השורה הכי חשובה בקורות-החיים

"פעמים רבות מפספסים אנשים רק בגלל שעובדי ההשמה בארגון לא יודעים לקרוא בין השורות", כתב לי השבוע מנהל פרויקטים בתגובה לטור האחרון שלי, מאמין לתומו כי "המחלות הארגוניות נובעות מהשמה של אנשים לא נכונים בשער". גם הוא מתקשה להשלים עם העובדה שהשוק מגייס עובדים על פי גודל התפקידים שמילאו עד כה (היקף תקציבים, מספר כפופים, גודל פרויקטים/ לקוחות/הכנסות) ולא על פי כישוריהם, וכמו רבים אחרים הוא מטיל את האשמה על הש.ג.

המילניאלז סופרים גופות

רק שהוא היה העדין במגיבים. מחפש עבודה אחר כתב במילניאלית מצויה "עצוב שהאוגרים מקבלים את המצב שהחיים הם גלגל שמתקדם לשום מקום, בקבוק מים וצלוחית אוכל, נסורת למיטה ואוגרת חמודה לישון איתה", בטוח שהמגייסים הם "יס-מנים של מנהלים עם תסמונת פיצוי חסכים שתקועים עם הראש עמוק היכן שהשמש לא מאירה". את משנתו הוא ביסס על מי אם לא סטיב ג'ובס ("ג'ובס לא היה מתקדם לשום מקום אם לא היה מצרף אליו מאות אלפי אנשים שיכולים, רוצים ומחויבים לקדם יחד איתו את החזון שלו"), כשאחריו ברשימה ביל גייטס ("מיקרוסופט הייתה יוזמה של חנון בן 19 ועוד חנון מבוגר ממנו בשנתיים שלוש") ומייקל דל ("דל בכלל תיקן מחשבים של החברים שלו במגורי הסטודנטים"), משוכנע כי "אנשים צריכים להימדד לפי החזון והיישום, היציאה מהקופסה והתעוזה, ולא לפי ספירת הגופות שפעם היו כפיפים שלהם".

אז ככה. למי שמאשימים את הש.ג. הגיע הזמן שסופסוף תבינו כי הטענה העבשה הזו מטופשת מאין כמותה. אנשי הגיוס עובדים על פי מאפייני תפקיד ודרישות-סף שמגדירים עבורם המנהלים המקצועיים, והעובדה שלרובם המכריע יש את אותן הדרישות היא לבדה מספיקה כדי להוכיח שמדובר בהחלטה מקצועית ולא בגחמה של אנשי גיוס. שנית, העבודה של ממייני קורות-חיים איננה קריאה בין השורות (האחריות להעברת מסר היא על הכותב ולא על הקורא), מה גם שהשורות לכשעצמן אינן כה מעניינות, למרות ערמת ה-BUZZWORDS שדחסתם לתוכן.

3-4 מילים שקובעות את העתיד

מדוע? כי כשמדובר בתפקידים משמעותיים, מקצועיים או ניהוליים, מעניינת בעיקר שורה אחת, שיותר מכל שורה אחרת תקבע אם יזמנו או לא יזמנו אתכם לראיון עבודה - שם הארגון האחרון/נוכחי בו אתם עובדים והגדרת תפקידכם בו. 3-4 המילים הללו אוצרות בתוכן את מרבית המידע לו זקוק הממיין לצורך סינון הראשוני (תחום העיסוק של החברה, גודלה ותדמיתה, מהם נגזרים רלוונטיות הניסיון שלכם, גודל התפקיד שמילאתם ותדמיתכם כעובדים/מנהלים), גם אם אין לו מושג באיזה ארגון מדובר. הכיצד? אם מגייס הפוגש מאות קורות-חיים לא שמע על הארגון שלכם קרוב לוודאי שמדובר בחברה זניחה/קטנה מידי, ומבחינתו זה כל המידע הדרוש לו כדי לדלג ישירות למועמד הבא, לא משנה כמה הגדרת התפקיד שלכם מפוצצת/בכירה.

האם המשמעות היא כי אתם מועמדים בלתי ראויים למשרה? או שכן או שלא, רק שהמגייס לא יכול להרשות לעצמו לבדוק את כישוריהם של כל מי שהגישו מועמדות, מה שמעביר אותי ישירות למגיב השני, שמצפה בדיוק לזה.

סטטיסטיקה של אוגרים

אז קבל כמה נקודות למחשבה, במיוחד בשבילך:

- שוק העבודה זו לא האוניברסיטה הפתוחה. לא כל מי שחושב שהוא מוכשר יכול לקבל הזדמנות, אלא אם אתה מוכן לשלם למעסיק שכר לימוד של שנה (לפחות), כדי שיבחן את יכולת היישום שלך.

- למרות החזון של מקימיהן, גם אפל, מייקרוסופט ודל לא מגייסות עובדים רק לפי כישוריהם. כשיש להן ברירה הן לא מוותרות על ניסיון תואם בגודלו, בוודאי לא על השכלה מהמשובחות שיש, ואם יש לך ספק נסה להגיש מועמדות ונראה מה יקרה.

- אם אתה מאמין שאתה צוקרברג הבא, לך בדרכם של המודלים שלך ותקים את המיזם שהולך ראש בראש בענקי הטכנולוגיה, במקום לנסות להיות שכיר שלהם. זו לא חוכמה לקחת סיכונים על גב של מישהו אחר שמשלם לך עשרות אלפי שקלים בחודש. אולי החזון שלך יתממש.

- הסיכוי שאתה סטיב ג'ובס, ביל גייטס, או מייקל דל הוא אפסי עד לא קיים (הבא שנותן לי את סטיב ג'ובס כדוגמה, אני יורה בו).

- סטטיסטית אתה כנראה אוגר, לכן מומלץ שתתאים את עצמך לשוק העבודה, אחרת גם בקבוק מים, צלוחית אוכל וקצת נסורת תתקשה להשיג, אלא אם האוגרת עשירה. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com