דירוג קרנות הנאמנות המצטיינות: פסגות, מיטב דש, מור וילין לפידות עם הכי הרבה נציגים בצמרת

תעשיית קרנות הנאמנות בישראל מתאפיינת בריבוי חוסכים קמעונאיים, חוסכים מהציבור הרחב שנחשפים באמצעותה לשוקי המניות והאג"ח בבורסה המקומית. לעתים הם משקיעים בקרנות הנאמנות דרך חברות ניהול התיקים, אך לא אחת זה קורה ישירות - כשחוסכים פרטיים מסתייעים במערכי הייעוץ הגדולים של הבנקים, שמכווינים אותם בג'ונגל הקרנות הסבוך, שמורכב מיותר מ-1,150 קרנות נאמנות מנוהלות, עוד כ-350 קרנות מחקות ועוד כ-590 קרנות סל, ובסך-הכול - 2,093 קרנות שקשה מאוד להבדיל ביניהן בלי איש מקצוע.

■ קרנות הנאמנות המומלצות של לאומי ודיסקונט »

■ קרנות הנאמנות המומלצות של הבינלאומי והפועלים »

בשנים האחרונות מציגה תעשיית הקרנות צמיחה מרשימה מאוד, כששווי הנכסים של הציבור הרחב נסק לרמות נוכחיות של יותר מ-327 מיליארד שקל, שמנוהלים בידי 21 חברות שכל אחת מהן מנהלת מגוון קרנות שונות. למעשה, בעשור האחרון, מאז שיא המשבר העולמי שבא לידי ביטוי בהיקפי פעילות הקרנות במחצית השנייה של 2008 ובתחילת 2009, היקף הנכסים בתעשיית קרנות הנאמנות "המסורתיות" והמחקות צמח ב-138%, ל-236 מיליארד שקל, לעומת כ-99 מיליארד שקל לפני קצת יותר מעשר שנים.

באותו זמן גם תעשיית תעודות הסל, שבתום השנה החולפת הפכה לחלק מתעשיית קרנות הנאמנות בעקבות רפורמה שהובילה רשות ניירות ערך, הציגה מגמה דומה. ענף התעודות שילש את היקפי פעילותו מתחילת 2009, להיקף נוכחי של כ-91 מיליארד שקל, לעומת כ-30 מיליארד שקל שנוהלו בו לפני כעשור.

כך, בשקלול תעודות הסל, שהפכו לקרנות סל, סך שוק קרנות הנאמנות צמח תוך כעשור ב-153% להיקף נכסים מנוהלים של כ-327 מיליארד שקל, לעומת כ-129 מיליארד שקל שנוהלו תחת קרנות הנאמנות ותעודות הסל בשיא המשבר הכלכלי העולמי בשווקים ב-2008.

בהסתכלות קרובה יותר, השנה וחצי החולפות, מתחילת 2018 ועד מחצית 2019, מאופיינות בתנודתית רבה למדי בשווקים, ובהתאם גם בתעשיית קרנות הנאמנות, שהחלה את השנה שעברה בגיוסים וסיימה אותה בפידיונות ענק. זה קרה לאחר שהשנה שעברה הסתיימה בדרמטיות, עם רבעון רביעי אדום שהסתכם בירידות חדות מאוד שנרשמו בשוקי ההון בארץ ובעולם תוך כשבועיים בלבד.

"דצמבר המר" של השווקים הנחית מכה לא פשוטה על תעשיית קרנות הנאמנות, ממנה נפדו סכומי עתק שהתקרבו לכ-8 מיליארד שקל, שהביאו לפידיונות בהיקף כ-9.5 מיליארד שקל בכלל הרבעון הרביעי של 2018, שהתאפיין בתנודתיות גבוהה יחסית. אבל, השנה הנוכחית נפתחה ברגל ימין עבור תעשיית קרנות הנאמנות.

כך, בעיקר בזכות עליות השערים שנרשמו בבורסות בעולם ובארץ, היקף הנכסים בקרנות גדל מתחילת השנה בשיעור חד של כ-7%, שהם כ-20 מיליארד שקל. לצד זאת התעשייה גדלה גם הודות לגיוסים חיוביים, בהיקף של כמעט 4 מיליארד שקל.

לפי הערכות בשוק קרנות הנאמנות, גל העליות מתחילת השנה הוביל לכך שהיקף הנכסים המנוהלים בתעשייה עבר כבר את השיא שנרשם במהלך השנה שעברה. אך זאת בעיקר בזכות המגמה החיובית בשווקים כאמור שהעלתה את שווי הנכסים, ולא בשל חזרת הציבור להפקדות, שטרם התרחשה.

ואולם, הצלחה ומגמה חיובית עבור מנהלי הקרנות לא אומרות בהכרח שמדובר במגמה חיובית עבור ציבור החוסכים, שמחפשים אחר תשואה ונדרשים לאתר את הקרנות שיסייעו להם להשיג תשואה עודפת, או לחילופין סיכון מוגבל ככל הניתן. כפי שמתארים פעילים בתעשיית קרנות הנאמנות, "לכסף שיוצא מהר מהשוק בזמן של פאניקה לוקח זמן לחזור. יש הרבה משקיעים שהחליטו למכור את כל התיק שלהם בדצמבר, וכעת לוקח זמן להחזיר להם את האמון בשוק בכלל, וכחלק מכך גם להחזיר אותם להשקעה בקרנות נאמנות".

גורמים מנוסים בשוק מציינים כי הפידיונות הכבדים שנרשמו בתעשיית הקרנות בסוף השנה החולפת יכולים גם לשקף את נהירת הציבור אחר אופנות, והמחיר שזה גובה מהם.

אחד מהפעילים בשוק מציין כי "נטיית הציבור לאפיקי השקעה היא עניין מאוד טרנדי, ובניתוח זרימת הכסף היא יכולה לעיתים להשתנות אפילו ברמה החודשית. כמגמה, אפשר לראות שאחרי שבשנים הקודמות הייתה הסטה די מאסיבית של כספים לאפיק המנייתי בשוקי חו"ל, עכשיו זה קצת מתהפך ולא מעט משקיעים נותנים דגש גדול יותר לשוק המקומי. לגבי אפיקי האג"ח, בשנים האחרונות, בהתאם לתפיסה שאין אינפלציה בישראל, או שהיא נמוכה מאוד, המשקיעים העדיפו את האפיק השקלי. בהמשך, נעשה קצת איזון לכיוון צמוד המדד, אבל בגלל הנתונים שממשיכים להצביע על המשך המגמה, עדיין האפיק השקלי דומיננטי".

ככלל, מסכם אותו פעיל, "פעילות קרנות הנאמנות בשוק כל הזמן מושפעת מ'רעשים', וזה לרעת המשקיעים, משום שאותם 'רעשים' וטעמים משתנים מובילים את הציבור להגיב מהר ובאופן אימפולסיבי מדי. רק בדצמבר האחרון קיבלנו לכך דוגמה מובהקת, עם היציאה המאסיבית מהקרנות, כחלק מכלל הבריחה מהשוק, ובסופו של דבר אפשר לראות שמי שלא עשה כלום עם התיק שלו באותה תקופה, עשה הכי טוב, כי זה לא נכון לפעול באופן תזזיתי. בזמן של פאניקה, משקיעים שוכחים שאי-אפשר לתזמן את השוק, ומי שמנסה לעשות כך, מפסיד".

מלבד נטיות הציבור, ולמרות גל הפידיונות מהחודשים האחרונים, ניתן לומר שקרנות הנאמנות הן אחד מאפיקי החיסכון המנוהל הגדולים והחשובים בישראל, לצד קרנות הפנסיה החדשות, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, פוליסות החיסכון של חברות הביטוח והתיקים המנוהלים.

"המספר האדיר של הקרנות גורם לבלבול"

שוק קרנות הנאמנות בישראל הוא שוק צעיר יחסית, שקפיצת המדרגה המשמעותית בפעילותו נרשמה לאחר אימוץ מסקנות ועדת בכר בשנת 2005. בארה"ב ובאירופה שוקי קרנות הנאמנות עובדים וצומחים זה עשרות שנים.

לפי נתוני רשות ני"ע, קרנות הנאמנות הראשונות הוקמו באירופה עוד במאה ה-19, וקרן הנאמנות הראשונה במתכונתה המודרנית הוקמה בשנת 1924 בארה"ב. קרן הנאמנות הראשונה שהוקמה בארץ הייתה "פיא", שהחלה לפעול בשנת 1940.

מאז השוק שינה את פניו. נוסף על 21 החברות המנהלות העצמאיות, יש סדר גודל של כ-30 מנהלי השקעות שמנהלים את הקרנות שלהם עבור הציבור ובאמצעות שירותי הוסטינג של אותן חברות מנהלות, כך שבסך-הכול יש בשוק כ-50 גופי ניהול קרנות וניהול השקעות לקרנות נאמנות. לצד מספר גופי הניהול המצומצם יחסית, בשוק מנוהלות כיום, כאמור, כ-2,000 קרנות נאמנות, כשחלק מהגופים מנהלים כמה עשרות קרנות וחלקם ממש כמו סופרמרקטים גדולים מציעים כמה מאות קרנות, כולל מספר קרנות דומות למדי כמעט בכל סוג וקטגוריה.

המספר הענק של הקרנות הקיימות - מסורתיות, מחקות וכספיות, נובע מדרך התנהלותם של לא מעט מאותם גופים מנהלים, הפועלים לייצר ריבוי קרנות באותו אפיק השקעה כדי למשוך אליהם כסף נוסף, תוך שהם שומרים על שינויים מינימליים במדיניות ההשקעה בכל קרן אותה הם מציעים ללקוחות.

פעיל בשוק אמר בעניין זה כי "למי שפותח המון קרנות יהיה קשה לתת מוצר טוב, כי קשה לבצע השקעות ומחקר ביחס להיקף הנכסים. אותם גופים רוצים שיהיה ברשותם מוצר שהם יוכלו לשווק 'בכל מזג אוויר', אבל יש להם גם יותר עלויות". מבחינת הלקוח, אומר אותו פעיל, "המספר האדיר של הקרנות גורם לא פעם לבלבול, ומקשה על קבלת החלטות".

במבט אופטימי קדימה, אומר אותו פעיל כי "הבנקים התחילו 'לקנוס' גופים עם הרבה קרנות, או לחלופין לבצע דירוג ממוצע לקרנות שלהם, כך שאם יש להם קרן אחת מעולה ואחת גרועה, הם יקבלו דירוג בינוני ויתקשו לגייס כסף".

ריבוי הקרנות, שבשוק מגדירים כמופרז ולא פרופורציונלי להיקפי השוק, מקשה על ביצוע דירוג של קרנות הנאמנות הבולטות, והקושי מתגבר בהתאם לניסיון להרחיב את מנעד הקטגוריות הנבחנות, המח"מים השונים, היקפי הכספים המנוהלים בקרנות וכיו"ב.

למרות האתגר, השנה דירגו עבורנו הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים, דיסקונט והבינלאומי - שיחדיו מסייעים לחלק משמעותי מהחוסכים באמצעות קרנות הנאמנות בישראל, את קרנות הנאמנות הבולטות לחיוב לדעתם בשוק.

ראשית נציין כי בבנקים מבקשים להדגיש כי הדירוגים, הגם שמעניקים מבט נרחב על התעשייה ועל קרנות הבולטות בה, אינם מתייחסים לכלל הקרנות הקיימות בתעשייה.

מעבר לעובדה שהמקום צר מלהכיל את כלל הקרנות המומלצות על-ידי הבנקים, בשל כמות הקרנות האדירה הקיימת בשוק, הדירוגים נעשו לפי קריטריונים שונים, בהתאם להגדרות של כל מערכת דירוג, השונה מבנק לבנק.

זאת ועוד, בשל מגבלות מקום, על הדירוגים החילו הבנקים הגבלות שונות בכל הנוגע להיקפי הנכסים שמנהלות הקרנות, משך הזמן שהן פועלות, רמות הסיכון של הלקוח ופרמטרים נוספים.

בהתאם להגדרות לפיהן עובד כל בנק, חלק מהקרנות הפועלות בשוק אינן נכללות בדירוג שנערך עבור מגזין ההשקעות של "גלובס", בין שבשל "גילן הצעיר", או בשל "גודל שולי יחסית", וסיבות והגדרות אחרות.

אחד ממנהלי יחידות הייעוץ בבנקים הסביר כי "אמנם כל מערכת דירוג של כל בנק שונה אחת מהשנייה, אבל כל אחד מהבנקים קובע קריטריונים במטרה לבחור את הקרנות הטובות ביותר לכל לקוח".

יחד עם זאת, אומרים בבנקים, "אין אחידות בין הקריטריונים ובין דרך ניתוח השוק של כל בנק, לכן יכול להיות שקרן מסוימת תהיה מומלצת על-ידי בנק אחד, ואילו בבנק אחר לא ימליצו עליה. זה היתרון בכך שכל מערכת היא עצמאית, כך כל אחד מגיע למסקנות אחרות".

עוד מדגישים שם כי "כחלק מבניית ההמלצות ללקוח, נלקחים הפרמטרים האישיים שלו, דוגמת גיל, מצב משפחתי ויכולות כלכליות כמובן, מטרות הכספים המופקדים וטעמי הסיכון שלו". כן מוסיפים כי "כל הזמן נעשים עדכונים נוספים במערכות הדירוג, כל בנק לפי המתודולוגיה והכללים שלו".

בשל אותן מגבלות, לא ניתן לבצע איחוד של המלצות הבנקים השונים, והן מוצגות בנפרד, בהתאם להגדרות של כל בנק. יחד עם זאת, סיכום כלל ההמלצות שריכזו הבנקים מעלה כמה שמות בולטים בתעשייה, בראשם בתי ההשקעות פסגות ומיטב דש.

מיהן הקרנות הבולטות בקטגוריות הפופולריות

בסך-הכול, בחרו הבנקים כ-140 קרנות נאמנות מומלצות, מקרב כ-20 גופים שונים, מרביתם בתי השקעות גדולים ומוכרים לכל.

הדירוג השנה מתרכז בכמה קטגוריות השקעה בישראל הפופולריות והמרכזיות ביותר. על כן, הקרנות המומלצות הגיעו מקטגוריות שונות המשקפות רמות סיכון שונות, החל בקרנות מנייתיות במלואן, דרך קרנות המשלבות בין הרכיב המנייתי לרכיבי חוב, קרנות המשקיעות באפיק הקונצרני ועד קרנות הנחשבות סולידיות ומושקעות באג"ח ממשלתיות במלואן.

במספרים, הגוף שהקרנות שלו הופיעו במספר הרב ביותר של המלצות הבנקים השונים הוא פסגות, שהקרנות שהוא מציע הוזכרו 27 פעמים בקטגוריות השונות. אחריו ניצב מיטב דש עם 22 איזכורים. עוד בין הגופים הבולטים שזכו למספר דו-ספרתי של המלצות על-ידי הבנקים, בתי ההשקעות מור (15) וילין לפידות (14), שלשניהם מספר קרנות קטן בהרבה מזה של פסגות ושל מיטב דש - דבר המעיד על שיעור הצטיינות גבוה יותר.

נציגות נאה בקרנות המומלצות של ארבעת הבנקים הגדולים שנענו לבקשתנו ישנה גם לקסם של אקלסנס (11), לאלטשולר שחם (10) ולבית ההשקעות הראל פיננסים (עם 9 אזכורים). אגב, במפת הגיוסים בשוק מתחילת השנה הראל פיננסים ופסגות בולטים בראש, מעל ליתר.

 דני ירדני, אלטשולר שחם / צילום: איל יצהר, גלובס

גם בקטגוריית הקרנות המנייתית הגוף הבולט אצל הבנקים הוא פסגות, עם 4 קרנות שונות אותן הזכירו הבנקים בין הקרנות הבולטות בקטגוריה, מתוך כ-20 קרנות שציינו ארבעת הבנקים בסך-הכול.

בין הקרנות המנייתיות, אחרי פסגות ניצבים בתי ההשקעות מור ומיטב דש וכן קבוצת הביטוח והפיננסים הראל, עם שלוש קרנות לכל אחד מהם, ובהמשך אלטשולר שחם ואנליסט שכל אחד מהם שלח שתי קרנות לקטגוריה המנייתית.

פסגות ומיטב דש בולטים גם בצד הסולידי של התעשייה, ובאפיקים ללא מניות הצליח פסגות להתברג 9 פעמים, ושוב אחריו ניצב מיטב דש, עם 6 קרנות. עוד בין הקרנות שנכללו כמה פעמים בקטגוריה זו ניתן לציין את קסם, מור, אלטשולר שחם וילין לפידות, עם 5-3 נציגויות לכל אחד.

בין ארבעת הבנקים, את מספר הקרנות הגדול ביותר, מעל 60, סיפק הבינלאומי, וגם זאת אחרי צמצומים נרחבים שביצע לבקשתנו. בבינלאומי מציינים כי מודל הדירוג מבוצע בבנק אחת לרבעון קלנדרי, לוקח בחשבון את ביצועי הקרנות בשלוש השנים ובשנה האחרונות, וכן כי הקטגוריות במודל של הבנק הן פנימיות, "כאשר כל קרן משויכת לקטגוריה בהתאם למדיניות ההשקעה התשקיפית ושיקול דעתנו המקצועי. זאת במטרה ליצור קבוצות השוואה הומוגניות ככל הניתן".

עוד מדגישים בבינלאומי כי כל הקרנות המופיעות בדירוג "מומלצות במידה שווה", ובהתאם מציינים כי "אין חשיבות לסדר הקרנות המומלצות בכל קטגוריה".

בבינלאומי מוסיפים גם כי "ברשימה המוצגת נכללות רק הקרנות בעלות ותק של לפחות 3 שנים, שמנהלות נכסים בסכום העולה על 100 מיליון שקל (נכון לדירוג האחרון שבוצע בחודש אפריל 2019)".

הקרנות שהציגו בבינלאומי נכללות בשתי קטגוריות סיכון שונות - 2 ו-3, הנחשבות כרמות סיכון בינוניות יחסית באמצע טווח הסיכון הכולל.

בדומה לסיכום הכללי, גם אצל הבינלאומי בולטים בטופ פסגות ומיטב דש. זה האחרון היה הגוף ששלח את המספר הגדול ביותר של קרנות בדירוגי הבנק, עם 11 קרנות בקטגוריות השונות, ובהן מניות ת"א 35/125, אג"ח ממשלתי כללי עד 10% מניות, אג"ח כללי ללא מניות ועוד.

בית ההשקעות פסגות ניצב צעד אחרי מיטב דש, עם 10 קרנות בקטגוריות השונות, ובהמשך בולטים גם ילין לפידות ומור עם 6 קרנות כל אחד, קסם (5) וכן אלטשולר שחם, מגדל וסיגמא (4). לאנליסט והראל 3 נציגויות כל אחד, ומספר דומה של קרנות מומלצות גם לרוטשילד.

אצל דיסקונט, שהציג 35 קרנות מומלצות תחת 7 קטגוריות, בולטות הקרנות של מור וילין לפידות, עם 6 נציגויות לכל אחד מבתי ההשקעות - אחת בכל קטגוריית אג"ח שהציג הבנק, והיעדרות מהקטגוריה המנייתית. עוד בולט בית ההשקעות מיטב דש עם 5 קרנות שהתברגו בדירוג הבנק, ובהמשך אלטשולר שחם עם 3 קרנות.

הדירוג של דיסקונט הוא דירוג פנימי על-פי מודל שפיתח הבנק ובו המדד הוא מ-1 (נמוך) ל-5 (גבוה) באופן יחסי לקטגוריה, ורק 7 מבין הקרנות המומלצות של הבנק אינן בדירוג הגבוה ביותר (5) - שניים מתוכן, בדירוג 4, הן של בתי ההשקעות שהוזכרו לעיל - מיטב דש וילין לפידות.

בדיסקונט מציינים כי במסגרת המתודולוגיה של הבנק, הוא לא מייצר דירוגי קרנות לטווחי זמן שונים, אלא דירוג כולל. המודל של דיסקונט כולל ארבעה מדדים מרכזיים - תשואה, סיכון, יחס תשואה לסיכון ועלויות, ומשקלל את כולם יחד.

בדיסקונט מציינים עוד כי "דירוגי הקרנות שלנו מהווים כלי עבודה חשוב ומרכזי ליועצי ההשקעות, אבל הם לא מחויבים להיצמד אליהם ולהוות 100% מההמלצה שלהם ללקוחות. נוסף לדירוג יש ליועצים שיקול דעת, לדוגמה שיקולי מיסוי".

בדומה לבינלאומי, גם אצל לאומי הקרנות של פסגות דומיננטיות, עם 12 נציגויות בקטגוריות השונות, ואילו מיטב דש מסתפק ב-5 קרנות.

השליטה של פסגות בולטת למדי אצל לאומי, שמציג פיזור נרחב של קרנות מומלצות מגופים שונים - בסך-הכול 13, וזאת כשסך הקרנות ברשימת המומלצות של הבנק מסתכמת ב-33.

בלאומי מסבירים כי "מודל הדירוג של הבנק מדרג את קרנות הנאמנות כל אחת ביחס לקבוצת ההתייחסות שלה. על-מנת לקבל ציון, על הקרן לצבור היסטוריה של 3 שנות פעילות".

לפי הבנק, "הדירוג הסופי מורכב משני ציונים - ציון ביצועי עבר (המשקלל בין היתר את תשואות הקרן ואת רמת הסיכון הגלומה בה), וציון אפיקי השקעה (המגלם את תפיסת בנק לאומי לגבי כדאיות ההשקעה בנכסי הקרן)".

בנק הפועלים הסתפק בהיקף מצומצם של קרנות מומלצות, המסתכם ב-9, ותחת ארבע קטגוריות - שתיים מנייתיות ושתיים אג"חיות, הציג בין 2-3 קרנות מומלצות של 9 גופים שונים. בפועלים ציינו כי קרנות הנאמנות שהציגו הן דוגמאות להמלצות שיספקו ללקוח בהנחה שהוא מעוניין לבנות את תיק ההשקעות באמצעות קרנות נאמנות, ומציגים הקצאת נכסים מומלצת ללקוח ברמת סיכון נמוכה-בינונית לטווח השקעה של שלוש שנים. זו כוללת רכיב אג"ח קונצרני של 44%, אג"ח ממשלתי של 22%, מנייתי של 20% בחלוקה שווה בין ישראל לחו"ל, נזילות של 10% ו-4% בהשקעה באג"ח בחו"ל. 

אין לראות באמור מטעם ארבעת הבנקים הצעה, המלצת השקעה או התאמת מטרות וצרכים. האמור אינו מהווה ייעוץ או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל אדם.