האם שדה התעופה רמון בדרך להפוך לפיל לבן?

בתחילת מרץ חנכה חברת הלואו קוסט ריאנאייר את מערך הטיסות הבינלאומיות בשדה התעופה רמון, זמן קצר אחרי שנפתח. הקמתו של שדה התעופה הבינלאומי, בעלות של 1.7 מיליארד שקל, נמשכה עשר שנים, והוא אף קיבל פרסים בינלאומיים על עיצובו. אלא שהצצה אל לוח הטיסות שלו חושפת פעילות מצומצמת בהחלט, שלא עולה ממנה ניחוח בינלאומי: טיסות פנים ספורות לאילת המבוצעות בידי ארקיע וישראייר. לוח טיסות עצוב למדי.

הפעילות של רינאייר נמשכה חודשיים בלבד ותתחדש רק בסוף אוקטובר. לא משהו שלא היה ידוע מראש, ובכל זאת - ריאנאייר וכמוה גם וויז אייז ואפילו לופטהנזה, שהפעילו טיסות ישירות לאילת (רמון), עשו זאת בעונת החורף בלבד, כלומר מסוף אוקטובר ועד חודש מאי. מה קורה ביתר ימות השנה?

בשלב זה, השדה המרשים הזה משרת בחודש אלפים בודדים של נוסעים לאילת וממנה. האם לשם כך נדרשה הקמה של שדה תעופה במדבר בהשקעה הכספית העצומה הזו? שדה התעופה רמון אמור לשרת בשיא פעילותו תנועה של 4 מיליון וחצי נוסעים. אלא שכעת, עם סגירתו של שדה דב בתל-אביב ביום שני האחרון, נדמה שהמספר הזה רחוק מאוד ממימוש.

טיסה מנתב"ג לרמון? עדיף לנסוע במכונית

עד ששדה התעופה באילת ושדה דב נסגרו, תנועת הנוסעים לאילת עמדה על 1.5-1 מיליון נוסעים בשנה. שני דברים שקרו ממש לאחרונה יורידו את מספר הנוסעים, בתרחיש אופטימי רק ב-15% ובתרחיש ריאלי יותר ב-30%. ארקיע, שמבצעת 70% מטיסות הפנים, כבר הודיעה כי תקצץ במערך הטיסות לאילת ותפטר 250 מתוך 650 עובדיה; ומנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, העריך כי מספר הטסים יירד ב־15%.

כבר עם העתקת נמל התעופה מהעיר לאילת לרמון, המרוחק 20 ק"מ מהעיר, ירדה תנועת הטסים לאילת. הסיבה פשוטה: עלות מול תועלת. טיסות לאילת הן עסק יקר ולא מידתי ביחס לטיסה שאורכת חצי שעה, וכאשר אל המחיר היקר של הטיסה, שמגיע גם ל-370 שקל לכיוון, צריך להוסיף עלות של מונית לאילת וממנה (כ-100 שקל לכיוון) ואת הזמן שמתווסף למסע ליעד - אין פלא שרבים כבר ויתרו על התענוג עוד לפני ששדה דב נסגר.

כעת נוספה לזה גם העתקת טיסות הפנים לנתב"ג, שבו הליך טרום הטיסה ממושך יותר. נתב"ג הוא שדה גדול בשונה מ"הקיוסק" של שדה דב, ואליו צריך להתייצב לפחות שעה וחצי לפני טיסת פנים, אחרי שמצאתם חניה או שנסעתם בשאטל מטרמינל 3 אם הגעתם ברכבת. כשמתקבל מסע ברוטו של כארבע שעות וחצי שעות לטיסת שאורכת חצי שעה נטו, הנוסעים עשויים להחליט להחליף את היעד בקפריסין ולשלם פחות על החופשה, או שיוותרו על רעיון הטיסה בכלל וייקחו את מכוניתם הפרטית לאילת מכביש 90. ואם מדובר ברכב ליסינג מהעבודה - אדרבה.

רשת מלונות דן כבר הבינה בעצמה שסגירת שדה דב תפגע בנופשים שלה, ואתמול (ד') היא פרסמה כי תציע למי שיזמין חופשה במלונותיה באילת הסעה חינם הלוך ושוב מתל-אביב. מדובר באוטובוס יומי אחד, שהנסיעה בו היא על בסיס מקום פנוי (לכ-40 נוסעים). בשורה התחתונה, רמון, שכרגע ניזון מטיסות הפנים בלבד עד לחודש אוקטובר - ישרת אפילו פחות נוסעים ממה שהוא משרת כיום, כולם של ארקיע או ישראייר.

במקום אגרות, המדינה מסבסדת חברות

שדה תעופה יכול להיות משאב רווחי. הוא לא רק תשתית לאומית מחויבת המציאות, אלא עסק מניב שנהנה מביקושים ומתנועת מטוסים. ההכנסות הן בין היתר מאגרות שמשלמות חברות תעופה ומסחר משגשג בעסקים שפועלים בשדה.

בחודשים הקרובים משרת רמון כאמור רק שתי חברות תעופה: ארקיע וישראייר, שלא משלמות אגרות בתעופה פנים-ארצית, ובחודשי החורף (החל בסוף אוקטובר) גם את חברות התעופה הזרות שלא באות לכאן במקרה, וגם הן פטורות מאגרות.

לפי נוהל החורף של משרד התיירות בשנים האחרונות, חברות התעופה הזרות שטסות ישירות לאילת, לנמל התעופה עובדה לשעבר ולרמון כיום, מקבלות סבסוד של 60 אירו לכל נוסע, גם אם הוא נוחת ברמון וממשיך לביקור בירדן או במצרים מבלי לעצור באילת. בנוסף לזה, כל מטוס מקבל סבסוד של 3,000 דולר מרשות שדות התעופה במסגרת תמריץ לפטורים מאגרות. רק תבואו.

שר התיירות הנוכחי יריב לוין יסיים בקרוב את הקדנציה שלו, וייתכן כי מחליפו או מחליפתו יחליטו שלא להשקיע את מיליוני השקלים הללו בעידוד תיירות החורף באילת בדרך הזו. הדבר יהווה מכה לא רק לעיר אילת אלא גם לנמל התעופה רמון.

טייס ותיק של ארקיע ב-13 השנה האחרונות אמר ל"גלובס" כי "התזוזה של הטיסות לרמון גרמה להורדה במספר הטסים לאילת, הרגשנו את זה מיידית. הסגירה של שדה דב תכפיל את הנזק. אני מעריך ירידה של 50% בנוסעים, בעיקר של בעלי המקצוע שטסים באופן קבוע".

כמעט מדי יום מגיע הטייס הזה לשדה התעופה רמון. "החנויות שם שוממות, במסעדות ובדיוטי פרי העובדים יושבים משועממים. בכל פעם שאני עובר ליד סטימצקי, הסניף ריק. עוד כשגזרו שם את הסרטים בטקסים חגיגיים, היה ברור שפותחים פיל לבן. עכשיו עם סגירת שדה דב, רמון הופך לסלע במדבר. לי בתור טייס שעבר יותר מ-5,000 שעות טיסה בקו, זה פשוט עצוב".

האם חברות התעופה הזרות יורשו לקיים טיסות פנים?

איך הופכים שדה תעופה לרווחי? מעודדים פעילות. בעתיד מתכננת רשות שדות התעופה לייצר פעילות בינלאומיות מרמון כולל ליעדים באפריקה ולמזרח הרחוק. בלי קשר לקמפיין החורף שמעודד חברות תעופה זרות לטוס לאילת, ברשות שדות התעופה גם אופטימיים לגבי עונת 20/21 בכל הנוגע לטיסות לאירופה, שישרתו לא רק את הבאים לאילת אלא גם את הנוסעים הישראלים שיוכלו להמריא מרמון במחירים נמוכים יותר. גם אל על כנראה שוקלת להפעיל טיסות מרמון לאירופה. רוב חברות התעופה הזרות מעדיפות לנתב את הפעילות שלהן לנתב"ג לנוכח מיקומו, ויידרש פיתוי גדול כדי להסיט את התנועה שלהן לרמון.

גם את הנתיב של טיסות הפנים אפשר לעודד לתחרות: ריאנאייר, וויז אייר ואיזי ג'ט פנו לרשויות הישראליות כדי לבדוק היתר לבצע טיסות פנים לאילת מנתב"ג. לצורך מהלך כזה, שיכול לטלטל את ענף טיסות הפנים, יידרש אישור מיוחד משר התחבורה. גם זה ייקח זמן בתקופה של ממשלת מעבר.

ביתרונותיו של שדה תעופה בינלאומי נוסף נזכרנו השבועי. עם ההשקה של שדה התעופה אמר שר התחבורה לשעבר, ישראל כ"ץ, כי שדה התעופה רמון ישמש כשדה אלטרנטיבי לנתב"ג בשעת חירום. החלק האחרון של המשפט כמעט שהתממש השבוע, כשהוכרז על מצב חירום 3 בנתב"ג. תקלה בגלגל של מטוס של חברת אלקטרה אייר הקפיץ 100 ניידות של מד"א וסגר את השדה בכוננות גבוהה מאוד לתרחיש הגרוע ביותר. במצב כזה מטוסים אחרים נדרשים לחוג מעל הים בהמתנה או לנחות בשדות תעופה חלופיים - אם היה נדרש מצב כזה, מטוסים לא היו נשלחים לקפריסין כפי שנעשה עד כה, אלא לרמון. 

תגובת רשות שדות התעופה: "ב-30 השנה אחרונות לא מהווה העיר אילת יעד לתיירות בינלאומית בקיץ - אלא רק בעונת החורף. אילת שימשה את הישראלים הנופשים באילת בקיץ ואת התיירים האירופאים בחורף. אם חברות התעופה יורידו את מחירי הטיסות, והמדינה תאפשר לחברות לואו קוסט להפעיל טיסות פנים-ארציות, התחרות תגדל, והמחיר לצרכן יירד כפי שהתרחש בנתב"ג. נמל התעופה רמון הוא עוגן לפיתוח העיר אילת ונמל אסטרטגי למדינת ישראל".

מסטימצקי נמסר בתגובה: "לסטימצקי יש שתי חנויות בשדה התעופה רמון, והסניפים עומדים בציפיות".