שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' התייצב הבוקר בוועדת הכספים בדיון המשך לגבי סגירת שדה דב. "את הנעשה אין להשיב. שדה התעופה שדה דב ייסגר", אמר סמוטריץ'. "מה שנעשה באמצעות חקיקת בזק שהיא אפשרית תוך 48 שעות: נדחה את מועד הסגירה לפחות ב-3 שנים ובמקביל נקדם את כל התכניות כפי שהן". המועד המתוכנן לסגירת השדה הוא בשבוע הבא, ה-1 ביולי.
סמוטריץ' הגיע מוכן היטב לדיון, כשהוא שטח את כל ההשלכות האפשרויות למהלך שהוא יוזם. מי שלא הגיע ועורר את זעמו של יו"ר הוועדה משה גפני, הם נציגי האוצר והמשפטים (לרבות סגן היועמ"ש ארז קמיניץ') מהם ציפה לבוא עם תשובות קונקרטיות לשאלת המהותית ביותר: כמה יעלה למדינה לדחות את סגירת שדה דב, מהלך שיש לגביו הסכמה גורפת בקרב כל סיעות הכנסת.
מתוך הדיון בנושא שדה דב / צילום: טלי טננבוים,
בתום הדיון הסוער שבמהלכו השתיק גפני את עורכת הדין רחל זכאי המייצגת את בעלי הקרקעות הוחלט לבקש מהממשלה דחייה של סגירת שדה דב בכדי לדון בנושא. מטרת הדחייה כפי שהסביר גפני היא "לא לגעת בנושאים עצמם שאולי יתקיימו בוועדות אחרות או בממשלה, לא לגעת בזכויות של האנשים שם", אלא לבחון את ההשלכות על סמך חוו"ד של משרדי הממשלה שגפני מקווה לקבל. "אנחנו נטבע לדין היסטורי על זה שגרמנו לנזקים כלכליים שסגירת אילת תביא למדינה. כמה מיליארדים המדינה תפסיד מזה שאילת תיסגר? זה יהיה הרי משל לעומת ההפסד שמדינת ישראל תספוג. חייבים לדעת מה אומר משרד המשפטים על העניין - לא ראוי לקבל כך החלטה. אנחנו קוראים לראש הממשלה לקבל את המתווה של שר התחבורה".
"המדינה התנהלה בצורה גרועה אבל אין מה לבקר את מי שקיבל החלטות", אמר סמוטריץ' בדיון. נושא שעלה בדיון התייחס לאפשרות של הפקעת הקרקעות לטובת תשתיות לאומיות, אלא שגם כאן נדמה שהרכבת כבר יצאה מהתחנה וכי מאוחר מדי. סמוטריץ' מבין את זה, אלא שהוא סמוך ובטוח שאפשר לעגן את דחיית סגירת השדה ב-3 שנים לפחות. "יש מעט נושאים בבית הזה שנמצאים בקונצנזוס כל כך רחב כמו הבנת החשיבות של המשך פעילותו של שדה דב לאילת ובוודאי נכון להיום ובהתאם למצבי התחבורה הציבורית לאילת. דיברתי עם שר האוצר על חשיבות של רכבת מדימונה לאילת, מה שגם צריך לקרות יום אחד - אבל זה עוד רחוק. מדינת ישראל התנהלה בצורה שגויה בכל הטיפול שלה בסאגת שדה דב מראשית הדרך. לו היינו חושבים שנגיע לאן שהגענו היום לפני 20 ו-30 שנה - ראוי היה להתנהג אחרת. הפקעת השטח הזה אז הייתה עולה במספרים אחרים ממה שהיום ובוודאי שזה מה שצריך היה לעשות כי זו התשתית ציבורית הכי טריוויאלית בעולם. אחרי שנעשה מה שנעשה ותוכננו תכניות שעל בסיסן נבנו תכניות תקציביות לרבות העברת בסיסי צה"ל דרומה, אני אומר בצער כי את הנעשה אין להשיב. אני לא רואה אפשרות היום להחזיר את הגלגל לאחור במובן המהותי ולמנוע את תוכנית תל אביב 4444. צריך לדעת להפנים את המציאות".
סמוטריץ' הציג את המתווה שהוא גיבש בימים האחרונים שאותו אמור היה להציג אתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו - האיש היחיד שיכול למנוע את סגירת שדה דב בעיתוי הנוכחי. הדיון הזה לא התכנס בסופו של דבר עם ניחוח של התחמקות מצדו של ראש הממשלה. בדיון אמר ח"כ דוד ביטן בעניין זה כי קולו של נתניהו לא נשמע כי "מפחידים אותו בעלויות של 20 מיליארד שקל למדינה".
למתווה, כך אמר סמוטריץ' יש "מקסימום יתרונות, ואפס נזק או מחיר. המתווה אומר שהמסלול לא יפונה בשטח קטן שבו יהיה טרמינל קטן שיישאר לידו, ובמקביל כל הליכי התכנון נמשכים באותה מתכונת כולל השיווק והביצוע של הקרקעות. אנחנו מרוויחים דחייה במינימום של שלוש שנים. אין פגיעה באנשי הגוש הגדול שמצבם ישתפר כי הוא יעוגן בחוק. ביום שבו יצטרך להיכנס הטרקטור הראשון - השדה יפונה". סמוטריץ' התייחס גם לפתרונות שיישומו בינתיים בנתב"ג בנושא של הנגשת תחבורה ציבורית לטסים לאילת , כמו שאטלים חינמיים מכביש המטוס ועד למרכז תל אביב, מוניות ישירות לבתי חולים וגישה לנתיב המהיר. באשר להפעלת שדה התעופה שפועל כיום ברישיון כשדה צבאי אמר כי "משרד הביטחון יקבל פקודה ויבצע אותה", הכוונה היא לפקודה שתחייב את הפעלת השדה האזרחי על ידי חיילי חיל האוויר עד להעברת הנושא באופן מלא לרשות שדות התעופה.
המתווה הזה, אמר סמוטריץ', הוא בבחינת "זה נהנה וזה אינו חסר. תושבי אילת ואחרים ייהנו מתעופת הפנים והכול מתקדם. אף אחד לא ניזוק! אם אנשי הגוש יתעקשו לתבוע את המדינה גם במקרה כזה - אני לא מכיר שופט נורמלי שיתן את הסעד. הבעיה עכשיו היא שאני צריך לשכנע את היועמ"ש שאין בזה סיכון שאין עילת תביעה ואין סיכוי לתביעה. יש 100% רווח ואפס נזק. אמרו לי שאי אפשר לקדם את השטח כשטסים ממנו ואני אומר באחריות שזה אפשרי".
עוד התייחס סמוטריץ' למשמעות המשפטית אל מול פסיקת בג"ץ לסגירת שדה דב ב-1 ביולי באומרו כי "הנשיאה חיות אמרה שמותר לכנסת לחוקק. זה לא חוק עוקף בג"ץ, גם לשיטת מי שחושב שיש מושג כזה - יש אינספור פסקי דין שאומרים שלמדינה מותר לסגת מהסכמים ומותר לה להפקיע שטחים מבלי לפגוע כלל בזכויות בעלי הקרקע הפרטיים. לא מזלזל בזכויותיהם ובאינטרס הציפיה הלגיטימי שלהם על רקע התנהלות המדינה".
סמוטריץ' זכה לתמיכה ממרבית הנוכחית. ח"כ ניר ברקת ביקש להוסיף לחקיקה התניה שהשדה לא יפונה עד שתוקם רכבת מדימונה לאילת. נציגת בעלי הקרקעות השיבה כי הם מתנגדים לחקיקה.
מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם לא תומך ברעיון לסיבוב פארסה. "היינו צריכים לפנות את שדה דב ב-1.1.19 ולא היינו ערוכים אז וביקשנו הארכה. עכשיו הגענו למצב של אל חזור. השקענו כ-2 מיליארד שקל במהלך הזה (לאיחוד טייסות וטיפול באמל"ח), ב-1 ליולי יש אנשים שהולכים הביתה או שעוברים לבסיס אחר". עוד אמר אדם כי אם תתקבל החלטה של שר הביטחון, בנימין נתניהו להשאיר את השדה - מדובר במהלך שייקח מבחינת אדם 3 חודשים להתארגנות."שלוש שנים שאני עושה דיוני מעקב על זה, לא שמעתי מילה על לדחות את זה מראש הממשלה. קיבלנו את חוות הדעת הכי מקצועיות".
כאן תקף שוב גפני את אדם היות שהמשרד לא העביר חוו"ד שעל בסיסה אפשר יהיה לקיים דיון ענייני. "אנחנו לא מאמינים שאם רה"מ יגיד שצריך לדחות ב-3 חודשים - אתם לא יודעים להתמודד עם זה".
עו"ד אריאל צבי, ראש אגף יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, השיב לגפני הכעוס שגם משרדו לא העביר חוו"ד לוועדה כי "חוו"ד שהועברה לשר הביטחון הוגדרה על ידינו כרגישה משום שיש לה השלכות משפטיות על עמדת המדינה בבית משפט".
היו גם דרמות - ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי פרץ בבכי במהלך הדיון: "אל תתעמרו בעיר אילת", זעק. "זהו מאבק שהוא בדמי. אני מדבר על פיקוח נפש ברמה הגבוהה ביותר. זה לא דיון תיאורטי אלא דיון אמיתי על אנשים חיים ונושמים. יש פה ספינים בלתי אפשריים".
גם ח"כ יואש קיש שנלחם נגד סגירת השדה הודה היום שמהלך כזה כבר אינו אפשרי. "היום לאור האילוצים אני מבין ששדה דב ייסגר למרות שכולנו נגד. אין מה להילחם על השארת השדה. היעד שיכולים וצריכים להשיג זה דחייה של 3 שנים".
ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) אמר את מה שכולם כנראה מרגישים: "ראש הממשלה נותן לנו להתקרקר סביב השולחן בזמן שהוא צריך לקבל את ההחלטה".
מרגי תקף את עורכת הדין זכאי ואמר לה "נקים לכם תנועה אזרחית שתצמצם לכם את אחוזי הבנייה ותגיש ערר על כל צעד שתעשו. הגעת לפה בגישה מתנשאת, תצטרכו לשנות כיוון. הנחמדות שלנו פה להגן על בעלי הגוש הגדול איננה מובנת מאליה".
אלי לנקרי סגן ראש העיר אילת ביקש להסב את תשומת לב הנוכחים לנזק הכלכלי שייגרם לעיר אילת שלא נמצא בכותרות שמתייחסות רק לעלות של המדינה במידה ומועד סגירת השדה יידחה. "ב-5 ימים הנזק לבעלי הקרקעות עלה מ-4 ל-8 מיליארד ההפסד למדינת ישראל עלה מ-8 ל-60 מיליארד. אתם מבולבלים וגם אני. אנחנו לא מבקשים לוותר על הכנסות המדינה והיא תקבל אותן אלא שזה יידחה בכמה שנים. בממשלה לא נעשתה עבודה כדי לבחון את הנזקים הכלכליים לעיר אילת - אבל אנחנו עשינו - מדובר בנזקים נוראיים שיצטברו למיליארד שקל בשנה ירידה בתוצר של העיר אילת".
אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות, הוסיף כי "אנחנו מעריכים שהנזק יהיה קשה. תיירות הכנסים היא בערך חצי מהפעילות בעיר והתעשייה הזו תרד תוך חצי שנה. היא יורדת כבר כעת. אנחנו הולכים לאסון תעופתי ולקריסה של העיר אילת ללא זמן להיערכות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
