דוקטור, תסביר לי: המיזם ש"יתרגם" המלצות רפואיות לשפה פשוטה

תעשיית הבריאות היא אחת התעשיות הגדולות שעדיין לא נפלו במלואן בידי מהפכת המידע, והמאבק מי יוביל אותה נמצא בשיאו. מצד אחד, חברות המידע וענקיות הטכנולוגיה רוצות לנגוס נתח מהתעשייה הזאת, ומצד אחר גורמים בתעשיית הבריאות הקלאסית, כמו קופות החולים, בתי החולים וחברות בתחום הרפואה כמו פיליפס ומדטרוניק, רוצות לקחת את ההובלה.

באופן מסורתי, חברות הטכנולוגיה לא היו שחקניות משמעותיות בעולם הבריאות, המחייב ניהול מידע מורכב ורגיש והגופים המרכיבים אותו מאופיינים בתרבות ארגונית מסורבלת וזהירה הרבה יותר מזו הנהוגה בעמק הסיליקון. לכן רוב הדיגיטציה של עולם הבריאות הגיעה עד כה מחברות שעסקו במכשור רפואי או מסטארט-אפים שהוקמו במיוחד לצורך כך. אך ההזדמנות האדירה הטמונה בשוק הזה קורצת, וגם חברות הטכנולוגיה הגדולות מתחילות לשחק במגרש, כל אחת בדרכה שלה. 

 שוק הצ'טבוטים לבריאות

מנהל תחום הבריאות בענקית התוכנה SAP, וורנר אברהרדט, הוא האדם שתפקידו לדאוג שמהפכת המידע תהיה רשומה על שם החברה. ב-SAP בטוחים שהפתרון לבעיית הקיימות של מערכת הבריאות מצוי בידיהם.

"קשה לומר כמה SAP משקיעה בבריאות דיגיטלית, משום שיש טשטוש גבולות בין התחומים, אבל אפשר לומר שאנחנו רושמים הכנסות של 300 מיליון אירו רק מספקי שירותי בריאות", אומר אברהרדט.

אברהרדט, דוקטור במדעי החיים ובעל ניסיון בחברת פיתוח התרופות מרק (Merck), הגיע ל-SAP כדי ליישם את פלטפורמת SAP-HANA לאגירת מידע רב וניתוחו גם בתחום הרפואה.

יתרון הבוטים על אנשי המקצוע

SAP סימנה לעצמה ארבעה תחומים שבהם יש לה יתרון. הראשון שבהם הוא תקשורת עם מטופלים באמצעות בוטים.

היום, מטופלים רוצים לעתים קרובות לשאול שאלות על בריאותם בזמן אמת. הם היו רוצים שיפנו אותם לגורם מקצועי כמו רופא או אחות, אך אלה לא תמיד זמינים בהתראה קצרה, על אחת כמה וכמה אם המטופל צריך לספר לאדם זר על מצבו הרפואי מההתחלה. צ'טבוט אידיאלי, להבדיל מהצ'טבוטים שכבר קיימים היום, יכול לשלוף את המידע על המטופל, לנתח אותו בעודו משוחח עם המטופל, ולתת לו תשובה המביאה בחשבון את ההיסטוריה הרפואית שלו. היישומים האלה לא הגיעו עדיין לרמת תחכום כזאת, אך כבר קיימים יישומים שיכולים לאסוף מידע מחולים בניסויים קליניים.

איסוף המידע הפך לרכיב תובעני מאוד מבחינת זמן ומאמץ לרופאים או לאנשי המקצוע המנהלים את הניסוי, וזה גם השלב שיש בו חשש להטיה על ידי גורם שאולי רוצה להשיג תוצאה מסוימת ועלול לרמוז למטופל מה כדאי לו לענות. באיסוף מידע על ידי צ'טבוט, לעומת זאת, ניתן לבדוק מראש שהשאלות מנוסחות באופן אובייקטיבי ואחיד לכל משתתפי הניסוי, והמטופל יכול להזין את הצ'טבוט במידע בכל רגע שבו הוא פנוי או שקורה לו משהו מיוחד, ואין צורך לחכות לפגישה עם הרופא או עם הגורם שמנהל את הניסוי.

התחום השני ש-SAP סימנה הוא תרגום של מאמרים, הוראות רופא או המלצות משפה "רפואית" לשפה ידידותית למטופל. הרופאים עצמם לא תמיד יודעים לעשות זאת כי הם כבר לא זוכרים מה חולים לא יודעים ואיך בכלל אומרים את הדברים הללו בשפת העם. המטרה היא לתרגם לשפת אנוש את ההמלצה, את המאמר או את ההוראה באמצעות מכונה, ואז להחזיר את התרגום לרופא, כדי שיוודא שלא נפלו טעויות. המערכת עדיין אינה מקבלת על עצמה אחריות מלאה על התרגום, אך בכל זאת חוסכת זמן תרגום לרופא.

התחום השלישי הוא פיתוח מערכות תומכות החלטה, המסוגלות לנהל אירועים שבהם מגיע מידע רב בבת אחת ולזכור עבור הרופאים כל מה שהם צריכים לעשות, להמליץ על בדיקה או על כיוון אבחנה שייתכן שנשכחו ולהתריע על הידרדרות פוטנציאלית.

ולבסוף, הדובדבן שבקצפת מבחינת רופאים והתמריץ שלהם ושל בתי החולים לסמוך על כל הרובוטים הללו: תמיכה בביורוקרטיה ובעיקר בתהליך הגבייה של בתי החולים והרופאים מחברות הביטוח.

"אנחנו מאפשרים ללקוחות שלנו לגבות תשלום על דברים שהם אולי שכחו או לא ידעו שאפשר לגבות עליהם", אומר אברהרדט, "או שאנחנו יכולים לעזור להוציא מלכתחילה פחות תמורת אותה איכות טיפול", אומר אברהרדט.

"רק ריכוז המידע מוריד עלויות"

התוצאה הכי טובה מתקבלת כשפועלים בכל החזיתות הללו יחד. "קחי לדוגמה את הפעילות בתחום ה-CAR-T", אומר אברהרדט, "מדובר בטיפול אימונותרפי הדורש הפקת תאים מהמטופל, טיפול בהם ואז הזרקתם חזרה למטופל, וכל זה בזמן הקצר ביותר האפשרי, מאחר שטווחי הזמן קריטיים לבריאות המטופל. אלא שהטיפול בתאים לא תמיד מתבצע בסביבה שבה נמצא המטופל ובה הופקו התאים. "אנחנו יכולים לעקוב אחרי כל הטיפול מתחילתו ועד סופו - אחרי בית החולים שבו מתבצע האשפוז, החברה המבצעת את הטיפול, המעבדה שבה מטופלים התאים והמטופל עצמו. חייב להיות מקום שבו כל המידע מרוכז. רק ריכוז המידע מוריד את עלויות הטיפול ומאפשר התרעה מראש על בעיות אפשריות וגזירת תובנות לשיפור בהמשך".

על הרקע הזה מרגיש אברהרדט נוח לומר ש-SAP רואה בעצמה "פתרון לבעיית הקיימות של המערכת הרפואית", כלומר פתרון למצב שבו עלויות הטיפול הרפואי עולות עד כדי כך שהציבור לא יהיה מוכן לשלם אותן והחדשנות הרפואית תיעצר.

"הדגש בכל המערכות שלנו הוא לעזור לבית החולים לעבור מכמות פעולות לאיכות פעולות", הוא אומר. לדבריו, בארה"ב, שוק טכנולוגיות הבריאות הגדול בעולם, יש במיוחד בעיה של רפואת יתר. המערכת מתמרצת כלכלית ומשפטית עשייה לעומת אי-עשייה כמעט תמיד, גם כשאין הדבר הכרחי.

"אחת הבעיות בהטמעת הטכנולוגיות החדשות היא היעדר טכנולוגיות מידע שמכמתות את ההשקעה בחלקים שונים של שרשרת הערך הבריאותית", אומר אברהרדט. "בכל תעשייה אתה יודע כמה אתה משקיע כדי לקבל מוצר שיש לו ערך מסוים עבורך, ובתחום הבריאות זה עדיין לא קיים. השאלה מה הוא ערך בריאותי היא אולי פילוסופית, אבל אפילו את העלויות אין יודעים כמעט בשום מחלקה בבתי החולים. החזון שלנו הוא להנחות אותם בכך, כדי לראות ניתוח עלויות שדומה לזה שאנחנו רואים בתעשיות אחרות".

אברהרדט לא חושף שמות, אך לדבריו המערכות של SAP כבר מיושמות בכמה מגופיי הבריאות הגדולים בארץ. כמו כן, החברה נמצאת בקשר עם חברות סטארט-אפ ישראליות. "יש לנו קרן תאגידים בשם SAP-IO, ואחת המטרות שלנו ב-2019 היא לבנות קהילה לסטארט-אפים ישראליים, כדי לעזור להם לעשות אינטגרציה של הפתרונות שלהם עם המערכות שלנו, ולהכיר להם את הלקוחות שלנו ברחבי העולם". הקרן הקימה אקסלרטור (לאו דווקא בתחום הבריאות) שמתחיל לפעול בימים אלה.

אילו סוגי סטארט-אפים אתם מחפשים לשיתוף פעולה בתחום הבריאות?

"כל סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית עם דגש על אנליטיקה לטיפול מותאם אישית ומוצרים לתחום הגבייה".

"ב-SAP אוהבים את היוזמה הפרו-אקטיבית שלכם בתחום הבריאות הדיגיטלית"

כשראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז על השקת התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה, הוא בחר לעשות זאת דווקא בשיחה עם מנכ"ל SAP העולמית, ועורר בכך את זעמם של גורמים אחרים שחששו מכך שהחברה תצטרף לתוכנית ללא מכרז. מאז חלפה שנה, וכרגע SAP עדיין איננה חלק מהתוכנית.

"אנחנו בהחלט מבינים שכל עבודה עם הממשלה נעשית במכרז", מרגיע אברהרדט. "אנחנו כבר עובדים עם הממשלה בישראל במגוון תחומים, ומאוד מרוצים. נשמח להיות חלק מהתוכנית הזאת, אבל הדבר לא נמצא בתהליך כרגע. אנחנו כן אוהבים את האופן שבו ישראל מתכננת לפעול בהקשר של המידע הרפואי שלה, ואת היוזמה הפרו-אקטיבית שלכם בתחום הזה. יש לנו הרבה סיבות טובות לעבוד בישראל ולהשקיע כאן".

אתם רואים את עצמכם בהמשך כבעלים של הפתרון מקצה לקצה?

"בשנים הקרובות אנחנו משיקים בעיקר פתרונות שיש לנו אחריות מלאה עליהם, ואנחנו רואים את עצמנו גם בעתיד תופרים פתרונות מלאים בחלק מהתחומים. עם זאת, בעתיד נעבוד עם שותפים ואולי בתחילה קצת נחזיק להם את היד, אך אחרי כן המערכת תהיה פתוחה יותר".

מהו החסם הטכנולוגי הגדול ביותר להטמעה של פתרונות דיגיטליים כמו שאתם חוזים לתחום הבריאות?

"החסמים הטכנולוגיים לא כל כך משמעותיים. הטכנולוגיות קיימות ברובן בתחומים אחרים אך לא יושמו בעולם הבריאות. הבעיה העיקרית היא רגולציה, התרבות הארגונית של מערכת הבריאות וחוסר היכולת לתת תמריץ לטכנולוגיות הללו בגלל מבנה השיפוי הביטוחי עבור הטיפולים הרפואיים.

"חסמים לא טכנולוגיים נוספים הם הרצון של הרופא להשאיר את האחריות אצלו והרצון של המטופל לפגוש בן אנוש בשלבים שונים של התהליך. עם זאת, במקביל הציבור מתחיל לאמץ את הטכנולוגיות הללו, וכל אימוץ משפר את התוצאה".