סקר הברוקרים של "גלובס": לידר שומר על הפסגה, אי.בי.אי ובנק הפועלים מתחרים על המקומות אחריו

לידר, אי.בי.אי ובנק הפועלים - אלו שלושת הזוכים הגדולים בסקר הברוקרים השנתי של מגזין ההשקעות של "גלובס".

כך, תוצאות המשאל העדכני לדירוג חדרי המסחר שמחזיקים בידם את חלק הארי מהמסחר בניירות ערך בבורסה המקומית, על פי תפיסת הלקוחות שלהם, כלומר מנהלי ההשקעות, מלמדות כי לידר אוחז בפסגה זו השנה השנייה ברציפות. הבא אחריו הוא בית ההשקעות אי.בי.אי, שגם עבורו מדובר בשנה שנייה ברציפות במיקום זה, לאחר שבשנים עברו הוביל את הדירוג של "גלובס". במקום השלישי ניצב הבנק המוביל, אשר מאז הסקר הקודם שבוצע לפני כשנה הצליח לעקוף בדירוג ארבעה גופים, מתוכם בנק אחד.

 דירוג

השנה לא מדובר אך ורק בבחירתם של הגופים המוסדיים הקלאסיים, כי אם גם במספר הולך וגדל של מנהלי השקעות בקרנות גידור, סוחרי נוסטרו, מנהלי כספים בתאגידים ריאליים מהמוכרים בישראל, וגם כמה סוחרים פרטיים, ששיתפו עמנו את העדפותיהם בשלושה דירוגים, ובראשם הדירוג הכללי. בסך הכל השיבו לנו 388 איש, שרובם ככולם דירגו בין שלל השחקנים בשוק בהתאם לדרישותינו. וכמו בעבר, גם השנה דווחנו על "מאמצי שיווק" שנקטו הגופים השונים - עדות למרכזיות ההולכת וגוברת של סקר הברוקרים של גלובס.

השנה שינינו קצת את הבחינה. הפעם אין מדובר רק בשאלון "כללי" ביחס לברוקר המוביל לדעת כל משיב, אלא גם בהתמקדות בשני דסקים מובחנים: דסק המניות ודסק האג"ח המוביל. בניתוח התוצאות עולה כי יש פערים בין דסק אחד למשנהו, אבל בשורה העליונה - שלושת הברוקרים המובילים במשאל השנה הם אותם שלושה גם במשאל הכללי, גם במשאל דסק המניות וגם במשאל דסק האג"ח, עם שינוי אחד בין המקום השני לשלישי בדירוג דסק האג"ח.

■ הכי זולים - בתי ההשקעות, הכי יקרים - הבנקים: מה מגלה הציבור הרחב ממנוע ההשוואה של הבורסה לניירות ערך? »

כך, שניים משלושת המקומות הראשונים הם חברי קבע בדירוג, על פי המשאלים הקודמים של גלובס - לידר, המוביל בשנתיים האחרונות, ואי.בי.אי שהיה שני אשתקד ובעבר מספר אחת. בלידר אלה אותם אנשים, ואילו באי.בי.אי חל אשתקד שינוי פרסונלי בצמרת החדר. מיד אחרי שניהם, ניצב במקום השלישי השנה כאמור מדורג חדש, שעשה קפיצה גדולה: בנק הפועלים, שעקף את כל יתר הבנקים, כמו גם ברוקרים אחרים שאינם בנקים.

 בכירי חדרי המסחר בבנק הפועלים. ראשונה משמאל: ד"ר נעמי שפירר בלפר / צילום: איל יצהר, גלובס

בדירוג של 2018 קיבל בית ההשקעות לידר את המקום הראשון, עם 57% מהנשאלים שציינו אותו כאחד מהגופים המובילים, מבין כמעט 150 משיבים, כשאי.בי.אי אחז במקום השני עם 46% מהקולות. ב-2017 המוביל היה אי.בי.אי, אשר כ-50% מהמשיבים במשאל של גלובס ציינו אותו כאחד המובילים, והמקום השני אז היה של לידר, שקיבל 48% מהקולות. אגב, ב-2018 המקום השלישי הלך לבנק דיסקונט, עם 40% מהקולות, בעוד שבדירוג של 2017 אל המקום השלישי הגיע בית ההשקעות אקסלנס, שקיבל מעמד מוביל מ-44% מהנשאלים.

בדירוג הברוקרים השנה פיזור הקולות היה גבוה יותר. לידר קיבל את ההובלה הודות לכך שקצת יותר מ-48% מהקולות ציינו אותו כאחד משלושת המובילים בדירוג הכללי. אי.בי.אי שבמקום השני קיבל מעט יותר מ-35% ואחריו בנק הפועלים קיבל קצת פחות מ-35%.

לידר שוקי הון החליף בעלות לפני שנים ספורות, כשקבוצת עובדים בראשות המנכ"ל דאז עמית ורדי רכשה את השליטה בחברת הברוקרים מידי לידר השקעות שבראשות צחי אפלויג. העסקה התבצעה לאחר תקופה לא פשוטה של יחסים מתוחים בין אפלויג להנהלת לידר שוקי הון, אפרופו מבנה הקבוצה הציבורית, ולאחר שהיא הושלמה לידר שוקי הון שבה לדרכיה הרגילות, תחת ניהולו של שי בן יקר.

עתה אומרים בן יקר ושגיא פוזנרסון, סמנכ"ל ומנהל המסחר בחברה, בשיחה עם "גלובס", כי מבחינתם מה שמוביל גוף להובלה בתחום הברוקראז' ומה שהלקוח והשוק צריכים מברוקר, הוא "בראש ובראשונה להכיר את הצרכים של הלקוחות שלו. הצרכים של לקוחות שלנו משתנים כל הזמן, והעבודה שלנו היא לדעת איפה לקוחותינו צריכים להיות ולהגיע לשם לפניהם, על מנת שנוכל לתת להם את השירות הטוב ביותר", לדברי פוזנרסון. ובן יקר מציין כי "זה מתחבר עם אמינות. אחד הדברים הכי חשובים ללקוחות הוא שהברוקר שלהם יהיה אמין ושקוף, ושהם יידעו מהם האינטרסים שלנו. אנו מקפידים תמיד להיות שקופים וגלויים בפני לקוחותינו".

האמירה הזו, וכנראה גם המיקום של לידר במשאל, קשורים לכך שלידר הוא הגוף היחיד שלא מתחרה בלקוחותיו - אין לו קרנות נאמנות, תיקים מנוהלים, גמל וכו'. "אנו מקפידים שלא להתחרות בלקוחות", אומרים בן יקר ופוזנרסון, ומוסיפים כי "גם אין לנו נוסטרו. זו ממש אידיאולוגיה אצלנו ואנו מקפידים על כך".

זה שוק של מחיר בלבד, או שיש דברים אחרים שהלקוחות המוסדיים פועלים לפיהם ושמנחים אתכם?
פוזנרסון: "זה הכל חוץ מהמחיר. אנו במחירי שוק, אבל יש הפרדה ברורה בין דיסקאונט ברוקר, ומאז ומתמיד אנו מאלה שנותנים שירות מלא, ואנו לוקחים על זה עמלה. אנחנו לא יודעים להביא עבודה על בסיס מחיר זול, אלא על בסיס שירות טוב".

מה דעתכם לגבי שוק הריטייל בברוקראז', יש שם כשל שוק?
פוזנרסון: "זה לא השוק שאנו נמצאים בו. אך עניין למחשבה - אם בתחום המוסדי הברוקרים הפרטיים הם נדבך משמעותי בשוק, ובצד של הריטייל הם עדיין לא - אז כנראה ששוק הריטייל עדיין לא בשיווי משקל".

מה דעתכם על הרפורמה בבורסה ועל העתיד של חברי הבורסה ושל המסחר בה?
בן יקר: "גם זה הפך לעסק בבעלות פרטית. אך זה עדיין משאב לאומי, שצריך לשרת את כל הכלכלה הישראלית".

פוזנרסון: "כן יש משהו מבורך במה שקורה בבורסה: הבורסה והנהלתה מנסות לשנות דברים והן לא סטטיות. רואים שם שהעולם מתקדם ומבינים זאת".

בן יקר: "יש דוגמאות לשירותים ומוצרים חדשים שהבורסה מציעה וזה מאוד מעניין, כמו גם הניסיון לפתוח את ישראל לכל העולם - גם לחברות וגם לחברים. עובדים שם קשה לפתח את הבורסה, and it shows".

אתם חוששים ממגמה שלילית במחזורי המסחר, שתגבר?
פוזנרסון: "בסך הכול לא. השוק הוא במגמה חיובית. היו כאן כמה תהליכים על חברות מאוד גדולות, שהשפיעו על הנזילות, אך זה לא התנהלות השוק עצמו. ברמת השוק והתיאבון של השחקנים, כמות השחקנים וההתעניינות של הזרים - המצב רק משתפר".

בן יקר: "לצערי כמות ההנפקות הראשוניות בבורסה המקומית יחסית מוגבלת, ואפילו נמוכה. אבל, מהצד השני אנו רואים מהלך שונה שבמסגרתו בעלי עניין מקטינים את החזקותיהם ומפיצים מניות, וזה תורם לנזילות ולשוק. למשל באלוני חץ לאחרונה, ובשנים קודמות זה נעשה בפז ואצל שרי אריסון בבנק הפועלים - ואני חושב שהמגמה הזו תמשיך".

מקום קבוע בצמרת: אי.בי.אי 

באי.בי.אי שירותי מסחר גם חלו שינויים בשנה האחרונה, כאשר ב-2018 חוותה החברה מצב לא פשוט, עם הפסד חריג וגבוה של כ-26 מיליון שקל, כתוצאה מהפסדים של מספר לקוחות של חבר הבורסה עקב השקעות בנגזרים על מדד הפחד (ה"VIX") בוול סטריט. ההפסד האמור פגע בתוצאות חבר הבורסה של אי.בי.אי, שלולא המקרה היה מציג שנה חזקה. הגוף חווה חילופים בצמרת, כאשר לבנת מזרחי רינסקי החליפה את ג'וליאן אסוס כמנכ"לית חבר הבורסה שבשליטת בית ההשקעות - אי.בי.אי שירותי בורסה.

 אנשי אי.בי.אי חבר בורסה. שנייה מימין: לבנת מזרחי רינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

לבנת מזרחי רינסקי, מה מוביל גוף להובלה בתחום הברוקראז' ומה הלקוח והשוק צריכים מברוקר?
"בראש ובראשונה זה צוות סוחרים מוביל, איכותי, מקצועי, בעל ותק וניסיון ארוך שנים. לנו יש צוות מהמובילים והמנוסים בשוק, עם אנליסטים חזקים. זאת הסיבה שאנו מייצרים ערך מוסף ללקוחות שלנו. ההצלחה של ברוקרים נמדדת גם ברעיונות השקעה וחדשנות, בשמירה על זרם עסקאות גבוה, ולתת את זה לאורך זמן. וגם בגב חזק, שלנו יש מבית ההשקעות".

זה שוק של מחיר בלבד או שיש דברים אחרים שהלקוחות המוסדיים פועלים לפיהם ושמנחים אתכם?
"היום אנו נמדדים בהרבה מעבר למחיר. העניין הוא לייצר ערך מקצועי ולהוכיח ידע בשווקים ולסגור עסקאות".

מה דעתך על הרפורמה בבורסה ועל העתיד של חברי הבורסה ושל המסחר בה?
"השינוי המבני וההנפקה הצפויה, וגם המהלכים שהמנכ"ל מוביל בחודשים האחרונים, יחלו לתת את אותותיהם בשנה הקרובה להערכתי. פותחים את הבורסה לחברים חדשים ואולי גם לחברות נוסטרו, וזה ייצר שני תהליכים במקביל - מחד, ייתכן גידול במחזורי המסחר, אך מאידך זה עלול לנגוס בחלקם של חברי הבורסה הקיימים.

"כמו כן, לדעתי במקום לעודד ולהקל על פעילות חברי הבורסה המקומיים, הרגולטור מוריד חסמים בפני חברות זרות, וכך הוא מגדיל את התחרות המורכבת גם כך מבחינת השוק המקומי. יש לנקוט צעדים נוספים על ידי הבורסה להוספת מכשירים חדשים - זה כן נעשה, ופיתוח מכשירים חדשים זה טוב, למשל נגזרים".

מה עמדתך לגבי שוק הריטייל בברוקראז' ופערי המחירים בין השחקנים השונים בו, יש שם כשל שוק?
"עובדה שהבורסה פרסמה לראשונה את המחשבון לפני כשנה וחשפה פערים גדולים בין עמלות הבנקים לעמלות אלה שאינם בנקים, ולא נוצרה תנועה מתמדת מהבנקים לחברים שאינם בנקים. הציבור לא הצביע ברגליים. התשובה לכך היא מורכבת: בין היתר היא נעוצה ברגולציה שמאפשרת את הפערים בין שתי הקבוצות. אני כן רואה רוח חדשה ברשות ניירות ערך, אך אלה תהליכים ארוכי טווח שייקח זמן עד שימומשו. כל עוד לא יוסרו חסמי המעבר - כמות הלקוחות שיעברו מצד לצד תמשיך להיות מינורית וחסרת משמעות, והמצב יישמר".

הפועלים הפך לבנק המוביל במשאל "גלובס"
וכך אנו מגיעים לגוף שכבש את המקום השלישי בדירוג חברי הבורסה של גלובס, ולמעשה גם מוביל את דירוג הברוקרים שבבעלות הבנקים: בנק הפועלים. ד"ר נעמי שפירר בלפר, מנהלת אגף חדרי עסקאות וברוקראז', מתגאה בין היתר בכך ש"יש לנו 40% נשים - שיעור יחסית גבוה בברוקראז'".

מה מוביל גוף להובלה בתחום הברוקראז' ומה הלקוח והשוק צריכים מברוקר?
שפירר בלפר: "מדובר בהון האנושי והמקצועיות של הסוחרים. כבנק גדול יש לנו מגוון לקוחות מאוד רחב, ולכן אנו מכירים היטב את כל השוק ואת צרכי הלקוחות המשתנים. אנחנו בפועלים לא שוקטים על השמרים ונראים אחרת מכפי שנראינו לפני מספר שנים. אנו משפרים את הטכנולוגיה ואת הקשר לשווקים בינלאומיים. בין היתר בניירות ערך זרים, יש לנו גם פריסה מאוד רחבה של ברוקרים ועושי שוק זרים, וגם יש לנו עשיית שוק באג"ח ישראליות בתוך הבנק. בנוסף, כבנק יש לנו מערכות בקרה ותפעול מקצועיות, והלקוחות יכולים לישון בשקט בכל מה שקשור במסחר".

זה שוק של מחיר בלבד או שיש דברים אחרים שהלקוחות המוסדיים פועלים לפיהם ושמנחים אתכם?
"זה לא שוק של מחיר בלבד. זה שוק של ערכים מוספים, של מקצועיות ושירות, וגם של מוצרים נלווים. אנו רואים את הצרכים של הלקוחות וזה בהחלט לא רק מחיר אלא הרבה מעבר לזה - החל מביצוע העסקה ועד כלל השירותים שאנו נותנים כבנק".

מה דעתכם על הרפורמה בבורסה ועל העתיד של חברי הבורסה ושל המסחר בה?
"אני שותפה לתקוות שבאמת יהיה מסחר בהיקפים יותר משמעותיים ושהרבה חברות ייסחרו בבורסה. בסך הכל לכולנו אותה מטרה - העמקת הפעילות בשוק ההון בישראל".

את חוששת ממגמה שלילית במחזורי המסחר בבורסה?
"אני מקווה שלא. איני רואה סיבה שמחזורי המסחר ייפגעו. איני פסימית לגבי העתיד".

הגיע הזמן לגלות כמה מסחר מייצר כל חבר

אחרי שלושת המובילים יש שישה גופים צמודים למדי שזכו גם הם להיענות גבוהה, ולמחמאות, מצד המשתתפים בסקר ואלו מתכנסים לטווח די צר שנע סביב רבע מהקולות. מדובר בשלושת בתי ההשקעות הנוספים שגם מחזיקים בחבר בורסה - מיטב דש, אקסלנס ופסגות, ובשלושה מחמשת הבנקים הנותרים - דיסקונט, מזרחי טפחות ולאומי.

את הרשימה סוגרים, הרחק מאחור, הבנקים הבינלאומי ואגוד. לגבי הבינלאומי נציין כי מדובר בשחקן מרכזי בשוק ההון המקומי, אשר החברות שלו קיבלו לידיהן את הנתח הגבוה ביותר ממניות הבורסה, בחלוקה בין חברי הבורסה שנעשתה בעיקר על בסיס חלקם במסחר בפועל ולא על סמך סקר.

וככל שאפשר עדיין לשפוט על פי חלוקת המניות של הבורסה, שבוצעה עוד ב-2015, הבינלאומי היה בעל הפעילות הגדולה ביותר בבורסה לאורך שנים, כשאחריו בסדר יורד הבנקים הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות. היתר קיבלו נתחים נמוכים יותר ודי דומים. נתוני האמת אינם גלויים, וסביר שחלו שינויים ביחס לעבר, ואולם לדברי גורמים מעורים, חלקם של הבנקים במסחר "האמיתי" דומיננטי מאוד גם היום, כשהנסיבות שהיו נכונות לפני שנים כנראה נכונות עדיין במידה זו או אחרת גם היום.

ברקע, בשנים האחרונות חווה השוק מגמת קונסולידציה ניכרת בתחום הברוקראז', והשוק כיום קטן מבעבר מבחינת מספר מתחרים.

עדיין השוק היום עובר רובו תחת ידי המערכת הבנקאית, כשיש כמה חדרי מסחר בולטים שאינם בבעלות הבנקים - אך פחות מבעבר. למעשה, אחד משלושת הברוקרים המובילים במשאלים של גלובס בשנים האחרונות הוא אי.בי.אי, שהוא תוצאת מיזוג בין שני ברוקרים שאינם בנקים - אי.בי.אי ומגדל שוקי הון.

אגב, הרוב המכריע של הגופים שנכללו במשאל שלנו הם חברי בורסה, ולמעשה כולם פרט ללידר. לאחרונה, לאור שינוי הבעלות ובמסגרת ההכנות להנפקה ראשונית של מניות הבורסה עצמה, הצטרף לבורסה, לראשונה זה זמן רב, חבר רחוק חדש - בנק ההשקעות ג'פריס, שגם יוביל את הנפקת הבורסה כחתם.

בכל מקרה, נראה לנו שהגיע הזמן לשנות את ההתנהלות בנוגע לנתוני המסחר האמיתיים בבורסה, שנמסרים רק לחברי בורסה. זאת מאחר שהבורסה כבר לא בבעלות הבנקים כי אם בבעלות חמש קרנות השקעה זרות, בראשות קרן מניקיי האמריקאית-אוסטרלית, אשר יחד עם מנהליה מתכוונים להנפיק את מניותיה. כלומר, את אותה השקיפות שהבורסה דורשת מהחברות שנסחרות במסגרתה ובאמצעותה, היא תידרש בקרוב לספק.

לכן הגיע הזמן שהבורסה תפרסם את מה שהיא חולקת בשקט עם כל אחד ואחד מחברי הבורסה, ורק לגבי עצמו, מה היקף המסחר של כל חבר בורסה וחלקם מהמסחר הכולל. סביר שמהלך שכזה גם יצור תחרות על מחיר. לדעתנו, הגיע הזמן לפרסם את נתוני האמת ולא להסתפק רק במשאל של גלובס.

מה מעניין את מנהלי ההשקעות?

בין הנימוקים המרכזיים לבחירות בסקר, אלה שחזרו בשלל ניסוחים ולגבי חלק ניכר מהגופים, הוזכרו הכי הרבה "מקצועיות ושירותיות", "עסקאות זמינות ומידע", "פלואו ומחקר חזק ומגיב לאירועים", "קשר טוב עם השוק לצד ידיים חזקות", וגם "אמינות, שקיפות ושמירה על האינטרס של הלקוחות" ו"נפח העסקאות וזריזות בביצוע העסקאות".

כן ציינו המשיבים לסקר לחיוב פרמטרים כגון "יכולת פתירה של בעיות לא צפויות", "הצעת הזדמנויות לעסקאות", וגם "מחיר זול". כל אלו הם הדגשים שחשובים למנהלי ההשקעות שעובדים וסוחרים דרך הברוקרים, כשבצורה זו או אחרת הם הוצמדו כמעט לכל הגופים, כמובן בשכיחות רבה יותר ככל שהמיקום בתוצאות הסקר גבוה יותר.

לצד אלה הועלו גם כמה נימוקים יותר נדירים, כגון "מגוון מכשירים פיננסיים" או פשוט "עבודה נעימה ויחסי אנוש מעולים", כפי שציינו כמה מהנשאלים לגבי לידר, או "מענה מהיר לטלפונים וזמינות סוחרים". 

למוסדיים יותר קל: העמלות לשוק הריטייל יקרות בהרבה בבנקים

באוגוסט אשתקד, בד בבד עם הפיכתה של הבורסה לחברה "רגילה" למטרות רווח שבבעלות גופים זרים ועובדיה, שאף נמצאת לקראת הנפקה לציבור - ולא בבעלות חברי הבורסה ובשליטת הבנקים, נתנה הבורסה גילוי לנתון שלרבים מהציבור לא היה ידוע: בשוק הריטייל ישנם פערי מחיר אדירים בשירותי הברוקראז' בין המערכת הבנקאית (היקרה) לגופים שאינם בנקאיים (והזולים בהרבה).

באותה עת פרסמה הבורסה מחשבון השוואתי של דמי הניהול שגובים חברי הבורסה מניהול השקעות, שניתן להתייחס אליהם גם כאל עמלות הקסטודיאן, ושל עמלות הקנייה ומכירה, עבור לקוחות מהציבור הרחב ולא מהשוק המוסדי. החלוקה במחשבון נעשית לפי היקפי הכספים שמנהל הציבור, כשבין כל קבוצות ההשוואה השונות יש חוט מקשר אחד - פערי הענק בעמלות הממוצעות שגובים חברי הבורסה של הבנקים, שנהנים ממעמדם מול הלקוחות הקמעוניים שסוחרים דרכם וגובים מהם מחירים הגבוהים משמעותית מאלו שגובים מהם בתי ההשקעות.

אגב, עם השקת המחשבון דיווחנו כי הפערים האדירים אינם מסתכמים בממוצעים בלבד, מאחר שהבנק הזול ביותר בגביית עמלות עדיין יקר משמעותית מחבר הבורסה החוץ בנקאי היקר ביותר. לצד זאת פירטנו גם כי אצל בתי ההשקעות מתקיימת תחרות, כשארבעת חברי הבורסה החוץ בנקאיים קרובים אחד לשני בעמלות הנגבות, בעוד שבין הבנקים השונות גבוהה בהרבה. למרות החודשים שעברו מאז, התמונה כיום זהה.

למעשה, המחשבון נתן גילוי לדבר שידוע כבר שנים, ושאפשר לגלות אותו בשיחת טלפון פשוטה. ועדיין, חלק ניכר מהציבור הרחב בוחר לסחור דרך הבנקים, כשהמחיר הזול יותר אצל חברי הבורסה שאינם בנקים מצליח למשוך חלק מציבור המשקיעים הפרטיים "הסמי-מקצועיים", אך עדיין לא מביא לנהירה של ציבור המשקיעים אל חברי הבורסה החוץ בנקאיים.

מציאות זו לא חמקה מעיני הרגולציה. למעשה, שתי רשויות רגולטוריות - רשות ניירות ערך, שבראשות ענת גואטה, ורשות התחרות (לשעבר הרשות להגבלים עסקיים), שבראשות מיכל הלפרין, החלו בבדיקות נפרדות של שוק שירותי המסחר לציבור הרחב, שהתכנסו לדוח משותף. בנובמבר אשתקד הצוות המשותף להגברת התחרות בברוקראז', שירותי מסחר בני"ע, פרסם את המלצותיו לשיפור התחרות ולהסרת חסמים בשוק. בדוח צוין כי כ-97% מלקוחות שירותי המסחר הפרטיים נמצאים בבנקים - הגם שאלה גובים כאמור מלקוחותיהם מחירים יקרים בהרבה מאלה שנגבים בחלופה שאצל בתי ההשקעות.

אך לא רק זאת, אנשי רשויות התחרות וניירות ערך גילו שחלקם של החש"בים במסחר הכולל - בשקלול חלקם בקרב הלקוחות הקמעונאיים והלקוחות המוסדיים - יורד בהתמדה מאז שנת 2009, כשבנוסף נמצא כי ישנם פערים גדולים בין עמלות הבורסה לעמלות שמשלם המשקיע הסופי.

על רקע ממצאים אלה, רשות ניירות ערך ורשות ההגבלים העסקיים הציעו יחד שורה של המלצות שנועדו לטפל בחסמים, אך נראה כי כבר עתה ישנה אפשרות למי שרוצה לשפר את מצבו - הן בתוך המערכת הבנקאית והן מחוצה לה, וכל שנדרש הוא לכתת רגליים בין גופים ולהתמקח. זה נכון בכל תחום, וגם בפיננסים. 

כך דירגנו את הברוקרים: סקר חדרי המסחר של מגזין ההשקעות לשנת 2019 הוא החמישי מסוגו שנערך על ידי "גלובס". בסקר השנה השתתפו 388 מנהלי השקעות בקרנות גידור, סוחרי נוסטרו, מנהלי כספים בתאגידים ריאליים מהמוכרים בישראל, וגם כמה סוחרים פרטיים, שבחרו 3 מתוך 11 הברוקרים המקומיים שהעמדנו לבחירה. השנה כללנו דירוג "כללי" ולצדו שני דירוגים נוספים - של דסק המניות ושל דסק האג"ח. התוצאות הסופיות משקללות באופן שווה את תשובותיהם של כל המשתתפים בסקר.