חברת העברת הכספים האמריקאית, MoneyGram (מאניגרם), היא ספקית העברות הכספים השנייה בגודלה בעולם - עם הכנסות שנתיות של 1.4 מיליארד דולר ועסקאות בשווי של למעלה מ-20 מיליארד דולר המתבצעות מדי שנה על גבי הפלטפורמה שלה. החברה פועלת בקרוב ל-200 מדינות, עם מאות אלפי נקודות העברת כספים ברחבי העולם. למרות זאת, שווי השוק שלה עומד על 150 מיליון דולר בלבד.
מאחורי השווי הזעום עומדים אירועים ואינטרסים שהם הרבה יותר גדולים ומשמעותיים מהחברה האמריקאית הקטנה - ובראשם מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. בשנה האחרונה, עם עליית גובה הלהבות בין ארה"ב לסין, רבים בתעשיית ההייטק חוששים כי האמריקאים יחרימו חברות שישתפו פעולה עם חברות סיניות, יכניסו משקיעים סינים או יפעלו במדינה. במקרה של מאניגרם כבר לא מדובר בחששות - בינואר 2018 הודיע ממשל טראמפ כי הוא פוסל עסקה לרכישת החברה תמורת 1.2 מיליארד דולר. הסיבה: הרוכשת הייתה אמורה להיות Ant Financial (אנט פייננשל), חברת התשלומים של עלי-פיי השייכת לעליבאבא הסינית, וזאת אחת העסקאות הראשונות שנפסלו על ידי הממשל האמריקאי בעידן טראמפ.
"האתגר היה בעיקר פוליטי - הממשל לא רוצה שסינים ישתלטו על חברה אמריקאית מאיזו סיבה שלא תהיה", אומר אלכס הולמס, מנכ"ל מאניגרם, בראיון ל"גלובס". הולמס מונה לתפקיד בסוף 2016, לאחר שמילא תפקידים שונים בחברה במשך כעשור, והיה אמור להכין את החברה למיזוג. "הממשל שלנו לא כל כך אוהב את סין, אבל אני כן. סין היא שוק דינמי מאוד וצומח עם הרבה הזדמנויות. יש בה גם אתגרים וסיכונים כמו בכל מדינה, ואנחנו מעוניינים לפעול בה".
"טראמפ נבחר בסוף 2016, ומעט אחר כך ג'ק מא (המנכ"ל והבעלים של עליבאבא, י"י) הגיע לארה"ב. הם נפגשו ודיברו על כך שיביאו את עליבאבא לארה"ב וייצרו מיליון מקומות עבודה במדינה. העסקה שלנו בדיוק הוכרזה, אז הרגשנו מאוד טוב לגבי זה והיינו בטוחים שנקבל אישור לעסקה הזאת. מאוד קשה שיש אסטרטגיה שאתה עובד לפיה ופתאום היא לא רלוונטית", אומר הולמס.
בתקשורת האמריקאית נכתב שהסיבה לביטול העסקה הייתה חשש מכך שלסינים תהיה גישה למידע אישי של חיילים ואנשי ממשל אמריקאים שמשתמשים בפלטפורמה.
"ועדת CFIUS (הוועדה לבחינת השקעות זרות אשר ביטלה את העסקה, י"י) אף פעם לא נותנת נימוק להחלטותיה. הדבר המצחיק הוא שאנחנו לא אוספים מידע על לקוחות שיצביע על האם הם בצבא או לא, ואני חושב שייתכן שמתחרים שלנו הפיצו את הטענה הזאת. ככל שאני מבין, בוועדה לא חששו מחשיפה של מידע מסווג, אלא מכך שלסינים תהיה גישה למידע פיננסי על כסף שנע בארה"ב. בנוסף, למנוע מחברה סינית לקנות חברה אמריקאית זה מהלך שמעביר מסר פוליטי".
אתה מאמין שהמדיניות הזו שממשל טראמפ מוביל תמשיך בכיוון הנוכחי?
"אחד הדברים המעניינים בלעבוד בטריטוריות שונות הוא שאני רואה ממשלות באות והולכות ופוליטיקה משתנה די מהר. כל ממשלה מנסה לעשות את מה שנכון עבורה ועבור העם שלה באותו הזמן. לרוב, הממשלות הללו לא מחזיקות מעמד המון זמן, והמדיניות משתנה עם הממשלה".
דונלד טראמפ וג'ק מא/ צילום: רויטרס Mike Segar
"אנשים מעדיפים מזומן כי ככה הם רואים את הכסף"
המהלך האחרון שהוביל הולמס עורר את מניית החברה וגרם לזינוק של 170% בתוך יממה אחת, לפני כשבועיים (מאז המחיר ירד ובסך הכול המניה זינקה ב-70%). הסיבה לזינוק: מאניגרם וסטארט-אפ הבלוקצ'יין האמריקאי Ripple (ריפל) הודיעו על שותפות הכוללת השקעה של ריפל בהיקף של 30 מיליון דולר במניות מאניגרם, במחיר של 4.1 דולר למניה.
ריפל הוא סטארט-אפ אמריקאי המפתח פלטפורמת קוד פתוח המיועדת לבנקים ולחברות העברת כספים. הפלטפורמה מבוססת טכנולוגיית בלוקצ'יין, והיא מיועדת לביצוע העברות כספים גלובליות בעלות של אגורות בודדות ובתוך שתי שניות לעסקה. בתמורה להשקעה, ריפל תהפוך לשותפה המרכזית של מאניגרם בכל הנוגע להעברות כספים דיגיטליות בינלאומיות. ריפל שומרת לעצמה את הזכות לרכוש מניות נוספות של מאניגרם בשווי של 20 מיליון דולר בתנאים זהים להשקעה הראשונית. מלבד ההשקעה, שיתוף הפעולה יספק למאניגרם תשתית דיגיטלית בעלויות נמוכות מהעלויות הנוכחיות שהיא נושאת לצורך פעילות זו.
שיתוף הפעולה הזה הוא הצעד האחרון בתהליך הדיגיטיזציה שעוברת החברה בתקופה שעברה מאז ביטול עסקת אנט פייננשל. למרות שמאניגרם לא נמכרה לענקית התשלומים הסינית, שתי החברות מתכננות להשיק בחודשים הקרובים שירות העברות דיגיטלי ישירות לארנקי אנט פייננשל בסין. בישראל, החברה עובדת עם חברת העברת הכספים GMT, אשר מנהלת את הפעילות המקומית הן בעמדות להעברת מזומן והן בדיגיטל. כיום, שירותי העברות הכספים הדיגיטליים שמספקת מאניגרם אחראים על כ-16% מהכנסותיה של החברה מהעברות כספים, ושירותי העברות המזומנים אחראים על השאר. "כ-85% מהלקוחות שמגיעים למרחבים הדיגיטליים שלנו הם לקוחות שמעולם לא השתמשו בשירותי המזומן שלנו, אז אנחנו נכנסים לעולם אחר לגמרי", אומר הולמס.
למרות ההשקעה שלכם בדיגיטל, למעלה מ-80% מהכנסות החברה עדיין מגיעות מהעברות המתבצעות במזומן. אתה מוטרד מכך?
"לפי הבנק העולמי, שווי שוק ההעברות הכסף הגלובלי (בין תושבים ממדינות שונות, י"י) הוא כ-65 מיליארד דולר. כ-25%-20% ממנו מתבצע באופן דיגיטלי. הם אומרים שב-2024 זה יגיע לנקודה של 50%-50%, ויהפוך ליותר ויותר דיגיטלי אחר כך. יש המון ניסיונות להעלים את המזומן לאחרונה, אבל איכשהו המזומן תמיד מוצא דרך חזרה. אני חושב שיעבור זמן רב יותר לפני שיהיה איום אמיתי למזומן.
"באופן מסורתי, הבנקים לא שירתו לקוחות מסוימים ברמות הכנסה נמוכות, כי רוב הבנקים רוצים לעשות הרבה כסף. המושג של העשור האחרון היה 'הכללה פיננסית'. חברות פיננסיות וממשלות עבדו קשה כדי להוביל הרבה קהלים חדשים לתוך המערכת הפיננסית, אבל מיליוני אנשים בעולם חיים עם מעט מאוד כסף ונמצאים מחוץ למערכת הבנקאית - ואנחנו פונים ללקוחות הללו. בישראל, רוב הלקוחות שלנו הם מהגרים, והם מאוד אוהבים לעבוד עם מזומן. אפילו כשיש הוראות ממשלתיות שדורשות לשלם להם משכורות ישירות לחשבון הבנק ולא במזומן, רבים מהם מרגישים יותר בנוח למשוך את הכספים הללו ולהעביר אותם במזומן מאשר ישירות מהחשבון - כי כך הם יכולים לראות את הכסף", אומר הולמס.
ההכרזה על שיתוף הפעולה של ריפל ומאניגרם הגיעה כיממה בלבד לפני שחברת פייסבוק הכריזה על כניסתה לתחום הבלוקצ'יין בעצמה. ענקית המדיה החברתית הכריזה כי תשיק מטבע בשם ליברה בשנת 2020, שינוהל על ידי קונצרן חברות ומוסדות פיננסיים - בו פייסבוק תהיה שותפה בעלת כוח הצבעה שווה ליתר השותפות. כמו מאניגרם וחברות העברת כספים אחרות, גם המטבע החדש של פייסבוק ישמש להעברות כספים גלובליות, עם דגש על מדינות מתפתחות - בהן חיים מיליוני אנשים שאין להם חשבון בנק.
הנסיקה במניית מאניגרם בעקבות ההכרזה על העסקה עם ריפל, נובעת ככל הנראה מ"אפקט פייסבוק": כניסתה של פייסבוק לתחום הבלוקצ'יין גרמה לעלייה במחיר הביטקוין ומחירי המניות של חברות רבות הפועלות בתחום. "מה שפייסבוק רוצה לעשות עם ליברה מאשרר את תחום הבלוקצ'יין והקריפטו, ומדגים חזון של האופן בו העולם יכול לפעול ולהיראות באמצעות הטכנולוגיות הללו", מוסיף הולמס.
אתה נשמע מאוד אופטימי לגבי הכניסה של פייסבוק לתחום. זה עלול לפגוע בכם, לא?
"ישנן פלטפורמות בלוקצ'יין וקריפטו רבות שיכולות לשמש להפעלה של העברות ותשלומים גלובליים, ובעוד רבות מהן נמצאות בשלבי פיילוט, אנחנו סיימנו את השלב הזה לפני כשנה וחצי ומוכנים לנוע קדימה בקנה מידה רחב. אנחנו חושבים שיש לשיתוף הפעולה הזה פוטנציאל עצום עבור העסק שלנו, והוא הולך לשנות לחלוטין את האופן שבו אנו יכולים להעביר כסף ולאפשר לנו לספק מוצר טוב יותר, בעלויות ובמחירים נמוכים יותר. לעומת זאת, לפייסבוק יש עוד הרבה עבודה עד שהיא תוכל להביא את זה לכדי ביצוע".
מאניגרם גוררת חובות מהמשבר הפיננסי של 2008
ביטול העסקה לרכישת מאניגרם הוביל לצניחה במניה, ממחיר של 12 דולר ל-1.5 דולרים במאי האחרון - שפל של מעל שני עשורים. היום נסחרת המניה במחיר של 2.5 דולרים. זהו רק קצה הקרחון בכל הנוגע למצבה הפיננסי של מאניגרם: החברה נמצאת בקשיים תזרימיים מאז המשבר הכלכלי של 2008. בעקבות משבר המשכנתאות הפסידה מאניגרם כ-1.5 מיליארד דולר, כאשר סיפקה שירות ניהול תשלומים לבנקים והעבירה תשלומים בהמחאות בנקאיות למימון משכנתאות שלא הוחזרו.
כיום, החברה חייבת כ-900 מיליון דולר לגולדמן זאקס ו-THL, אשר מחזיקה ב-53% ממניותיה. בימים אלה, החברה מבקשת לגייס מימון נוסף של מעל 650 מיליון דולר מבנק אוף אמריקה, כדי לדחות את החזר החוב מ-2020 ל-2023.
הולמס מדבר בפתיחות ובנינוחות על מצבה הפיננסי הבעייתי של החברה. אולי משום שהתרגל לדבר עליו אחרי כמעט שלוש שנים בתפקיד. "אין לנו מבנה הון אידיאלי בגלל החוב ומבנה הבעלות, אז בהחלט הייתי רוצה למצוא בית קבוע וטוב יותר עבור מאניגרם. בשנה שעברה, כשהעסקה בוטלה, התחלנו לעבוד על הרחבת היכולות שלנו מבחינה דיגיטלית ועל שדרוג הטכנולוגיה שלנו ב'באק אנד' בנקודות המכירה.
"במקביל, אחרי שהעסקה 'מתה', החלטנו לצמצם את המודל העסקי שלנו. חסכנו כ-100 מיליון דולר בהוצאות, אבל צמצמנו גם את הכנסותינו בכ-200 מיליון דולר. כיום החברה לא צומחת כי אנחנו מתכווצים מרצון, ובדרך כלל חברה שלא צומחת לא מתקבלת כל כך יפה בשוק ההון. מאוחר יותר השנה ניכנס לתהליך של יציאה מצמצום ההכנסות והחברה תחזור לגדול".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
