עצמאות הבנקים המרכזיים על הכוונת של הפוליטיקאים: המהלך של ארדואן הוא חלק ממגמה

משקיעים וממשלות ברחבי העולם הסתכלו בחשש על הנעשה בטורקיה בסוף השבוע, לאחר שנשיא המדינה רג'פ טאיפ ארדואן פיטר במפתיע את נגיד הבנק המרכזי, מוראט צ'טינקאיה. צו שפורסם הודיע על הפיטורים, וקבע כי סגן נגיד הבנק המרכזי יחליף את צ'טינקאיה באופן מיידי.

למרות שלא נמסרה סיבה רשמית, רוב המומחים מעריכים כי הרקע לפיטורים הוא מחלוקת חריפה עם הנגיד בנוגע להורדת שערי הריבית במדינה, וכי מדובר בשלב נוסף בהתערבותו של ארדואן בכלכלת ארצו, כשהפעם הוא מקריב את עצמאות הבנק המרכזי על חשבון קידום מטרותיו.

ארדואן לא הסתיר בחודשים האחרונים את דרישתו מהבנק המרכזי הטורקי להפחית באופן מיידי ומשמעותי את הריבית במדינה, שזינקה ל-24% בעקבות המשבר הכלכלי שפרץ ב-2018. "הריבית הגבוהה היא האמא והאבא של כל מה ששגוי בכלכלה", אמר. למרות שהריבית הגבוהה עזרה לייצב את המטבע הטורקי ולהוריד את האינפלציה המשתוללת במדינה, היא באה על חשבון הצמיחה בכלכלה הטורקית - נושא הקרוב ללבו של ארדואן - והמדינה נכנסה באופן רשמי למיתון בתחילת השנה אחרי שני רבעונים עוקבים של צמיחה שלילית.

זו הסיבה, לפי הדיווחים, שארדואן וחתנו, שר האוצר של טורקיה בראט אלבייראק, ציפו שצ'טינקאיה יוריד את הריבית כבר בפגישת צמרת הבנק המרכזי ביוני לפני כשבועיים. לאחר שסירב לעשות זאת, בנימוק כי הכלכלה הטורקית טרם התאוששה מהמשבר וכי הורדת הריבית תעלה את האינפלציה, דרשו השניים כי יתפטר מתפקידו. הוא סירב, ואמר כי על הבנק המרכזי לשמור על עצמאותו בכל מחיר. בתגובה, כאמור, פוטר בסוף השבוע, מכוח סמכות שארדואן הקנה לעצמו ברפורמה על חיזוק כוחו של הנשיא, שעברה במשאל עם ב-2017.

אנליסטים וכלי תקשורת כלכליים באירופה העריכו כי הצעד יביא בטווח הקצר לפיחות מחודש בערך הלירה הטורקית (שעלתה ב-8% בחודשיים האחרונים), אך כי ההשלכות הכלכליות של ההתערבות הנשיאותית יהיו מורכבות יותר וקשות לחיזוי.

"לתשומת לב המשקיעים", כתב ה"הנדלסבלאט" הגרמני, "הצעד מוכיח שארדואן לא מתכוון לוותר על כוחו או לנסות להגיע לפשרה, למרות התוצאות של הבחירות האחרונות באיסטנבול ובערים אחרות, שהראו ירידה בתמיכה בו".

המדיניות הכלכלית שהוביל ארדואן ב-16 שנות שלטונו בטורקיה עודדה צמיחה בכל מחיר, כולל השקעות ממשלתיות שכרוכות בחוב גדול, פרויקטי תשתית אדירים ועידוד הבנקים לתת אשראי לחברות טורקיות. כתוצאה מכך, טורקיה אכן צמחה בקצב מרשים, אך לפני כשנה נקלעה למשבר כלכלי חריף על רקע עימות עם ארה"ב, אובדן אמון של משקיעים וחשש ממצבה הכלכלי. העימות היה כרוך גם בקריסה של הלירה הטורקית ב-40%, באינפלציה של עשרות אחוזים ובכניסה למיתון.

רוב הפרשנים העריכו, כי על רקע שיפור המצב המקרו-כלכלי בטורקיה בחודשים האחרונים "בשלה השעה" להורדת ריבית, אולם הוויכוח בין ארדואן לבין הנגיד שפוטר היה סביב תזמון ההורדה והיקפה. לפי כל הסימנים, ארדואן מאותת כי הוא מעוניין להחזיר את הכלכלה הטורקית למסלול צמיחה בכל מחיר, והשלב הראשון אמור להתבצע בעזרת הורדת הריבית. "באמצעות פיטורי הנגיד", כתבו כלי תקשורת באירופה, "ארדואן מראה לעולם כי הצמיחה הכלכלית חשובה לו יותר מאשר מחירים יציבים".

הנגיד החדש, מוראט אויסאל, כבר הבטיח אתמול כי "ישמור על עצמאות הבנק המרכזי", והבטיח לכנס מסיבת עיתונאים לפני פרסום החלטת הריבית בסוף יולי. ה"נויה ציריכה צייטונג" השוויצי אמר, עם זאת, כי הפיטורים "מעלים ספקות רציניים בנוגע לעצמאות של הבנק המרכזי הטורקי, ושולחים מסר של אי-יציבות, דווקא בתקופה שבה המדינה זקוקה לכל השקעה אפשרית, ואמורה לשדר מסר של יציבות".

הצעד של ארדואן הוא חלק ממגמה עולמית השמה על הכוונת של פוליטיקאים רבים את עצמאות הבנקים המרכזיים. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מנהל מלחמה פומבית נגד יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאואל בדרישה שזה יוריד את הריבית בארה"ב. טראמפ הגדיר את פעולותיו של פאואל, שהוא עצמו מינה לתפקיד, כ"בלתי נחוצות והרסניות" לכלכלה האמריקאית. בניגוד למצב בטורקיה, נשיא אמריקאי אינו יכול - לפי החוק - לפטר את יו"ר הבנק המרכזי, שעליו אחראי הקונגרס.

גם באירופה תוהים בימים האחרונים, מאז ההכרזה על מינויה לנשיאת ה-ECB של כריסטין לגארד, שכיהנה כשרת אוצר של צרפת ואין לה תואר בכלכלה, אם המינוי אינו תורם ל"פוליטיזציה" של הבנק האירופי המרכזי.