא לנו בעל בית כזה מוצלח מבחינה פיננסית. הוא אמר 'אל תדאגו בענייני כספים, אתם תדאגו להפעיל עסק. ענייני כספים - אני דואג'".

בהמשך, סיפר ממון על הנפילה הקשה: "בבוא היום, לנו אין כסף. אתה לקחת אג"ח, רצית שניקח אג"ח, גייסנו, לא היה. לאורך כל השנים הוא באמת עזר כשהיה חסר. הוא הזרים הרבה, יחסית, לא הרבה יחסית למיליארדים שאני קורא בעיתונים, אבל מדובר בעשרות מיליונים שהוא החזיר להום סנטר. אז גם פה, בוא, אין לנו כסף, למה רצינו את הכסף? כדי לפרוע הלוואות ולהתקיים, כשחלק מזה נגרם מזה שאנחנו נתנו לחברה ברוסיה שהיא חברה שלך, לא שלי".

גם החשב של הום סנטר בעבר, ברוך חמדי, מי שהיה גורם פעיל ומרכזי בהפעלת החברות הבנות שלה, העיד בפני בנקל, וסיפר על מתווה העברות הכספים של כספי החברה. לפי עדות חמדי, הגם שהעברות הכספים בוצעו בפועל ישירות מחשבון תרזליט להום סנטר, הרי שההעברות נרשמו כאילו שבוצעו מתרזליט להום סנטר הולנד, שהעבירה את הכספים לחברה הבת הקפריסאית ש"פרעה" לכאורה הלוואה שהועמדה לה על ידי הום סנטר ישראל.

כך סיפר חמדי: "תרזליט העבירה כסף ישירות להום סנטר ישראל, אבל ראתה בזה מתן הלוואה להום סנטר העולמית, ופירעון הלוואות של החברה הבת הקפריסאית כלפי הום סנטר ישראל".

"החלטה של רונית אבן"

כשנשאל על ידי הנאמן כיצד החלק הראשון של המשפט - "העבירה ישירות להום סנטר", מתיישב עם החלק השני של המשפט - "אבל ראתה בזה מתן הלוואה", השיב חמדי: "זו שאלה שאתה לא צריך להפנות אליי, אלא לתרזליט, למי שקיבל שם את ההחלטות. אני הייתי אחראי רק לרישומים, אני לא מתעסק בענייני תזרים. אני בא לראש אגף כספים, הוא אומר לי 'תקשיב, קיבלנו כסף, נכנס כסף ישירות מתרזליט, אבל הרישום לא צריך להיות, צריך הכול דרך הום סנטר העולמית. תנחה את מי שצריך שידאג לבצע את הרישומים אצלו, ואנחנו נעשה רישומי ראי, כאילו שזה בסדר'".

בהמשך העיד חמדי: "הרעיון להעביר את הכסף ישירות מתרזליט להום סנטר, לא שלי ולא היה לדעתי גם של מנהל אגף הכספים. זו החלטה שהתקבלה על ידי רונית אבן, היא ביקשה שככה זה יירשם וככה זה נעשה".

לטענת הנאמן, חמדי אף קשר את העברות הכספים למצבה הכלכלי הרעוע של הום סנטר, ובעיקר לכך שבמועדי ביצוע ההעברות הום סנטר ישראל הייתה זקוקה למזומנים כדי לפרוע את חובותיה למחזיקי איגרות החוב. לדבריו, הזרמת הכספים, "קשורה להרעה במצב של הום סנטר ישראל, לדעתי. הום סנטר ישראל הייתה צריכה כסף לפרוע איגרות חוב. הום סנטר, מה לעשות, הגיעה למצב שיש לה מצוקה, היא לא מסוגלת לפרוע את איגרות-החוב שלה. והיא צריכה את הכסף בחזרה: מצד אחד, יש לי הלוואות שאני נתתי לאיזו חברה בקפריסין, ומצד שני, אין לי כסף לפרוע איגרות חוב. אז אמרו 'חבר'ה, תחזירו את הכסף', שהרי אנחנו צריכים כסף". 

כך ניסה פישמן להציל את הום סנטר ואת עצמו

הנאמן עו"ד בנקל טוען: כך ניסה פישמן להציל את הום סנטר ואת עצמו

1. המשבר: 2014 - הום סנטר לקראת קריסה עם חובות של מאות מיליוני שקלים

2. החשש של אליעזר פישמן: היה ערב באופן אישי למחזיקי האג"ח של הום סנטר

3. ההחלטה: פישמן ומקורביו החליטו להקריב את חברת ההחזקות תרזליט שבבעלות פישמן, כדי להציל את הום סנטר והטייקון

4. השיטה: פישמן ומקורביו יצרו מערכת הסכמים פיקטיבית כדי להזרים להום סנטר עשרות מיליוני שקלים, מחברות שונות, כהחזר הלוואות, כביכול, שנתנה בעבר הום סנטר

5. ההשלכה: הום סנטר ופישמן ניצלו מקריסה מיידית

6. הנזק: נושיה של תרזליט, ובראשם הבנקים, נותרו מול שוקת שבורה: 75 מיליון שקל ש"הוברחו" לתוך הום סנטר נמנעו מהם

7. הבקשה: להורות להום סנטר להשיב 75 מיליון שקל לטובת נושיה של תרזליט, וככל שיידרש - להגיש בקשה לפירוקה

ֶ*** גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון "גלובס". פישמן ואלונה בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות בחברה, מצויים בסכסוך משפטי עסקי ואישי מתמשך.