באפריל השנה הצטרפה לבורסה לניירות ערך בתל אביב חברה גדולה שהמשקיעים חיכו לה וציפו לבואה - חברת כרטיסי האשראי ישראכרט. זו הונפקה בשווי של 2.7 מיליארד שקל במסגרת הנפקה ראשונית, שהייתה השלישית בהיקפה מכל ההנפקות הראשוניות בבורסה מאז 1990, ומניותיה נמכרו לציבור בעקבות רפורמה שהמדינה הכתיבה לשני הבנקים הגדולים.
בית ישראכרט, תל אביב / צילום: איל יצהר
ההנפקה הראשונית של מניות ישראכרט התרחשה קצת יותר משנה לאחר שרשת המלונאות פתאל שלדוד פתאל הגיעה לבורסה לפי שווי גבוה אף יותר של כ-3.75 מיליארד שקל. שתי ההנפקות האלה, ואחרות כגון גלוברנדס ופרשמרקט, היוו נקודת מפנה עבור אותן חברות שהפכו מפרטיות לציבוריות, וגם זריקת עידוד לשוק ההון המקומי ולמשקיעים בו, שמחפשים אחר הזדמנויות השקעה טובות.
הנפקה ראשונית לציבור (IPO) היא בדרך כלל הפעם הראשונה שחברה פותחת את שעריה וספריה החשבונאיים ומציעה את מניותיה לציבור. מדובר כמעט תמיד בהתפתחות מרגשת שמרכזת עניין בבורסה, במקרה שלנו בזו של תל אביב, ושמזכירה למעשה מהו תפקידה העיקרי של הבורסה: להשיג מימון לחברות באמצעות מפגש עם המשקיעים, שמבקשים לגוון את אפשרויות ההשקעה שלהם.
מעניין לחזור ולהיזכר מיהן החברות שיצרו הכי הרבה עניין כשהגיעו לראשונה לבורסה המקומית.
מנתוני ההנפקות הראשוניות הבולטות בין השנים 1990 ל-2019, כפי שעולה מנתונים שאספה מחלקת המחקר בבורסה בתל אביב עבור "גלובס", מתברר כי חלק משמעותי מההנפקות הראשוניות הגדולות בבורסה בכמעט שלושים השנים האחרונות היו, באופן לא מפתיע אולי, של חברות שהמדינה הפריטה. למעשה, 5 מתוך 10 ההנפקות הראשוניות הגדולות בשלושת העשורים היו כאלו: בתי זיקוק (בז"ן) וכיל מצד אחד, והבנקים מזרחי טפחות, לאומי והפועלים מהצד השני.
המצע להנפקות הגדולות של הבנקים נוצר עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת, כשכמעט כל המערכת הבנקאית בישראל קרסה ברעש גדול בעקבות משבר ויסות מניות הבנקים.
היום זה נשמע מופרך, אבל עוד בשנות ה-60 החלה התקופה של ויסות מניות הבנקים למשך שנים, עד לסיומה במשבר גדול בשנת 1983, שכלל את סגירת הבורסה לשבועיים והלאמת הבנקים בישראל. במסגרת הפרשה הזרימו הבנקים ביקושים מלאכותיים למניותיהם, ושווקו ללקוחות כהשקעה סולידית ובטוחה, שהניבה אף יותר מהאג"ח הצמודות שהנפיקה הממשלה. זה התחיל בבנק הפועלים ועם הזמן התפשט הוויסות גם לשאר הבנקים כמו לאומי, אגוד, דיסקונט, המזרחי, מימון וסחר וכללי - למעט הבינלאומי.
אם מסתכלים על 20 ההנפקות הראשוניות הגדולות ביותר, נמצאות שם עוד שלוש חברות שהופרטו - בזק, בנק דיסקונט והשקם, שהונפקה ב-1993 והפכה שנה לאחר מכן לחברה בשליטתו של גרשון זלקינד, והיא כבר מזמן לא חלק מהנוף בבורסה.
בכל אופן, החברה שגייסה בהיקף הגדול ביותר מאז תחילת שנות התשעים - בעידן שלאחר תוכנית הייצוב וקריסת הבנקים וההפיכה של ישראל למשק מפותח עם שוק הון אמיתי, היא חברת בתי זיקוק. בזן גייסה 6.43 מיליארד שקל בהנפקתה הראשונית בחודש פברואר שנת 2007, ובמונחי מחיר של היום מדובר על היקף של 7.7 מיליארד שקל.
בתי הזיקוק בחיפה. ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
בכך השלימה אז מדינת ישראל את הפרטת בתי הזיקוק שברשותה - המרכזי שבחיפה וזה הצעיר שבאשדוד, וכל זאת בעיתוי מוצלח מבחינתה - טרם משבר הסאבפריים בארה"ב ובשעה שמרווחי הזיקוק היו גבוהים. במועד הקובע פוצלה פעילותה באופן שבית הזיקוק באשדוד נמכר לחברת בת של החברה, חברת פז נפט, שנסחרת היום כחברה ציבורית, והונפקה בהצלחה על ידי צדיק בינו, שכבר הספיק להיפרד מהשליטה בה.
עוד מצמרת המגייסות הכבדות בהנפקות ראשוניות נזכיר את קבוצת הנדל"ן עזריאלי, שנסחרת כיום לפי שווי של כ-27 מיליארד שקל, ושגייסה בהצלחה רבה ביוני 2010 קצת יותר מ-2 מיליארד שקל מהציבור. בכלל, מגזר הנדל"ן הוא סקטור משמעותי מאוד בכלכלה הישראלית, וככזה הוא שלח 10 נציגות לרשימת 40 ההנפקות הראשוניות הגדולות ביותר בבורסה המקומית מאז 1990. בין אלו ניתן להזכיר את אשטרום ואמות, וגם חברות שהנחילו הרבה עוגמת נפש למשקיעים.
לצד הבנקים שהוזכרו והנדל"ן, גם מגזר התעשייה מוביל בהיקפי הגיוס בהנפקות ראשוניות לציבור, עם נציגות לתעשייה המסורתית בדמות שפיר הנדסה ואינרום, ולתעשיית הביומד כגון ביוליין וכלל ביוטכנולוגיה. גם תחום המסחר והשירותים בולט ברשימה, וכולל בין היתר את הנפקת המניות של בזק, דור אלון, גרנית הכרמל ומלונות אפריקה.
גייסו בגדול וקרסו בענק
הרשימה המכובדת של המגייסות המובילות בהנפקות ראשוניות לציבור, כוללת בתוכה שמונה חברות שכבר נמחקו מהמסחר. בין אלו נמצאות אי.די.בי אחזקות, שגייסה 510 מיליון שקל בנובמבר 1992 בהצעת מכר, וברבות השנים הייתה לקונצרן הגדול במשק, עד שהפכה לאחת מהקריסות העסקיות המהדהדות שהתרחשו כאן, עם הסדר החוב הענקי של בעל השליטה בה דאז, נוחי דנקנר.
ואי.די.בי כאמור אינה לבד, היא חלק מרשימה של מנפיקות גדולות ומוצלחות בבורסה בתל אביב שברבות השנים נמחקו לאחר משבר או "סתם" הידרדרות.
בין אלו שהציגו סיפור עגום וגם עלו לציבור המשקיעים כסף רב, הבולטת ביותר היא דלק נדל"ן של יצחק תשובה, שנקלעה להסדר חוב בצל משבר הנדל"ן במזרח אירופה, ו"זיכתה" את משקיעי האג"ח שלה בתספורת חריגה מאוד של 65% מהחוב. דלק נדל"ן, בניהולו של ערן מיטל, נקלעה למשבר קשה בסוף 2008, זמן לא רב לאחר שכבר נגעה בשווי מרשים של כ-4.6 מיליארד שקל, וכעבור מספר חודשים בעלת השליטה בה, קבוצת דלק, נפטרה ממנה כשחילקה את מניותיה בדלק נדל"ן כדיבידנד בעין לבעלי המניות, ובראשם תשובה.
יצחק תשובה/ צילום: גדעון לוין
כזה היה גם בית ההשקעות כלל פיננסים, שנחשב בזמנו לאחד המובילים בשוק המקומי, הונפק במרץ 2007 לפי שווי מפולפל מאוד של כ-1.35 מיליארד שקל. עם השנים בית ההשקעות הוכרע תחת מבנה החוב שלו וקשיים בהתנהלות, והבעלים שלו, קבוצת כלל ביטוח, מחקה אותו מהמסחר לפי שווי נמוך בהרבה, של פחות מ-540 מיליון שקל.
עוד נציין את אפריקה נכסים, שכבר לא נסחרת בבורסה כתוצאה מהנפילה האדירה של הקבוצה האם שלה, אפריקה ישראל, שבעבר הייתה מאריות הבורסה והעמידה את בעליה, לב לבייב, בשורה הראשונה של אנשי העסקים בישראל. אותה אפריקה ישראל נחלה כשלונות עסקיים, בעיקר בפעילותה ברוסיה, ועברה שני הסדרי חוב מהגדולים במשק.
ההבטחות התאדו בעשן
כמובן שלא מעט מהחברות שברשימה הסבו קורת רוח רבה למשקיעים, כשהן נמנות גם היום עם צמרת המשק המקומי. אבל, לצידן יש גם חברות שאמנם לא נמחקו ממסחר, אך רחוקות מלממש את ההבטחה שהייתה טמונה בהן ערב ההנפקה הראשונית של מניותיהן. דוגמה טובה לכך היא חברת גלוברנדס, שהונפקה במאי אשתקד לפי שווי חברה של כ-680 מיליון שקל, לאחר שנאלצה לקצץ עשרות אחוזים מהשווי אליו כיוונה במקור - כמיליארד שקל. מאז שהחלה להיסחר בבורסה צנחה מניית גלוברנדס ביותר מ-30%, ושוויה של החברה הצטמק לכ-380 מיליון שקל, בצל הרעה בתנאי חוזה שחידשה עם ספק מרכזי שלה, ג'פאן טבקו, שצפויה לגרום לירידה ניכרת ברווחיה בשנים הקרובות.
עמוס מתן / צילום: איל יצהר
מאכזבת נוספת היא אירונאוטיקס, שגייסה בהנפקה ראשונית לציבור ביוני 2017 כ-457 מילון שקל לפי שווי של קצת פחות ממיליארד שקל. באפריל האחרון דווח כי החברה מגיעה לסוף דרכה בבורסה בתל אביב ומניותיה יימחקו מהמסחר, בעקבות מיזוגה לחברה פרטית בבעלותם של החברה הממשלתית רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו. זה עדיין לא התרחש, ואירונאוטיקס נסחרת כיום בכ-690 מיליון שקל, הרבה מתחת לשווי שלפיו הציבור שילם לבעלי המניות בה קודם להנפקה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
