משרד התקשורת נותן ברקס למהירות הגלישה בישראל

ההחלטה של משרד התקשורת לעכב את קצב הגלישה החדש של הוט - 500 מגה-ביט בשנייה - היא מסוג ההחלטות שקשה להגיד עליהן משהו טוב. החלטה מעוררת תהיות של פקידים מתי להתערב ומתי לא. החלטות מסוג זה אמורות לספק ערך לציבור, אך החלטה זאת לא רק שאינה מספקת לדעתי ערך לציבור, אלא היא אף פוגעת בו ובחברות התקשורת. 

נתחיל דווקא בהוט, שהולכת על הסף בכל הקשור למדיניות התמחור שלה. כחברה שכפופה למדיניות השוק הסיטונאי חלים עליה כללים לפיהם היא חייבת למכור שירותים במחיר שיאפשר לפרטנר ולסלקום להרוויח. כלומר, אם היא מוכרת קו אינטרנט ב-89 שקל לחודש ללקוח קצה, היא לא יכולה למכור את אותו הקו לסלקום במחיר של 120 שקל לחודש. 

אם הגיעו למסקנה שהוט יצאה עם השירות מבלי להודיע לספקיות, היו צריכים לעצור אותה באותו הרגע. אחרי שהרכבת יצאה מהתחנה, לעכב אותה כעת זו פשוט טעות. חברה מסחרית שפועלת בתנאים תחרותיים, לא יכולה לקבל תכתיבים דרקוניים חודש וחצי אחרי שהשירות עובד ונמכר. הקלות הזו בקבלת החלטות מפחידה.

מבין הספקיות, פרטנר הציגה את העמדה הקיצונית ביותר בנושא. היא דרשה לעצור את השירות ולדרוש מהוט שלא לשווקו עד שיעברו 90 הימים שקבועים בתיק השירות הסיטונאי לצורך התארגנותה. סלקום הייתה הרבה יותר מתונה ודרשה לטפל בסוגיית המחיר. העמדה התקיפה והקיצונית של פרטנר הכריעה וכופפה את המשרד, אבל הבעיה היא לא באמת בעיה הנדסית. מחיר השירות הוא הבעיה בראש ובראשונה.

מהירות הנתבים בפרטנר ובסלקום מגיעה אולי למהירות מקסימלית של 300-400 מגה-ביט, אבל כמה חבילות אינטרנט על התשתית של הוט כבר נמכרו על-ידי סלקום ופרטנר במסגרת השוק הסיטונאי? כמה לקוחות פרטנר הספיקו בחודש וחצי מאז הושק השירות להילחם על כך שהחברה תספק להם קצב גלישה של 500 מגה-ביט על הרשת של הוט? האם בשביל זה צריך לעצור שירות של חברה מסחרית?

במקום לעודד מהירויות ותחרות בין החברות, משרד התקשורת עוצר שירות לגלישה מהירה באינטרנט, בזמן שישראל היא אחת המדינות המפגרות במהירויות בהשוואה לעולם. זו מדיניות שגויה מיסודה, והיא עוד מגיעה מאותו המשרד שמאפשר לפרטנר למכור עד היום שירותי אינטרנט על גבי סיבים אופטיים בלי רישיון.

מה בדיוק פרטנר תרוויח מזה שהיא הצליחה להכניס להוט אצבע לעין, כאשר הבעיה המרכזית היא המחיר ולא ההנדסה? בסוף, בחודש וחצי הבאים הוט לא תמכור את השירות, ואחר-כך היא תמכור אותו במחיר שאינו מאפשר מרווח לפרטנר. אז האם פרטנר הרוויחה או שהיא תפסיד בסיכומו של דבר?

העמדה שפרטנר הציגה בנושא היא לא העניין המרכזי בסיפור, אף שהיא זאת שחוללה את הדרמה. השאלה הגדולה היא מה מערכת השיקולים של משרד ממשלתי בבואו לקבל החלטה כה מרחיקת לכת. אם ככה אנחנו נראים, אנחנו בצרה צרורה.