האם בנק ישראל צריך להמשיך להתערב בשוק המט"ח

ייתכן ומלחמה במפרץ הפרסי בין אירן לארה"ב וגורמים נוספים (ישראל?) תפתור לבנק ישראל את הבעיות עם השקל, המטבע שמככב כחזק בעולם בחמש השנים האחרונות.

הסתבכות במפרץ עשויה להביא לפיחות השקל עקב המצב הגיאופוליטי הנפיץ, אך אם זה לא יקרה, בנק ישראל נמצא בפני בעיה קשה. אומנם הדולר גבוה בכ-9% משערו הנמוך ביותר בעשר השנים האחרונות (3.36 שקל לדולר), אך בנק ישראל לא עוקב רק אחריו, אלא למעשה אחרי שורה רחבה של מטבעות הנסחרים מול השקל.

מדובר ב-26 מטבעות הסחר העיקריים של המשק הישראלי, שמשוקללים במדד שבנק ישראל קורא לו "סל מטבעות נומינלי אפקטיבי". המשקולות במדד מחושבות על בסיס נתוני זרמי סחורות ושירותים של המשק, כאשר לדולר משקל של כ-26%, האירו כ-26%, היואן הסיני כ- 10%, הפאונד כ-6%, הלירה הטורקית כ-5% ויתר המטבעות עם 26%. והסל הזה נמצא ברמה הנמוכה שלו אי פעם. קרי, השקל הוא בעמדתו החזקה ביותר אי פעם. צרה צרורה ליצואנים. 

בעבר, כאשר המדד הזה היה ברמות גבוהות בהרבה, בנק ישראל היה מתערב וקונה דולרים וזה היה מעלה גם את שערי המטבעות האחרים, כי הם נקבעים באמצעות שער צולב (שער שקל - שער דולר - שער מטבע זר אחר). מזה כשנה התערבויות בנק ישראל בשוק מינוריות, גם כתוצאה מהגעתו של הנגיד החדש פרופ' אמיר ירון, שמשנתו נוטה לאי-התערבות.

בלימה נוספת בהתערבויות נבעה מהעובדה שבנק ישראל לא מעוניין לאפשר צבירת יתרות מט"ח במחסניו, שהיחס שלהן לתוצר הישראלי עולה על 33.3%. בינואר 2018 הגיעו יתרות המט"ח לרמה של כמעט 118 מיליארד דולר והן היוו 34.5% מהתוצר, גבוה ממה שבנק ישראל רוצה ולכן הוא עצר כמעט לחלוטין את רכישותיו.

כעת, בסוף יוני 2019, רמת הרזרבות זהה לעומת זו שלפני שנה וחצי, 118 מיליארד דולר. אך מכיוון שהתוצר של המשק צמח מאז, יחס הרזרבות לתוצר ירד ל-31.9%. משמע גורם זה מאפשר לבנק ישראל לרכוש בשוק 5.2 מיליארדי דולרים ועדיין לעמוד ביחס שליש רזרבות לתוצר. אם הוא "ישחרר את הרסן" עד רמה של 34.5% יתרות לתוצר, כפי שהיה בינואר 2018, הבנק המרכזי יכול לרכוש אפילו 9.6 מיליארד דולר.

בשוק המט"ח אין תחתית. אין "רצפה" שמתחתיה לא ניתן לרדת עוד. המשק הישראלי חזק ומצליח וזרימת הדולרים לישראל מהשקעות ריאליות של משקיעים זרים (בעיקר להייטק) ממשיכות במלוא אונן ולכן הסיכון להמשך החלשות סל המטבעות מול השקל הוא גדול מאוד.

בנק ישראל לא יכול לשבת יותר מהצד. פרופ' ירון יודע שכאשר קיימים כשלי שוק, כלל אי-ההתערבות הממשלתית אינו חל עוד. בשוק המט"ח הישראלי קיים כשל שוק כזה, הוא קרוי "המחלה הישראלית" - כל העולם רוצה להשקיע בהייטק הישראלי. זה מצוין לענף הזה אך פוגע בכל יתר ענפי היצוא של המשק. לכן בנק ישראל יצטרך להתערב. 

הכותב יו"ר חיסונים פיננסים, שעוסקת בניהול סיכוני מט"ח לחברות. בעברו היה הדילר הראשי של בנק ישראל בבורסה