תמ"א 38 לקראת הסוף? גם במינהל התכנון לא בטוחים

האם תמ"א 38 תחדל סופית מלהתקיים במאי בשנה הבאה? לאחר התבטאויות ברוח זו מצד ראש מינהל תכנון דלית זילבר, כתב אתמול גם איש הלשכה המשפטית של מינהל התכנון מכתב ללשכת עורכי הדין ברוח דומה. היום (ד') מנסים במינהל התכנון לסייג מעט את הדברים ועלתה הבהרה כי הוא בוחן הוראות מעבר והוראות נוספות שקשורות בתמ"א. דבר זה עשוי להבטיח את קיומה למשך שנים ספורות נוספות, אבל במתכונת מצומצמת ומוגבלת.

תמ"א 38 היא תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, שאושרה ב-2005, ואולם היא מוגבלת בזמן, וכל 5 שנים צריך לחדש אותה. ב-18 במאי בשנה הבאה יפקע תוקף התוכנית, ואם לא יחדשו אותו במסגרת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה - היא תחדל מלהתקיים.

אתמול (ג') כתב עו"ד בנימין ארביב מהלשכה המשפטית לעוה"ד יצחק נטוביץ ואברהם ללום מלשכת עורכי הדין, כי "לאחר בחינת הנושא לאחרונה, העמדה המקצועית של מינהל התכנון היא כי לעת הזאת אין הצדקה להאריך בתקופה נוספת את תוקפה של התמ"א במתכונתה הנוכחית, ויש להעדיף תכנון מיטבי יותר באמצעות תוכניות מפורטות להתחדשות עירונית ולפינוי-בינוי, אשר יבחנו ויסדירו את התכנון במתחמים שלמים לרבות צורכי הציבור והבטים תכנוניים נוספים, על פני היתר במגרש נקודתי מכוח תמ"א 38".

ראש מינהל התכנון דלית זילבר התבטאה בתקופה האחרונה מספר פעמים בדבר הצורך לסיים את תמ"א 38, אולם היא, כמו גם ארביב במכתבו, נוקטים בלשון של "במתכונת הנוכחית".

היום שיחרר מינהל התכנון הודעה שבה נאמר כי "תמ"א 38 צפויה להסתיים, עפ"י הוראות התמ"א עצמה במאי 2020. מינהל התכנון נערך בימים אלה ובוחן אפשרויות שונות בעניין זה. עמדת מינהל התכנון היא כי קיימת עדיפות לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית, באופן מתחמי, תוך מתן מענה לצורכי ציבור והיבטים תכנוניים נוספים, אשר יתרום לשיפור רווחת התושבים. זאת, על פני מתן היתר נקודתי במגרש או לבניין בודד.

"כמו כן, מינהל התכנון בוחן הוראות מעבר והוראות נוספות, בנוגע לבקשות להיתרים מכוח התמ"א המצויות בהליכים מתקדמים בוועדות המקומיות, תוכניות שנערכו לפי סעיף 23 לתמ"א ועוד. בנוסף, בוחן מינהל התכנון את האפשרות לקידום תיקון חקיקה בעניין, שיעסוק, בין השאר, בהרחבת סמכותן של הוועדות המקומיות להסדיר נושאים אלה במסגרת תוכנית בסמכותן".

הבעיה בתמ"א 38 במתכונת הנוכחית היא ההתייחסות שלה למבנים בדידים ולא לסביבה, והתוצאה מכך היא פרויקטים שמוקמים מכוחה של תמ"א 38 ופוגעים ברחוב ובשכונה הן מבחינה חזותית והן מבחינת יכולת התשתיות המקומיות ומוסדות הציבור לשאת אותם. ברשויות המקומיות חשו בבעיה הזו כבר לפני מספר שנים, ועיריות כמו תל-אביב, רמת גן, גבעתיים וחיפה עיצבו מדיניות ותוכניות שהטמיעו את תמ"א 38 בתוכן, תוך הסתכלות כוללנית יותר על הסביבה. אולם במתכונת הנוכחית תמ"א 38 עדיין בעייתית, מה שגרם לרשויות רבות להגביל את הנפקת היתרי הבנייה שמוצאים לפיה.

ואולם, וכאן חשוב להדגיש: מי שיחליט בסופו של דבר על עתידה של תמ"א 38 הוא לא מינהל התכנון, אלא הפוליטיקאים, שהם המכתיבים חלק גדול מההחלטות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. עם זאת, יו"ר פורום מקרקעין בלשכת עורכי הדין, עו"ד אברהם ללום, שקיבל אליו את המכתב מארביב חושש כי עמדת מינהל התכנון היא שתקבע בסופו של דבר: "זו החלטה אומללה ויכולה להיות גם טרגית. מכיוון שמינהל התכנון מחזיק בעמדה זו נראה שהמועצה הארצית לא תשנה את העמדה וזו תהיה החלטה שיהיה בלתי אפשרי לתקן. הממשלה חייבת להתערב דחוף בנושא. אף אחד לא חושב על התוצאות לדעתי וזה עצוב. סקטורים שלמים נשענים על תמ"א 38. חוזים נחתמו. שנים של עבודה. בניינים יישארו ללא פתרון באם בסביבתם כבר נבנו בניינים שכנים מכוח תמ"א 38. חייבת להתקיים אחריות לאומית, ציבורית, ארצית ועירונית. לא תיתכן אמירה כזאת".