למה בנק לאומי מסתיר את נתוני פפר, אפילו שהוא רואה בבנק הדיגיטלי מנוע צמיחה?

"בנק אולי יכול לעשות דיגיטליזציה של מערכת, אבל פינטק הם לא יכולים להיות. פפר זה לא Openbanking. היתה שם השקעה עצומה, אבל הם לא עשו שום דבר. זו לא חדשנות, זו רק אריזה, כמו לפטופים בסניפים של הפועלים. בנקים לא יכולים לייצר באמת חדשנות כמו פינטק, גם אם הם יביאו את כל המתכנתים הכי טובים בתחום כמו שעשו בפפר.

"הרעיון של ייצור משהו חדשני הוא להביא להצלחה של אחרים. למשל, כשהקימו את Airbnb, ייצרו ערך לכל בעלי הדירות שיכלו עכשיו להציע את הדירות שלהם להשכרה על גבי המערכת. חדשנות מייצרת מעגלי צמיחה לכל השותפים העסקיים, ללקוחות. הבנק שהקים את פפר, חשב איך לשמר את הערך אצלו.

"גם השפה היא לגמרי אחרת. מדברים על פרסונליזציה של הסניף. אוקי, אז כבר לא נעמוד כמו פרות בסדר מופתי בתור, אבל ימשיכו לדבר אתנו באותה שפה - ריביות צמודות, ריביות משתנות, ונחתום על 700 עמודים שלא אומרים לנו כלום. השפה משתנה מהיסוד, השפה צריכה להיות: אני רוצה דירה, איך אני מקבל את הכי טוב שיש? העיקרון הוא מיקסום הרווח ללקוח באמצעות ביג דאטה, וזו שפה שהבנקים לא יודעים לדבר בה. הם מדברים במיקסום הרווח לעצמם באמצעות ביג דאטה".

(אייל אלחיאני, מנכ"ל טריא, החברה שמחברת בין לווים ומלווים, בראיון ל"כלכליסט")

1.

אני משוכנע שרקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי הפורשת, לא מסכימה עם דבריו של אלחיאני. יש רק בעיה אחת לטעמי באי-ההסכמה הזו. לבנק לאומי ולרוסק עמינח אין הסברים מניחים את הדעת כדי להתמודד עם מה שקורה בבנק הדיגיטלי פפר, לפחות לא כאלה ששקופים לציבור. ודאי שיש כאלה במסמכים פנימיים בבנק, אבל הבנק מעדיף בשלב זה לא לשתף את הציבור.

 מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, בדיון בכנסת / קרדיט: דוברות הכנסת, יצחק הררי

בדקתי בדוחות השנתיים האחרונים של הבנק, אלה המפורטים ביותר, ואין גם שום מידע רלוונטי שישפוך אור על ביצועיו של פפר, על ההשקעות שנעשו בו, על מספר העובדים המועסקים בו - שום דבר שכלכלנים או רואי חשבון יוכלו לחלץ מהדוחות כדי לעבוד אתו וללמוד על ביצועיו או שוויו. האיזכור הבולט בנוגע לפפר היה פרסונלי: העובדה שאילן בוגנים ימונה לראש חטיבת הדאטה החדשה. החטיבה הזאת, לצד האחריות הכוללת למינוף נכסי הדאטה, תהיה אחראית על פעילות הבנק הדיגיטלי פפר.

באופן לא רשמי, בבנק לאומי מתעקשים שפפר גייס עשרות אלפי לקוחות (לא ברור כמה זה קניבליזציה מלאומי עצמו) ושהוא עומד ביעדיו השאפתניים. עם זאת, במערכת הבנקאית, שהיו מוטרדים בהתחלה מפפר, לא רואים בו כיום איום משמעותי על נתחי השוק שלהם.

אני מניח שהסיבה החשבונאית-כלכלית שבנק לאומי לא מפרט על פעילות פפר, היא שפעילותו עד כה שולית מאוד לקבוצת לאומי. זה טיעון חשבונאי טוב, אלא שהבעיה אתו שהוא לא מסתדר עם הרטוריקה של מנכ"לית הבנק בשיחות סגורות. שלא יהיה ספק: פפר הוא בבת עינה של רוסק עמינח. כשהיא דיברה עליו, עיניה היו בורקות. היא ראתה בו קלף מנצח בתחום הבנקאות ומנוע הצמיחה העתידי של הבנק. היא אפילו נהגה לומר בשיחות סגורות שהאנליסטים לא יודעים להעריך את שווי הפוטנציאל שלו.

רוסק עמינח בטוחה שהיא משאירה ליורשים שלה בתפקיד מנכ"ל לאומי יתרון תחרותי מובהק על הבנקים, בעיקר בעידן שבו הטכנולוגיה והחדשנות משבשת את המודלים העסקיים הכה מסורתיים והכה ותיקים של הבנקים.

2.

רוסק עמינח הבינה שהטכנולוגיה מזיזה אט-אט את הגבינה בעולם הבנקאי. אפליקציות התשלומים, למשל, הן עוד נדבך במגוון שירותים בנקאיים חדשים, שמתבסס על הטכנולוגיה, כי רק הטכנולוגיה מסוגלת לשבש את המגזר הפיננסי המסורתי, ולא רגולטורים שמתעקשים לחשוב שהם יצליחו לסדר את הקלפים מחדש בשוק הבנקאות, והכל יבוא על מקומו בשלום.

 צילומי מסך של אפליקציית pepper / צילום: לאומי,

הטכנולוגיה היא זו שמניעה חדשנות, היא זו שמאפשרת לצרכנים להשתמש בטלפונים הניידים שלהם לתשלומים, לקניית מוצרים פיננסיים מגוונים באותה קלות של מצרכי מזון במכולת, ומאפשרת למיליונים ברחבי העולם להסתדר ללא מזומנים בארנק.

אני רק לא בטוח שרוסק עמינח בחרה בדרך הנכונה. החשיבה שלה היתה בהחלט נכונה, אבל הדרך - אני ממש לא בטוח. והדרך היתה להקים סטארט-אפ בתוך לאומי, לגייס מאות הייטקיסטים בשכר גבוה האופייני לשוק, להשקיע מאות מיליוני שקלים לפחות בעולם שהינו זר לבנקאים, להשקיע רבות בפרסום ובשיווק המיזם הדיגיטלי, במקום לשתף פעולה עם חברות הפינטק.

ייתכן כי מוקדם מאוד לשפוט את פפר, שנתיים מיום יציאתו לדרך, אבל העובדה שלאומי מצניע את נתוניו מדברת בעד עצמה. אני בטוח שאם היה מדובר בגיוס לקוחות מרשים (במיוחד חיצוני, ולא מתוך הבנק), מחלקת השיווק של הבנק כבר היתה מעלה זאת על ראש שמחתה.

לכן, אני נוטה להסכים עם דבריו של אלחיאני בנושא פפר. זאת יותר אריזה מאשר חדשנות, מה גם שכמה בכירים שהיו בראש פפר החליטו לעזוב - ובהם תמר יסעור שהקימה את פפר, לילך בר דוד, המנכ"לית לשעבר של המיזם - עוד אינדיקציה, אם כי לא ודאית, שלא הכל ורוד במיזם הדיגיטלי.

3.

לרוסק עמינח היו הישגים לא מבוטלים כמנכ"לית בנק לאומי: ניקויי האורוות של האשראי העסקי הבעייתי, פתרון הבעיות עם הרשויות בארה"ב במחיר נמוך יחסית, והצעדתו של לאומי לראש פסגת הבנקים בישראל, על חשבון הפועלים (מבחינת שווי שוק). עם זאת, התשואה הממוצעת לאורך כהונתה של רוסק עמינח לא בלטה לעומת מדד הבנקים, ואף היתה מעט מתחת לו, בעיקר בגלל התשואות העודפות שהניבו הבנקים הבינוניים, כמו מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי.

אלה הישגים מרשימים, אבל כאמור, רוסק עמינח ראתה בפפר את גולת הכותרת שלה. אני לא בטוח שבעוד כמה שנים זה יירשם לה בכף הזכות.

4.

בדוח האחרון של הפיקוח על הבנקים על מערכת הבנקאות הישראלית, יש פרק שלם על אותה "בנקאות פתוחה" שעליה דיבר אלחיאני. כמה משפטים מתוך הדוח, כדי להבהיר במה מדובר, כי זה נוגע לכל אחד מאתנו.

בנקאות פתוחה מאפשרת ללקוחות הבנקים לשתף צדדים שלישיים במידע עליהם שבידי הבנקים לשם קבלת שירותים בנקאיים. שחקנים חדשים, לא דווקא בנקים, יוכלו לגשת לחשבון הבנק של לקוח, בהסכמתו, ולהציע לו שירותים בנקאיים מותאמים לצרכיו. לדוגמה, ריכוז מידע בנקאי, ייעוץ בהתנהלות פיננסית, השוואת עלויות של מוצרים בנקאיים, הצעות ערך הנוגעות למוצרים בנקאיים, כמו פיקדונות והלוואות, אמצעי תשלום חדשים ועוד.

מטבע הדברים, כניסת שחקנים חדשים, הודות לפלטפורמת בנקאות פתוחה, מגבירה את התחרות בתחום השירותים הבנקאיים, מאפשרת לפתח שירותים חדשניים ודיגיטליים, בין השאר, בעולמות התשלומים (זה קורה כבר עכשיו), תרחיב את הצעות הערך ללקוחות ותגביר את שליטת הלקוח במידע הבנקאי שלו.

השורה התחתונה היא שבנקאות פתוחה מאפשרת לגופים נוספים, מלבד הבנקים, כמו חברות הייטק שמפתחות טכנולוגיה פיננסית (חברות פינטק), ספקי אשראי חוץ-בנקאי, גופים פיננסיים שאינם בנקים - להציע שירותים פיננסיים ללקוחות. כמובן שבנקאות פתוחה חייבת לאפשר לנותני השירותים גישה ממוכנת לחשבון הבנק של הלקוח בהסכמתו.

שימו לב לסקר הבא שהוצג בדוח של הפיקוח על הבנקים, ונעשה בקרב בכירים בתעשייה הבנקאית באנגליה. על פי הסקר, בעוד שנתיים 63% מהלקוחות יצרכו שירותים מגופים פיננסיים, והשאר מגופים שאינם פיננסיים. בעוד עשר שנים התמונה תתהפך לחלוטין: 70% יצרכו שירותים מגופים שאינם פיננסיים, והיתרה, 30% בלבד, ימשיכו לעשות זאת באמצעות הבנקים.

מומחים שונים תיארו את עושר ההזדמנויות שמציעות תשתית הבנקאות הפתוחה באמצעות השוואה לתשתיות חשמל בין-לאומיות; מגוון השירותים החדשים בעולם הבנקאות הפתוחה מקביל למגוון מכשירי החשמל שהתפתחו עם השנים ויכולים להתחבר לאותן תשתיות.

באופן טבעי, הבנקאות הפתוחה בישראל עדיין מפגרת אחרי המגמות העולמיות, כשהנטייה העולמית היא שבנקים מסורתיים, מתוך הבנה שהחדשנות היא לא ב-DNA שלהם, נוטים לשתף פעולה עם חברות פינטק ולאפשר להן להתלבש על המערכות הבנקאיות ולייצר ללקוחותיהם ערך באמצעות הבנקאות הפתוחה.

ואולם, רוסק עמינח החליטה ללכת בדרך הפוכה: לייסד בתוך בנק לאומי סטארט-אפ, סטארט-אפ יקר מאוד, שעלה לה הון תועפות. יורשיה עלולים לגלות שההשקעה הזאת לא השתלמה במיוחד. קשה יותר לשנות תרבות ארגונית מסטארט-אפ שצומח בתוך הבית, קל יותר לעשות זאת מסטארט-אפ שחובר אליך ומתלבש על המערכות שלך.

5.

אני לא בטוח שגל פרישות הבכירים מהבנקים הוא עדות לכך שמגבלת שכר הבכירים הבריחה את המנהלים מהבנקים. העובדה שלילך אשר טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט הפורשת, ורוסק עמינח שפורשת מלאומי, בחרו לעבור לתחום ההייטק (מעברה של האחרונה עדיין לא סגור), מציירת טוב יותר את התמונה כולה.

אשר טופילסקי אמרה שפעם המקצוע הנבחר היה בנקאי, כיום זה הייטק. בקליפת אגוז, היא תיארה את התמונה הרחבה. בואו נאמר זאת כך: לנהל בנק זה די מעיק. הרגולציה מעיקה, התקשורת מעיקה, הכנסת מעיקה והחשיפה מעיקה, ועכשיו הצטרף עוד גורם מעיק - הטכנולוגיה, והיא תמשיך "להעיק" ולשבש את המודלים העסקיים של הבנקים. אשר טופליסקי ורוסק עמינח הבינו זאת היטב.

נכון, כשאתה עומד בראש מערכת בנקאית גדולה, יש לך כוח והשפעה עצומים, חיבורים ומנופים - אבל כרגע, האתגר הטכנולוגי הוא המעיק ביותר על מערכת הבנקאות בעשור הבא: עם יותר מדי מועקות, באמת עדיף לא להיות בנקאי. 

לאומי מגיב: "פפר הוא הצלחה בכל קנה מידה"

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "פפר הוא הצלחה בכל קנה מידה, עם כמות פתיחת החשבונות הצומחת ביותר במערכת הבנקאית.

"לפפר מערכת ליבה נפרדת מהמתקדמות בעולם ועם יכולות המעניקות לה יתרון על פני כל אפליקציה בנקאית הפועלת על מערכות ליבה קיימות ותיקות. העלייה לרגל של בנקים מובילים מכל העולם, שבאים ללמוד על ההצלחה של פפר, וכמות המצטרפים החדשים, אומרים הכל".