התחום הסביבתי קורא להשקעות אימפקט

בזמן שעקבתם בדאגה אחר הירידות במניות הקנאביס ואולי גם התלבטתם אם לעלות לעוד סיבוב על רכבת ההרים של הביטקוין, תחום השקעות נוסף תופס תאוצה בארץ ובעולם: השקעות אימפקט.

השקעות אלה מבקשות להשיג שורת רווח כפולה: תשואה כלכלית לצד השפעה חיובית ומדידה על הסביבה והחברה. התשואה הסביבתית-חברתית נבחנת על-פי קריטריונים של סביבה, חברה וממשל תאגידי. בנוסף, נהוג גם לבחון תשואת אימפקט ביחס להשגת יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא, ה-Sustainable Development Goals.

ארגון ה-Global Impact Investing Network, מעריך כי נכון לסוף 2018 ההיקף הגלובלי של נכסים המנוהלים בהשקעות אימפקט מסתכם ב-502 מיליארד דולר.

וכמו תמיד, אנחנו שואלים מה באשר לישראל. לפי קרן מימון ההמונים OurCrowd, שוק השקעות האימפקט בישראל הכפיל את עצמו בתוך שנתיים לכ-260 מיליון דולר ב-2018 עם כניסתם של משקיעים חדשים לשוק: קרנות שונות, בנקים, מוסדיים ואפילו הממשלה.

בממד החברתי של השקעות אימפקט ממשלתיות, הדוח מציין את פעילות הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות וכן, כי במסגרת שיתופי פעולה נוספים בין משרדי ממשלה ורשות החדשנות מתקיימת פעילות אימפקט נוספת. וכאן נכנס לתמונה הממד הסביבתי של השקעות ממשלתיות.

בשיתוף פעולה ייחודי, המשרד להגנת הסביבה ורשות החדשנות סללו שני ערוצי אימפקט חדשים להשקעות סביבתיות. הראשון, מסלול הפיילוטים (מתקני הרצה) המיועד לחברות בצמיחה לצורך הדגמה מסחרית של טכנולוגיות סביבתיות חדשניות. במסגרת מסלול זה התקיימו שני סבבים של קולות קוראים, אליהם הוגשו עשרות פרויקטים סביבתיים בתקציב כולל של כ-220 מיליון שקל., וקול קורא שלישי פתוח להגשות עד 24 ביולי 2019.

הערוץ השני להשקעות סביבתיות הוא מסלול מעבדת חדשנות טכנולוגית-סביבתית, שבו שותף גם משרד הכלכלה. מעבדה זו תספק תשתית להוכחת היתכנות טכנולוגית של פרויקטים בשלבים מוקדמים. המעבדה תנוהל על-ידי חברת תעשייה או קבוצת חברות, שיקבלו זיכיון מהמדינה להפעלת מעבדה, ותקלוט אליה חברות סטארט-אפ לצורך מחקר ופיתוח משותף. החברה שתפעיל את המעבדה תיבחר במסגרת הליך תחרותי שמתקיים בימים אלו וצפוי להיסגר בחודש הבא.

על-פי נתוני רשות החדשנות, ההשקעה בחדשנות טכנולוגית מניבה למדינה החזר של פי חמישה עד שמונה על המימון הממשלתי שניתן לחברות.

נותר רק לשאול, אם השקעות אימפקט הן טרנד חולף? אחת האינדיקציות לכך שלא, טמונה בהעדפות ההשקעה של ציבור מסוים שכבר דובר בו רבות: המילניאלס.

כולנו מכירים את המאפיינים: הם לא שומרים על יציבות תעסוקתית, מרוכזים רק בעצמם ועוד. הכול נכון, אבל הם גם הדור שמתחיל לדחוף את השוק להשקעות שמחפשות שורת רווח כפולה. על-פי חברת המחקר CB Insights, 86% מהמשקיעים בני דור המילניום מעוניינים בהשקעות בעלות עומק סביבתי וחברתי. 75% מהם אף סבורים שיוכלו להשפיע על מגמת שינוי האקלים באמצעות בחירה בהשקעות הנכונות.

השינוי המרענן הזה מתחיל עכשיו וצפוי רק להתגבר בשנים הקרובות, עם מעבר העושר הגדול - בהיקף של 30 טריליון דולר - לילדיו ולנכדיו של דור הבייבי-בומרס. המילניאלס אולי לא יודעים לקרוא שעון מחוגים, אבל הם בהחלט מודעים לכוח הפיננסי העצום שבידיהם ולאפשרות לחולל באמצעותו שינוי עולמי הכרחי ומבורך.

הכותבת היא מנהלת תחום כלכלה באשכול תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה