מורה נבוכים לגירעון: מה הבעיה והאם צריך לדאוג?

מה זה בעצם גירעון?

כל תקציב, אפילו הפשוט ביותר של משפחה מורכב משלושה חלקים: הכנסות, הוצאות וההפרש ביניהם. כשההכנסות יותר גדולות: יש עודף. כשההוצאות יותר גדולות יש גירעון. בתקציב של המדינה ההוצאות תמיד יותר גבוהות מההכנסות, כלומר תקציב גירעוני. אגב, זה לא דבר רע כי ישראל נחשבת עדיין למדינה צעירה וצומחת.

אז מה הבעיה?

הגירעון שצפוי בסוף השנה, יהיה גדול יותר ממה שהעריכו ותכננו באוצר. ובמספרים: גירעון שהיה צריך להיות 40 מיליארד שקל בסוף 2019 יגיע ל-51 מיליארד שקל. כלומר, פער או "בור" כמו שאוהבים לקרוא לזה הכלכלנים, של 11 מיליארד שקל. וזה עוד טוב יחסית למה שמצפה לנו בשנה הבאה: ה"הבור" של 2020 כבר יעמיק לגודל של 22.6 מיליארד שקל.

ולמה זה רע?

מה שהכי מדאיג את האוצר בסיפור הזה, הוא האמינות של ממשלת ישראל בעיני סוכנויות דירוג האשראי - אותם גופים בינלאומיים שקובעים עבור כל המשקיעים בעולם כמה בטוח להלוות למדינת ישראל כסף. אם זאת חריגה חד פעמית ולא גדולה, הסוכנויות יסלחו לנו. אבל אם היא תמשיך ותעמיק, דירוג האשראי של ישראל ירד, וזה אומר שהמדינה תצטרך לשלם ריבית הרבה יותר גבוהה על ההלוואות שהיא לוקחת - מה שאומר שאנחנו, האזרחים, נשלם הרבה יותר מסים.

אז צריך לדאוג?

לא וכן.

לא - כי גירעון גדול הוא לא סיבה לדאגה, כל עוד יש תכנית רצינית ואמינה לצמצומו.

וכן - כי כרגע לא נראה שיש הנהגה כלכלית חזקה שמוכנה לעשות מהלכים לא פופולריים כמו העלאת מסים והקטנת ההוצאות - כדי לטפל בגירעון. וזה אולי המחיר הכי יקר של כלכלת הבחירות החוזרות.