הבוטקה שהצית סכסוך בין תמנון לעזריאלי וחושף את היחסים העכורים בין הקניונים לרשתות

רשת האופנה תמנון תובעת את קניון עזריאלי ודורשת להסיר מבנה שהציב לפני כשלושה חודשים מול חנות של הרשת. לטענת הרשת, שבבעלות ברוך ריינר, המבנה חוסם את הגישה והנראות של החנות שנפתחה במתחם.

"לא ראיתי דבר כזה באף קניון, זה עובר את הגבול האדום. אנחנו לא יכולים לקבל את הדורסנות והכוחניות הזו, מבחינתנו זה בל-יעבור" - אומרת בזעם מיטל נחום, מנהלת השיווק של רשת תמנון, שאינה מרבה להתבטא בתקשורת.

בשיחה עם "גלובס" אומרת נחום: "זו הזיה, זו חוצפה. נהוג שיש דוכנים נמוכים שלא מונעים חשיפה של חנויות, עם זה אין בעיה. אבל במצב הנוכחי הכניסה והשלט חסומים, המבנה הזה הוא חריג בגודל ובגובה שלו. זה חסר פרופורציות. לא נצפה שיתייעצו איתנו, אבל לא הייתה שום היענות חיובית לפנייה שלנו, לא קיבלנו שום הסבר. התשובה של עזריאלי היא - 'אנחנו לא מזיזים את הדבר הזה'. זו פגיעה ישירה בנו".

בכתב התביעה שהגישה תמנון לבית משפט השלום בתל-אביב, נטען כי קניון עזריאלי עכו "עושה בשימוש בשטחים הציבוריים בקניון כראות עיניו, באופן שאינו מידתי ובלתי סביר בעליל, והכול לצורך הפקת רווח אישי על גבה ועל חשבונה של תמנון", וזאת "בחוסר תום-לב משווע", ו"מבלי להבחין בפגיעה החמורה ליתר החנויות המצויות בסמוך".

"אנחנו נמצאים שם שנה, יש לנו שמונה סניפים בקניוני עזריאלי, ואנחנו מצפים לאיזושהי התייחסות הוגנת כלפי שוכרים", אומרת נחום. "לא ייתכן שאנחנו משקיעים ומשפצים את החנות כי אנחנו רוצים להגדיל הכנסות, ותוקעים לנו את הדבר הזה מול הפרצוף ואומרים לנו תתמודדו ולא מתייחסים בצורה מכובדת לפניות שלנו, זה זלזול".

התביעה שהגישה רשת האופנה תמנון נגד אחד מקניוני עזריאלי מאפשרת הצצה לתוך מערכות היחסים המורכבות ולעתים גם עכורות בין השוכרים, בעלי רשתות האופנה ובין הקניונים שבהם הן פועלות. הדבר בולט במיוחד בתקופה שבה הענף כולו מתמודד עם שחיקה בפדיונות - ירידה של כ-3% במחצית הראשונה של השנה, לפי נתוני חברת ריס, ושינויים בהרגלי הצריכה שמתבטאים במעבר לקנייה מקוונת ובגידול ברכישות בחו"ל, וזאת לצד רצף קריסות של קמעונאיות קטנות ובינוניות בענף. בדרך-כלל הן הרשתות והן הקניונים נמנעים מלהוציא החוצה את המתחים ביניהם ומשתדלים לנהל את הדיונים הללו מאחורי הקלעים, כך שמדובר בצעד חריג מבחינת תמנון.

נחום מתייחסת לכך "יש היום בענף שיח על החזירות של הקניונים, וזה בא בתקופה קשה לרשתות האופנה. העלויות של השכירויות הן גבוהות מאוד, ובמקום לעזור לנו, אתם (עזריאלי, ש"מ) באים ושמים לנו רגל".

לדברי נחום, הסכום שהרשת משלמת לקניוני עזריאלי מדי חודש עבור כל חנות נע בין 100 אלף ל-300 אלף שקל. לדבריה, במסגרת הסכום שמשלמות הרשת עבור דמי הניהול, ישנו רכיב שכולל תשלום עבור שטחים ציבוריים. "זה לא סוד שהקניונים נמצאים בתהליך של הפיכה לחוויה שכוללת יותר מקומות בילוי על רקע המעבר לאונליין, ויש פחד. בארה"ב קניונים נסגרים, והם עושים כל מה שהם יכולים כדי להגדיל את ההכנסות שלהם".

בכתב התביעה היא מבקשת צו שיורה לקבוצת עזריאלי לפרק ולהסיר את המבנה שהוקם בכניסה לחנות שלה, או לשנות את מיקומו באופן שלא יפגע במרחב הציבורי של החנות שהיא שוכרת ויאפשר לה "לבצע שימוש סביר במושכר, וזאת מבלי להיתקל בקשיים חזותיים אשר יוצר המבנה".

עוד טוענת תמנון בכתב התביעה כי המשמעות המיידית של דחיית הבקשה היא "פגיעה ממשית וחמורה במשלח-ידה", כמו גם "נזקים כלכליים, פגיעה בהיקף המכירות ואובדן לקוחות", וזאת לצד "הפרת הסכם השכירות ופגיעה בערך המושכר - אי-קבלת תמורה ראויה בעד תשלום דמי השכירות" ועוד.

המבנה הוצב מול החנות כבר לפני שלושה חודשים, ב-15 באפריל, ובתמנון מגדירים אותו בכתב התביעה כעומד "במרחק בלתי סביר ובגובה החוסם את נראות החנות". לטענת הרשת, הצבת המבנה מקשה על המבקשת לבצע שימוש סביר במושכר, ובכלל זה המבנה חוסם את שדה הראייה ומקשה על באי הקניון לאתר את החנות ואף לגשת אליה.

עוד היא טוענת כי "מבדיקה שביצעה המבקשת למול לקוחותיה, בשל מיקומו וגובהו של המבנה, עולה כי העוברים והשבים אינם נחשפים לחנות, אלא באמצעות הכוונה מדויקת ולאחר זמן חיפוש לא מבוטל".

מקבוצת עזריאלי נמסר כי "כמדיניות, קבוצת עזריאלי אינה מכחישה או מאשרת ידיעות הקשורות להתנהלות הפנימית של החברה". 

כתב התביעה הוגש באמצעות משרד עורכי הדין ישראל ליכטנשטיין.