כך מאלצת הודו את נסטלה ויוניליבר לאסוף את האריזות המשומשות של מוצריהן

דור שלם של הודים גדל על מותג אטריות האינסטנט מאגי (Maggi), שמניב אחד מכל ארבעה דולרים שנסטלה מרוויחה בהודו. אך המארז, שאינו ניתן למיחזור, הפך לבעיה גדולה - גם להודו וגם לנסטלה.

אריזות מאגי צהובות ופסולת פלסטיק אחרת מזהמות באופן גובר את העיר מוסורי שלמרגלות הרי ההימלאיה, וגם את הודו כולה. כעת הפכו אריזות מאגי - לצד שקיות צ'יפס, עטיפות ממתקים ושקיקי שמפו - ליעד של חוקים חדשים בהודו, שמאלצים את חברות מוצרי הצריכה להתמודד עם הפסולת שיוצרים מוצריהן.

למרות שכמות פסולת הפלסטיק היומית שמייצר ההודי הממוצע נמוכה בהרבה משל האמריקאי הממוצע, היא זינקה ב-69% בשנים 2015-2018, על-פי אומדני הממשלה. בכל רחבי הודו, המזבלות עולות על גדותיהן, ומערכות הביוב פקוקות בפסולת פלסטיק.

 בעיה מפלסטיק

תקנות מחמירות

כדי להתמודד עם הבעיה, השיקה הודו תקנות חדשות מהמחמירות בעולם על פלסטיק לשימוש חד-פעמי, שמאלצות את החברות לאסוף אריזות שמושלכות לעתים קרובות כפסולת.

מהלכיה של הודו ננקטים במסגרת מדיניות היד הקשה רחבת ההיקף שנוקטים רגולטורים ברחבי העולם בסוגיית הפלסטיק לשימוש חד-פעמי שגורם נזק בלתי הפיך ליצורים חיים בים וביבשה כאחד.

במשך עשרות שנים ייצרו חברות מוצרי הצריכה מיליארדי מארזים למוצרים שונים שאינם ניתנים למיחזור, תוך התעלמות מהטיפול בהם. כעת הן חוששות מאוד מאיום הקנסות או מאיסור גורף על שימוש במארזים ששיחקו תפקיד קריטי בהצלחתן בהודו. החברות מקוות שהצמיחה בהודו - שעומדת להדיח ב-2022 את סין מהמקום הראשון ברשימת המדינות המאוכלסות ביותר בעולם - תקזז את הירידה במכירות במדינות המערב.

בעיה עולמית

מארזים שאינם ניתנים למיחזור הם בעיה עולמית, אך במדינות שניהול הפסולת שלהן גרוע מדובר בבעיה חריפה במיוחד. משקי-בית הודים רבים אינם נהנים משירות איסוף אשפה קבוע, ולכן הם שורפים אשפה או משליכים אותה בצדי הדרך. מרבית האשפה מוצאת את דרכה לנתיבי מים. 90% מהפלסטיק שנמצא באוקיאנוסים בעולם מגיע אליהם מעשרה נהרות, על-פי מחקר מ-2017 שהתפרסם בכתב-העת "Environmental Science & Technology". שמונה מהנהרות האלה נמצאים באסיה, ושניים מהם עוברים דרך הודו.

במדינות השווקים המתעוררים נמכרים לעתים קרובות מוצרים כמו שמפו וחומרי ניקוי בשקיקים של מנה אחת, בדומה לשקיק הקטשופ שמגיע יחד עם מנת צ'יפס מהמסעדה. השקיקים ה"רב-שכבתיים" הגמישים מגינים על המוצר מטמפרטורות קיצוניות ומזיהום, ומה שחשוב יותר נמכרים במחיר שאותו יכולים להרשות לעצמם צרכנים עניים.

80% ממכירות השמפו

שקיקי מנה יחידה מהווים יותר מ-80% ממכירות השמפו בהודו, אינדונזיה והפיליפינים, על-פי נתוני יורומוניטור. אך בדומה למארזי מאגי, מארז כזה מורכב מסוגי פלסטיק שונים ומחומרים כמו אלומיניום. עקב כך לא ניתן למחזר את המארזים האלה, והם אינם מעוררים עניין בקרב מלקטי הפסולת בהודו, שמחטטים באשפה כדי למצוא מארזים שניתנים למיחזור ושאותם אפשר למכור.

לפני שלוש שנים הודיעה ממשלת הודו כי ב-2018 היא תטיל איסור על מארזים רב-שכבתיים, והודעתה זרעה בהלה בכל רחבי התעשייה.

קונסורציום של חברות - כולל נסטלה, פפסי ויצרנית מנטוס Perfetti Van Melle - ניסה במשך חודשים ארוכים לפתח חלופה שניתנת למיחזור. לאחר שכשלו המאמצים, החליט הקונסורציום לאמץ גישה חדשה.

באמצעות הצגות רחוב וסדנאות, הכשירו החברות האלה 1,500 אוספי אשפה בשמונה ערים בזיהוי ואיסוף מארזים רב-שכבתיים, כאשר התשלום לאותם אוספי אשפה התבסס על כמות האשפה שאספו. במסגרת תוכנית הפיילוט נאספו 680 טון אשפה בתוך שלושה חודשים.

אוספות חזרה

במרץ 2018 שינתה ניו דלהי את החוק כדי לאפשר מכירת מארזים רב-שכבתיים. התנאי הוא שהחברות חייבות לאסוף חזרה מארזים בנפח מקביל לכמות נפח המארזים שהן מוכרות, ולמצוא להם שימושים אחרים כמו שליחתם למפעלי מלט שבהם הם משמשים כדלק.

זה ממריץ את נסטלה, וגם חברות אחרות, לשכור את שירותיהם של עסקים, ארגונים לא-ממשלתיים וגופי ממשל מקומיים לאיסוף מארזים. החברות חייבות לאסוף 100% מהמארזים הרב-שכבתיים שלהן עד סוף השנה הבאה. מחצית האתגר היא לגרום למשקי הבית למיין את האשפה במקום להשליך את כולה לאותו הפח.

במוסורי שולחת נסטלה נציגים מדלת לדלת כדי ללמד את התושבים כיצד לטפל באופן נכון באשפה, וגם מממנת מבצעי איסוף מארזי פלסטיק. החברה מתכננת לנקוט מהלכים דומים גם במקומות אחרים .

בבנגלור החלה יוניליבר לשלם לחברת ניהול פסולת תמורת איסוף מארזים רב-שכבתיים ממשרדים ומבנייני דירות.

במתחם משרדים רחב שבו עובדים 60 אלף אנשים עבור חברות כמו מורגן סטנלי וקאפג'מיני, ממיינים אנשי סאהאס בכל בוקר את שקיות האשפה היבשה. לאחר שהם שולפים מהן פריטים כמו בקבוקים, פחיות משקה וחתיכות קרטון גדולות, נשלחת האשפה למפעל בשולי העיר, שבו מוציאים העובדים ידנית את המארזים הרב-שכבתיים מהמסוע שעליו מונחת האשפה. לאחר מכן מובלים המארזים הרב-שכבתיים במשאיות לכבשן שנמצא במרחק של 600 ק"מ ושבו הם משמשים כדלק.

הובלת מארזי פלסטיק למרחקים ארוכים במשאיות כדי לשרוף אותם פוגעת גם היא בסביבה, לדברי מדהאווי פורוהיט, מנהלת קיימות מארזים באסיה של יוניליבר. עם זאת, היא מוסיפה כי זה עדיין עדיף על מהשלכתם של מארזים אלה למטמנות אשפה.

איסוף מארזים מבנייני משרדים ומגורים שבהם כבר מתבצעת הפרדת אשפה היא משימה קלה. האתגר הגדול יותר הוא כיצד לצמצם את כמות האשפה ולשפר את הפרדת האשפה במשקי-הבית.

קורס בבית הספר

יוניליבר פיתחה קורס בן ארבעה שבועות בשם "ספארי פלסטיק" עבור בתי ספר, שבאמצעותו היא מסבירה את יתרונות הפרדת האשפה ומיחזורה. כמו כ, החברה מפעילה מאמצי לובינג בקרב פקידי מערכת החינוך להכליל במערכת הלימודים את הפרדת ומיחזור האשפה, בתקווה שהילדים ישפיעו על הוריהם.

למרות מאמצים אלה, מאשימים חלק מפקידי הממשלה את החברות בהתנהלות איטית מדי.

מנהלי חברות אומרים כי יעד איסוף 100% ממארזי הפלסטיק הרב-שכבתיים ב-2020 אינו ריאלי, וכי אין מספיק פרטים על יישום התקנה.

בעוד נפח האשפה הולך ותופח, והעלויות הולכות ומאמירות, מנסות החברות להרוויח כסף מהאשפה שהן אוספות. חלק מהן מחפשות שימושים אחרים למארזים, כמו בסלילת כבישים או ייצור רהיטים. חלקן מנסות לייצר מארזים שמורכבים מסוג אחד בלבד של פלסטיק כדי שניתן יהיה למחזרם.

יוניליבר פתחה באינדונזיה מפעל ניסיוני למיחזור שקיקים באמצעות טכנולוגיה שמשמשת למיחזור רכיבי פלסטיק של מכשירים אלקטרוניים.

גם נסטלה מתמקדת בתחום חינוך התושבים. כמו כן, החברה החלה להריץ פרסומות ברדיו ובעיתונים, כדי להניא את התושבים מהשלכת אשפה ולעודד את הפרדת האשפה.

המבקרים טוענים כי התוכנית במוסורי היא טיפה אחת בים, וכי במרבית הערים ההודיות לא ניתן לערוך קמפיין מדלת-לדלת.

נסטלה מעריכה כי אספה כמות אשפה שמקבילה ליותר מ-20% מהמארזים הרב-שכבתיים שמכרה בהודו אשתקד. כדי לעמוד ביעד מאת האחוזים שקבעה הממשלה בשנה הבאה, תצטרך נסטלה להרחיב משמעותית את מאמציה.