ימים קשים עוברים על בעלי המניות של חברת התרופות טבע, זו שעד לפני מספר שנים נחשבה "מניית העם". מי היה מאמין שהמניה שחצתה את רף ה-50 דולר ב-2009, תיפול למחיר חד-ספרתי בדולרים ב-2019. אנליסטים שלפני 4 שנים נקבו במחירי יעד של 80, 90 ואף 100 דולר למנייתה, מספקים היום מחירי יעד של 10 דולר ופחות.
מניית טבע חזרה כמעט 20 שנה לאחור
לכאורה, במכפיל שבו טבע נסחרת כיום ובשווי 9 מיליארד דולר, נראה שאין לה עוד הרבה לאן לרדת; אלא שהאי-ודאות העצומה שנוגעת לעלויות המשפטיות שטבע חשופה אליהן ממשיכה להכביד עליה, מעבר לאתגרים של "הביזנס" הרגיל.
טבע, נזכיר, מעורבת כיום בשני הליכים משפטיים בעלי פרופיל גבוה בארה"ב: הראשון נוגע לתיאום מחירי תרופות בין חברות התרופות הגנריות, כשטבע סומנה על-ידי התובעים כמובילת הקנוניה; והשני, המורכב מהליכים משפטיים מרובים, קשור לשיווק משככי כאבים אופיואידיים שהובילו להתמכרויות, כאשר במקרה זה טבע אינה "שחקנית ראשית" בסיפור.
למעשה, אפשר לומר שפרקטיקות שהיו נהוגות בטבע (ובחברות מתחרות) בשנים עברו, חוזרות להתנקם בטבע הנוכחית. הערכות שונות פורסמו לגבי כמה תיאלץ טבע לשלם על מנת להיחלץ משני ההליכים, ורובן נעות בין 1-4 מיליארד דולר. אף חברה לא תשמח להיפרד מסכומים כאלה, אבל בטבע המצב מסובך עוד יותר. כשהחוב עומד על 28.7 מיליארד דולר והתזרים במגמת ירידה, ולאחר תוכנית ההתייעלות האגרסיבית - לא ברור מהיכן תוכל טבע לשלם סכומי עתק כאלה ומה תהיה ההשפעה על פעילותה העסקית היומיומית. ואם יש משהו שבשוק ההון לא אוהבים, הרי זו אי-ודאות.
ס.ל.א קיומה
טבע פועלת כבר 118 שנים - היא הוקמה בתחילת המאה הקודמת, אז החלה לפעול כסיטונאית תרופות בירושלים של שנת 1901. המייסדים היו חיים סלומון, משה לוין ויצחק אלשטיין והעסק נקרא ס.ל.א, על בסיס שמות המשפחה שלהם. היום, ס.ל.א היא זרוע ההפצה של טבע.
בשנים שלאחר מכן, מדענים שעלו לארץ לפני קום המדינה הקימו בה מספר חברות פרמצבטיות וייצרו תעשייה מקומית קטנה. באתר האינטרנט של טבע נכתב שבמלחמת העולם השנייה, הפכו המפעלים הללו למקור היחיד לתרופות לשוק המקומי ואף לצבא הבריטי שהוצב במזה"ת.
ב-1935, סלומון, לוין ואלשטיין הרחיבו את העסקים ופתחו את מפעל אסיא בפתח-תקווה. במקביל, ד"ר גינטר פרידלנדר, שעלה מגרמניה, הקים את מפעל טבע בירושלים, ובאותה שנה הוקם גם מפעל צרי בתל-אביב. לימים התמזגו אסיא וצרי, ואילו טבע, שנרשמה למסחר בבורסה בתל-אביב עוד ב-1951, נקלעה למאבק שליטה בשנת 1968 שבסופו איבד פרידלנדר את השליטה על החברה שייסד, ובעלת השליטה החדשה בה הפכה להיות חברת אסיא-צרי, בהובלת אלי הורביץ, שהנהיג את המיזוג המלא בין החברות ב-1976 וקרא לחברה הממוזגת "טבע תעשיות פרמצבטיות". בשנים שלאחר מכן, טבע רכשה מספר חברות ישראליות.
הורביץ, יליד 1932, החל לעבוד בחברת אסיא ב-1953 ותפקידו הראשון בחברה היה שוטף כלים במעבדה. הורביץ נישא לדליה, בת למשפחת המייסדים סלומון, והפך עם השנים לדמות המזוהה ביותר עם טבע, למנכ"ל החברה בין 1976 ל-2002 ולאחר מכן ליו"ר הדירקטוריון מ-2002 עד 2010.
אלי הורביץ, ועידת ישראל לעסקים דצמבר 2010
ארה"ב נתנה, ארה"ב גם לקחה
לאחר המיזוג בין החברות, החלה טבע לפזול גם לשוקי חו"ל. ב-1982 החלה החברה להיסחר גם בוול סטריט. חוק Hatch-Waxman שעבר בארה"ב ב-1984 הסדיר בשוק האמריקאי את פעילות שוק התרופות הגנריות, וטבע ידעה לנצל את ההזדמנויות שהיו גלומות בו. בד בבד, טבע החלה את צעדיה גם בעולם התרופות המקוריות (אינובטיביות). התרופה החשובה ביותר הייתה קופקסון, לטיפול בטרשת נפוצה, שהגיעה לטבע כמעט במקרה, בזכות חברותו הקרובה של הורביץ עם פרופ' מיכאל סלע, ממפתחי התרופה יחד עם רות ארנון ודבורה טייטלבוים ממכון ויצמן.
ב-1996 קיבלה טבע אישור לשיווק הקופקסון בארה"ב. טבע אמנם הייתה חברה גנרית במהותה, אבל נהנתה מאוד מהקופקסון, שהפך לחלק משמעותי בהכנסותיה, ועוד יותר מזה ברווחיה ובתזרים המזומנים שלה. בשיא, התרופה נמכרה ביותר מ-4 מיליארד דולר בשנה.
ב-2017 דיווחו נבחרי ציבור בארה"ב שטבע העלתה את מחיר התרופה ביותר מ-1,000% משנת 1996, וטבע נהנתה מהעובדה שלאורך רוב התקופה לא היו קיימות בשוק גרסאות גנריות לקופקסון. בטבע ידעו, כמובן, שיום יבוא והחברות הגנריות יצליחו לפתח גרסה משלהן ולקבל אישור לשיווקה (גם אם מדובר בתרופה מסובכת מהרגיל), וניסו להיערך ליום שאחרי הקופקסון בעיקר בעזרת סדרת רכישות, אם כי ללא הצלחה גדולה.
ב-2002 מונה ישראל מקוב למנכ"ל טבע, תפקיד אליו קודם מתפקיד סגן נשיא לפיתוח עסקים בחברה, והורביץ הפך ליו"ר. בתקופת כהונתו צמחו הכנסות החברה פי 4 ומנייתה עלתה ב-24%. בשוק ההון הופתעו ביום בהיר אחד ב-2006 כשטבע הודיעה על החלפת מקוב בשלמה ינאי, אלוף במיל' שניהל את מכתשים אגן ושלא היה לו ניסיון בשוק הפארמה. ינאי הציג תוכנית אסטרטגית לטבע ותחת כהונתו, שנמשכה כחמש שנים, ביצעה החברה מספר רכישות מהותיות ובהן חברת הגנריקה באר, רציופארם הגרמנית וספלון - יצרנית תרופות מקוריות.
בתחילת 2012 מונה לתפקיד ד"ר ג'רמי לוין, שבדומה לינאי, "הוצנח" לטבע מבחוץ.
בניגוד לינאי, הוא הגיע לטבע עם ניסיון רב בתעשיית הפארמה. בניגוד לקודמיו, הוא התמקד ברכישות קטנות בלבד. מספר חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, לוין הציג תוכנית אסטרטגית חדשה לחברה, שכללה התמקדות בעסקי ליבה והתרחבות גיאוגרפית. אולם לוין לא הספיק לקדם את האסטרטגיה שלו. כעבור שנה, הוא הציג תוכנית קיצוצים משמעותית שכללה פיטורי כ-10% מעובדי טבע, בשל הצורך להתגבר על אתגרים של לחצי מחירים ואובדן צפוי של הבלעדיות על הקופקסון.
התוכנית עוררה סערה גדולה ויצרה מתיחות בין ההנהלה והדירקטוריון. זמן קצר לאחר מכן, לוין פוטר מטבע.
הרכישה שאכן שינתה את פניה של החברה ללא הכר
מחליפו של לוין הגיע אמנם לא מתוך החברה, אבל כן מהדירקטוריון שלה - ארז ויגודמן, לשעבר מנכ"ל שטראוס ומכתשים אגן. הוא נכנס לחברה בתקופה שבה יחס המשקיעים אליה היה חשדני, ובתחילה היה נדמה שישנו שיפור במצב. שתי הרכישות הראשונות של ויגודמן היו לבריס ואוספקס, שתי חברות המפתחות תרופות מקוריות, שהשפעתן החיובית על טבע ניכרת היום: הן אלו שהביאו לחברה את מנועי הצמיחה הנוכחיים - התרופה אג'ובי לטיפול במיגרנה והתרופה אוסטדו לטיפול בהפרעות תנועה.
ארז ויגודמן / צילום: איל יצהר, גלובס
אולם אז, ב-2015, החליטה טבע לעבור לשלב הבא ולבצע את הרכישה הטרנספורמטיבית (רכישה שתשנה את פני החברה) שהיו מי שציפו ממנה לבצע. תחילה, היא ניסתה להשתלט על המתחרה מיילן ב-40 מיליארד דולר, והחלה לרכוש מניות שלה בשוק. כשהניסיון נקלע לקשיים, היא פנתה לאלרגן, וממנה רכשה בכ-40 מיליארד דולר את אקטביס, הזרוע הגנרית שלה. יש לציין, ששוק ההון אהב מאוד את הרכישה ומניית טבע זינקה אז לשיא כל הזמנים (כ-70 דולר).
אך השנה שחלפה בין הרכישה להשלמתה העלתה ספקות בנוגע לתמחור הנדיב שניתן לאקטביס, על רקע שחיקת השוק הגנרי בארה"ב. לצורך מימון הרכישה, טבע גייסה חוב ומינפה את עצמה, ואף שהריביות היו נמוכות יחסית, היא סיבכה את מצבה, כשהתברר מאוחר יותר שתרומת החברה הנרכשת נמוכה מהצפוי (ובמקביל, רכישת חברת רימסה ממקסיקו התבררה כפלופ).
טבע נקלעה לסחרור, ויגודמן הועזב, החברה נאלצה לפטר עובדים ולחפש מנכ"ל חדש שיסכים להגיע בתנאים לא קלים. קאר שולץ, שנכנס לתפקיד בנובמבר 2017, הציג תוך מספר שבועות את תוכנית ההתייעלות הנרחבת שלו שבמסגרתה פוטרו מעל 10,000 עובדים. אמון המשקיעים החל לחזור לאט-לאט, אך אז צצו הסוגיות המשפטיות, והחזירו את מניית טבע שני עשורים אחורה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
