"הליכי פשיטת הרגל של אליעזר פישמן ותיקי הפירוק של החברות אשר היו בשליטתו מעוררים לא אחת נסיבות מיוחדות, המחייבות התייחסות שאינה בהכרח פוסעת בדרך המלך של הליכי חדלות פירעון מן השורה" - כך כתב נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, בשבוע שעבר. הדברים נכתבו במסגרת החלטה המאשרת את מכירת מניות העיתון "ידיעת אחרונות" שבהן החזיק הטייקון וששועבדו לבנק הפועלים, תמורת 650 מיליון שקל.
קביעתו האמורה של אורנשטיין, שכבר דחק בצדדים הרלוונטיים מספר פעמים לנסות ולהגיע להסכמות במסגרת הליך גישור - הסכמות שיושיעו אותו מלהכריע באינספור הטענות שעלו נגד פישמן, במסגרת ההליכים המשפטיים בענייניו בגין חובות של מיליארדי שקלים - מטיבה לתאר את המארג הסבוך והפתלתל לכאורה שבנה סביבו פישמן, ושאותו מבקש להתיר הנאמן והמנהל המיוחד לנכסיו, עו"ד יוסי בנקל ממשרד שבלת.
הנאמן סבור כי ערב נפילתו דאג איש העסקים להעביר למקורביו, ובכלל זאת לבני משפחתו, נכסים בשווי מיליוני מאות דולרים. מכל הבקשות שהגיש מאז נפתחו הליכי פשיטת הרגל וכינוס הנכסים הנוגעים לפישמן והחברות שבהן שלט, ויש לא מעט כאלה, עולה כי הנאמן סבור כי פישמן נקט שורה של מהלכים מתוחכמים וסבוכים, שתכליתם הייתה להבטיח כי נושיו הרבים, ובראשם שני הבנקים הגדולים במדינה - לאומי והפועלים - לא יצליחו לשים יד על החובות שלהם ערב באופן אישי. לדעת הנאמן, פישמן רוקן את קופותיהן של החברות שבהן שלט ושנכנסו להליכי פירוק. זאת, תוך שהוא דואג כי נכסיהן העיקריים יגיעו לידי מקורביו ובני משפחתו.
ואכן, בדיוק את אותה תזה מעלה הנאמן גם בבקשה שהותרה השבוע לפרסום לבקשת "גלובס". במסגרת הבקשה שהגיש הנאמן נגד חברת הום סנטר מקבוצת פישמן, הוא מבקש מבית המשפט כי יתיר לו לנקוט הליכים משפטיים נגד רשת הקמעונאות, גם במחיר של הגשת בקשת פירוק, כדי לגבות 75 מיליון שקל שלטענתו הועברו מחברת ההחזקות תרזליט שהייתה בבעלותו של פישמן, לתוך הום סנטר, שנמצאת כיום ברובה בשליטת ילדיו של פישמן. העברת הכספים, טוען הנאמן, בוצעה מתוך רצון להציל מקריסה את פישמן, שהיה ערב לחובתיה של הום סנטר באופן אישי. בבקשה המתבססת על עדותיהם של בכירי הום סנטר בתקופה שבה שלט בה פישמן, מתאר הנאמן, לכאורה, מערכת הסכמים פיקטיבית שכל תכליתה הייתה למנוע מנושיה של תרזליט את הכספים שלהם הם זכאים עם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון.
בעקבות הבקשה החדשה של הנאמן עולות מספר שאלות ותהיות. כך, למשל, מתעוררת השאלה מי הם בכלל נושיה של תרזליט; מה הסיכוי של הבקשה שהגיש הנאמן בשמה, אם בכלל ניתן להעריכו כעת; ומה הקשר של כל אלה ליתר ההליכים שנקט הנאמן נגד פישמן ולהליך הגישור שממשיך להתנהל גם בימים אלה? "גלובס" מנסה לעשות סדר.
1. סיכויי בקשת הנאמן
הום סנטר צפויה להתנגד מכל וכול לבקשת הנאמן בעניינה. בתגובה לטענות הקשות שהעלה הנאמן בבקשתו נגד שורה של גורמים, ובראשם בנו של פישמן, אייל, מנכ"ל הרשת כיום ומי ששימש כדירקטור הן בהום סנטר והן בתרזליט, תטען הום סנטר שתי טענות עיקריות: האחת - שכבר נרמזה בתגובתה שהועברה במענה לפניית "גלובס" - תגרוס כי לא נפל כל דופי בכך שחברות-בנות של תרזליט פרעו הלוואה שהעמידה להן הום סנטר. לתמיכה בכך, סביר להניח, יציגו באי-כוחה של הום סנטר ובני משפחת פישמן, עורכי הדין שולי גולדבלט ודוד לשם, את ההסכמים בכתב והרישומים בספרי החברות שהקפידו הום סנטר ותרזליט לתעד בזמן אמת.
בנוסף לכך, יש להניח, הום סנטר תטען כי קשה עד בלתי אפשרי להוכיח ששורה של הסכמים והעברות כספים שנעשו בשנים 2014-2013, נעשו מתוך ידיעה כי חמש שנים לאחר מכן ישלטו בני המשפחה בחברה. רק לפני מספר חודשים, נזכיר, הגיעו בני המשפחה באישור בית המשפט לבעלות של 89% בהום סנטר.
קשה להעריך בשלב זה עד כמה הטענות הללו וטענות אחרות שתעלה הום סנטר יהוו משקל נגד לבקשה המפורטת שהגיש הנאמן, המחזיקה 400 עמודים ומתבססת גם על עדויות העובדים בחברה.
2. התרחיש הפסימי: פירוק
בבקשה שהגיש, מבקש הנאמן מבית המשפט כי יתיר לו, ככל שיידרש לכך, לנקוט הליכי פירוק נגד הום סנטר. הסיכוי כי בקשתו של הנאמן אכן תתגלגל למקום זה, נראה כמהלך שהכי מפחיד את בעלי השליטה בחברה בימים אלה. כך עולה, למשל, מהבקשה שהגישו לאסור את פרסום תוכנה של בקשת הנאמן, ובה פירטו על עניין זה בהרחבה.
"הדרך, בטרם יוכיח המנהל המיוחד את טענותיו לחוב (חסרות הבסיס) ועד להגשת בקשת פירוק, היא ארוכה", השיבה הום סנטר במענה לפניית "גלובס", ואף ציינה את תגובתו של כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), שגרס כי יש לדחות את בקשת הנאמן, מהטעם שלא עלה בידו להראות כי אכן קיים בסיס לקיומה של עילת פירוק לרשת. ואכן, עוד בטרם הגיב הנאמן לעמדת הכנ"ר, דבר אחד ברור: הדרך להגשת בקשת פירוק רחוקה. רק וככל שיימצא כי אכן הום סנטר חייבת לתרזליט את 75 מיליוני השקלים, כפי שטוען הנאמן, וככל שלא תעמוד בתשלום חובה זה, יכולה להיפתח הדרך להגשת בקשה לפירוקה של רשת הקמעונאות.
הום סנטר חשובה במיוחד למשפחת פישמן, השולטת ב-89% מהרשת. יש הטוענים כי הום סנטר היא הנכס העיקרי שנשלט בעבר על-ידי אליעזר פישמן ונמצא כעת בשליטת בני משפחתו. אחרי שהשיגו שליטה כמעט מוחלטת ברשת, באישורו של בית המשפט, תמורת מחיר מציאה - 4 מיליון שקל בלבד (לעומת 60 מיליון שקל עבור 11% שאותם שילמה בעבר חברת פישמן רשתות), ברור שבכוונת בני המשפחה להיאבק בנאמן במלוא הכוח כדי לשמור על אחיזתם ברשת.
3. החוב של תרזליט ונושיה
לפי תביעות החוב שהוגשו לנאמן, תרזליט, חברת ההחזקות שהייתה בעבר בבעלות פישמן, חייבת לנושיה כ-800 מיליון שקל. מתוך החוב הזה, חייבת תרזליט חצי מיליארד שקל לבנק הפועלים, 140 מיליון שקל לבנק מזרחי טפחות ועוד 147 מיליון שקל לחברת "השקעות כדאיות".
מבחינת הליכי החזר החוב בתרזליט, המימוש של נכסיה עומד עד כה על 40 מיליון שקל, שרובם ככולם הוחזרו לבנק הפועלים, הנושה המובטח הגדול ביותר של החברה.
4. מה הקשר להליך הגישור?
זוהי, כנראה, שאלת השאלות. לפני כחודש התמלא אולמו רחב הידיים של הנשיא איתן אורשנטיין עד אפס מקום. על הפרק עמדה בקשתם של בני משפחת פישמן לחייב את הנאמן להסכים להצעתו של המגשר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס.
במסגרת הצעת גרוניס, מבכירי המומחים לענייני חדלות פירעון, הוצע כי רעייתו של פישמן (טובה), בנו (אייל) ושתי בנותיו (ענת מניפז ורונית פישמן-אופיר) יבטיחו את העברתם של לפחות 210 מיליון שקל לקופת הפירוק. זאת, בין היתר, באמצעות מכירת חלקה של טובה פישמן בבית המגורים של הזוג בסביון, המוערך בכ-18-20 מיליון שקל, ויתור של הילדים על חלק מזכויותיהם בחברת פישמן רשתות ועוד. להערכת עורך דינו של פישמן האב, המשמש גם כעורך דינה של הום סנטר, במסגרת המתווה המוצע יידרשו רעייתו של פישמן, בנו ושתי בנותיו להביא מכיסם הפרטי בין 25-40 מיליון שקל.
השופט אורנשטיין - שהביע לא אחת את עמדתו שלפיה מוטב כי 20 הבקשות שהגיש הנאמן ונוגעות לילדיו ורעייתו של פישמן לא יתבררו לגופן ויסתיימו בהסדר גישור - הורה לנושיו של פישמן להודיע אם הם מוכנים להצטרף להליך הגישור שעד כה נוהל בין בני המשפחה לנאמן בלבד.
ל"גלובס" נודע,כי למעט שניים, כל נושיו של פישמן - ובראשם השניים העיקריים שלו, בנק הפועלים ובנק לאומי - הסכימו להתייצב בפני גרוניס במסגרת הליך הגישור. בהתאם הורה אורנשטיין לנאמן לעדכן אותו עד 15 בספטמבר על התקדמות ההליך.
קיומו של הליך הגישור במקביל לכך שהנאמן ממשיך לנקוט הליכים נגד פישמן ובני משפחתו, מעורר תהיות:
א. תהייה מרכזית אחת נוגעת לשאלה כיצד ישפיע הסכם הגישור, ככל שייחתם, על בקשת הנאמן בעניין הום סנטר. באופן עקרוני, הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הגישור שקיימו ביניהם אינו נוגע לבקשות שהגיש הנאמן נגד פישמן האב עצמו, אלא רק לבקשות שהגיש נגד בנו, שתי בנותיו ורעייתו.
בהתאם, הבקשות שהגיש לאחרונה הנאמן לחשיפת נכסיו של פישמן באנגליה ובגרמניה, שלהערכתו שוויים מאמיר לכדי 100 מיליון אירו, יוותרו על השולחן. לגבי בקשות אחרות, כמו הבקשה שהגיש הנאמן בעניין הום סנטר, קשה למצוא תשובה חד-משמעית. מצד אחד, הליך הגישור נוגע כאמור רק לבקשות שהוגשו נגד ילדי פישמן. אולם בתיקי פישמן, כמו שלמדנו כבר וכפי שהעיר גם אורנשטיין, העניינים מורכבים וסבוכים במיוחד. קיימת סבירות גבוהה שכתנאי לחתימה על הסדר הגישור יבקשו בני משפחת פישמן שלא יוגשו נגדם או נגד חברות שבבעלותם תביעות על-ידי הנאמן, באופן שייתר בקשות נוספות שהגיש פישמן, כמו הבקשה בעניין הום סנטר.
ב. תהייה נוספת שעולה אגב הליך הגישור המתנהל בין הצדדים, היא אם הייתה לנאמן סיבה נוספת להגיש את הבקשה נגד הום סנטר דווקא כעת, בעיצומו של הגישור. האם הנאמן מנסה לאותת לנושים של פישמן שיש לו עוד כדורים בקנה, ושלא כדאי להם להסכים להצעה שמשמעותה ויתור על מאות מיליונים, בשעה שהוא יכול להוביל את התיק לאחוזי מימוש גבוהים יותר?
דבר אחד בטוח: בין אם הדבר נובע מאמונה שלמה ומלאה בדרך, מתוך רצון להמשיך ולקיים את התיק שבסופו צפוי הנאמן לגרוף שכר-טרחה נאה, או אולי שילוב של שניהם: הנאמן בנקל לא מראה סימני עייפות בתיקי פישמן. בניגוד לבני משפחת פישמן, השופט אורנשטיין ואולי גם הבנקים שהובכו לא אחת בתיק - הוא היחיד שמראה שהוא מעוניין להמשיך במלחמה.
*** גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון "גלובס". פישמן ואלונה בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות בחברה, מצויים בסכסוך משפטי עסקי ואישי מתמשך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.