בזכות החידושים הטכנולוגיים: הפיראטיות משגשגת, והתעשייה נותרת חשופה

נזקי הפיראטיות ברשת הפכו מזמן לבעיה כלל-עולמית. אין מדינה שלא מנסה להתמודד עם הבעיה, ועד כה נדמה שההצלחה מוגבלת. מחקר שערכה חברת הייעוץ הבינלאומית NERA, מעריך כי פיראטיות מקוונת עולמית עולה לכלכלת ארה"ב בהפסד של לפחות 29.2 מיליארד דולר בשנה.

בינתיים אצלנו: זה שנים שמוטי אמיתי, יו"ר זיר"ה ומנכ"ל הפדרציה למפיקי המוזיקה בישראל, נלחם נגד האתרים הפיראטיים. השבוע הוא שלח מכתב למנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן. במכתב קרא אמיתי למשרד לקחת אחריות על התחום ולהקצות לו את המשאבים הדרושים לצורך אכיפה. לטענתו, מדינת ישראל חווה גידול הולך וגובר בהיקפי הפיראטיות והפרות זכויות היוצרים, ואם הרגולטורים לא יתערבו, "מכת המדינה" הזו לא תיפסק.

בעבודה של NERA מציינים איום שהולך ומחריף: טכנולוגיות מהפכניות ושיטות חדשות להפצת תוכן, שמאפשרות לצרכנים לגשת למקורות להזרמת וידאו מכל מכשיר מחובר ומכל מקום. החל מ-2018, יש יותר מנויים שצורכים וידאו מאשר מנויי טלוויזיה בתשלום ברחבי העולם, ואשר נגישים ליותר מ-500 פורטלי וידאו מקוונים מורשים.

כתוצאה מהתרחבות הביקוש הצרכני, התעשייה מפיקה תכנים מקוריים בקצב חסר תקדים ויוצרת דרכים חדשות וחדשניות לצפות בספורט האהוב עליהם ברחבי העולם, בסדרות הטלוויזיה האהובות עליהם, בסרטים האהובים עליהם, ובאינספור אפשרויות אחרות לצרכן.

ריבוי האפשרויות מתבטא בהסתגלות מהירה של תעשיות וטכנולוגיות המעסיקות כ-2.6 מיליון עובדים בארה"ב ומייצרות לכלכלת ארה"ב כ-229 מיליארד דולר הכנסות בשנה.

"אין פתרון אחד לבעיה"

עם זאת ובמקביל, יש גם פיראטיות דיגיטלית. גם השחקנים בזירה הזו מסתגלים לטכנולוגיות חדשות ומזהים את התנהגויות הצרכן הפוטנציאלי. לפי המחקר, יותר מ-80% ממקרי הפיראטיות ברשת מיוחסים לווידאו שמועבר בצורה לא חוקית.

השפעת הפיראטיות הדיגיטלית על כלכלת ארה"ב בוחנת מקרוב כיצד פיראטיות חונקת צמיחה כלכלית. המחקר מראה כי כל היתרונות שהטכנולוגיה מביאה איתה למעשה נכתשים באופן מלאכותי על-ידי פיראטיות דיגיטלית. דיויד הירשמן, מי שעומד בראש המרכז לחדשנות גלובלית במשרד המסחר האמריקאי ואשר כתב את הפתיח למחקר, אומר שהמחקר מעריך כי פיראטיות מקוונת עולמית עולה לכלכלת ארה"ב לפחות 29.2 מיליארד דולר בהכנסות שאבדו מדי שנה.

"פיראטיות וידאו דיגיטלית גורמת להפסדים משמעותיים לכלכלת ארה"ב", הוא אומר, "אין פתרון אחד. שיתוף-פעולה עולמי בין תעשיות וממשלות שייחנך את הצרכנים אודות הסכנות של פיראטיות, יחד עם הרחבת אפשרויות משפטיות במקרים של הפרה, ירסנו את ההשפעות השליליות".

ממצאי העבודה מעלים כי וידאו מוזרם ("סטרימינג") אחראי לחלק הולך וגדל בתעשיית התוכן. יש יותר מ-500 פורטלי וידאו מקוונים מורשים בסוף 2018 ומספר משתמשים גדול יותר מאשר מנויים בתשלום.

המחקר מצא שכ-26.6 מיליארד צפיות בסרטים ו-26.7 מיליארד צפיות של פרקי טלוויזיה המופקים בארצות הברית מועברים באופן פיראטי ודיגיטלי מדי שנה, בעיקר מחוץ לארה"ב.

עוד נמצא כי פיראטיות וידאו דיגיטלית לא רק גורמת לאיבוד הכנסות בענף ייצור התוכן בארה"ב, אלא גם גורמת להפסד לכלכלה האמריקאית שנע בין 230,000 ל-560,000 משרות בשנה. רוב ההפסדים הללו לא נגרמים בשל העובדה שתושבי ארה"ב צורכים תוכן פיראטי, אלא בשל הצריכה של אנשים מחוצה לה.

"הפיראטיות אצלנו חצופה"

בשיחה עם "גלובס" אומר אמיתי כי "הפיראטיות ברשת האינטרנט היא מכת מדינה, תרתי משמע, עם פסול מוסרי, נזקים בלתי הפיכים לכלכלה, ליצירת תוכן מקור ישראלי, ליוצרים ובטווח הארוך, לציבור הרחב שעלול להיוותר בלא תשתית של גופי שידור המחויבים לתכנים מקוריים בשפה העברית".

לדבריו, מהסיבות הללו, המאבק בפיראטיות ובהפרות זכויות היוצרים ברשת האינטרנט אינו רק תכלית של בעלי זכויות היוצרים, אלא הוא גם אינטרס ציבורי המיועד להגן על יעדי המדיניות של מדינת ישראל, ובכללם: כניסת שחקנים חדשים לשוק התקשורת, תחרותיות, גיוון, השקעה בהפקות מקור ותוכן ישראלי, גמול צודק והולם ליוצרים ולמפיקים ישראלים והיעדר "תיוג של המדינה כפורעת חוק".

בהתייחסו לתפקידה של המדינה, אומר אמיתי כי יחידת להב 433 ניהלה חקירה מקיפה בתיק שמתנהל היום בבית משפט נגד אתר מוביל, אבל זה רק תיק אחד מתוך תיקים רבים שהועברו אליהם. לדבריו "המשך הפעילות הפיראטית שומט את הקרקע תחת כל אחד מיעדי המדיניות של מדינת ישראל, מחליש את גופי הפצת התוכן והתוכן הקיימים, מקטין את היקף ההשקעה שלהם בהפקות מקור, מרתיע כניסת שחקנים חדשים לשוק ואף מונע ממפיקים ויוצרים אפשרויות מסחור וסינדיקציה בשוק המשני על הגמול הכספי הנובע מכך עבורם. ללא מעורבות המדינה במאבק בפיראטיות ברשת האינטרנט ונקיטת צעדי חינוך ואכיפה כנגד הפרות זכויות היוצרים ברשת האינטרנט, מכת המדינה הנוכחית לא תיפסק".

הפיראטיות בישראל שונה מאשר הפיראטיות בעולם?

"הפיראטיות אצלנו היא פיראטיות חצופה - לאנשים אין בושה. אם אתר כלשהו גובה 30 דולר בחודש ויש לו 100 אלף מנויים זו מכפלה מאוד פשוטה. מיותר לציין שמדינת ישראל לא רואה מכך שקל במסים. תוסיף לזה את הפגיעה באנשים, בתרבות, בתעשייה, החברות וכו', הפקות המקור ועוד".

מה היקף הנזק אצלנו?

"הנזק הישיר מדבר על 450 מיליון שקל בשנה".

לדברי יעל פאינרו, מנהלת Synamedia ישראל: "המחקר מראה את מה שמפעילי שירותי טלוויזיה בתשלום ותעשיית המוזיקה גילו מזמן - פיראטיות יכולה לפגוע בהשקעה בתוכן ובמקרים מסוימים להרוס תעשייה. תעשיית המוזיקה מצאה דרכים אלטרנטיביות להבטיח המשך השקעה בתוכן איכותי - הופעות חיות ויצירת הכנסות אלטרנטיביות מהמותג שהוא האמן. לתעשיית הווידאו והטלוויזיה אין כזו אלטרנטיבה והשחקנים בתעשייה - מיצרני התוכן ועד המפיצים - מתחילים להבין את זה. כדי שהצופים ימשיכו ליהנות מתוכן איכותי, תעשיית הווידאו והטלוויזיה תצטרך למגר, או לפחות להפחית את השפעת הפיראטיות. המלחמה הזו דורשת דור חדש של פתרונות". 

 יעל פאינרו, מנהלת Synamedia ישראל / צילום: יהודה סימון

מחובר:

צריך גוף עם סמכויות למלחמה בפיראטיות

אם באמת רוצים להילחם בתופעה הפיראטיות ברשת צריך לתקן את חוק התקשורת ולהקים גוף מדינתי מומחה שיפעל כמו רשות התחרות. הגוף הזה צריך לייצר שיתוף-פעולה עם משטרת ישראל וגורמים בינלאומיים, ולזכות בסמכויות חיקור, אכיפה ועיכוב. הוא גם זקוק ליכולות מחקר ולעבודה בשיתוף-פעולה עם גורמים מטעם זיר"ה והתעשייה. הגוף המתאים ביותר למשימה זו הוא המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שכבר היום מהווה גורם פיקוח תוכן יעיל ומקצועי על שוק השידורים הרב ערוצי וממילא צועד לעבר ניטרליות טכנולוגית ורגולציה על כלל שוק שידורי האינטרנט.

מנותק:

משרד התקשורת תוקע את הסיבים

עופר רז-דרור, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, פרסם פוסט בלינקדין, שבו הוא מהלל את מדיניות המשרד על כך שפריסת הסיבים בישראל על-ידי פרטנר וסלקום הגיעה ל-20% ממשקי-הבית. לטענתו, לא היה דבר כזה במשך 30 שנה. צריך לברך על כל שקל שמופנה להשקעה בתשתיות, ולכן רז-דרור צודק שמדובר בהישג.

אבל מאחורי ההישג הזה מסתתר כישלון אדיר שלו ושל משרד התקשורת שעליו הוא לא מדבר. רז-דרור מבצע במדינת ישראל ניסוי כלים שאולי לא היה כדוגמתו בהיסטוריה. הוא כופה על הרוב המוחלט של הציבור פיגור טכנולוגי קשה, כאשר הוא מסרב לאפשר לחברות התשתית בזק והוט לשדרג את תשתיותיהן, כדי לעזור לפרטנר. אלא שפרטנר וסלקום לעולם לא יפרסו תשתית בקריית מלאכי, למשל, וגם לא בשפרעם או בנתיבות. הסיבה היא שלא כדאי להן, והמשרד מעולם לא דרש זאת אפילו כאופציה לשיפור מצב הפריפריה. יוצא כי המדיניות של רז-דרור טומנת בחובה פגיעה קשה מאוד בדמות עיכוב הפריסה ב-70-80% ממשקי-הבית. בשביל מדיניות שמאפשרת לפרטנר ולסלקום לפרוס סיבים היכן שהן רוצות לא צריך רגולטור.