חייבים לקדם פינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה

נדמה שהקרב על התודעה של תושבי אזור חיפה הוא קרב בלתי פוסק.

אם לא נתקלתם בפוסטר עצום, או פוסט ממומן באינסטגרם או בפייסבוק שבו שקנאי מחויך מבשר לציבור הרחב על כמה נקי האוויר במפרץ חיפה אז בטוח ראיתם את הפרסומות הטלוויזיה או את שיתוף הפעולה עם "ידיעות אחרונות" במסגרת "מחזקים את הצפון" או עם אתר מדל"ן. נדמה שבזמן האחרון "הבשורות הטובות" על פעולות המפעל צומחות תחת כל עץ רענן.

ולמה, פתאום חשוב לבזן לזקוף נקודות מול הציבור? הרי משבר האמון בין בציבור ובין המפעל קיים כבר שנים רבות.

התשובה ברורה. בזן מפחדת. הקמפיין הוא מאמץ אחרון לשרוד לפני שמפעלי המתחם נאלצים להתמודד עם מציאות חדשה - מציאות ללא בתי זיקוק. וסוף-סוף, נראה שהפחד שלהם מוצדק.

בשנת 2018 הכריז שר האנרגיה יובל שטייניץ על מעבר הדרגתי למכוניות חשמליות ומשאיות המונעות בגז טבעי, והטלת איסור מוחלט על יבוא מכוניות בדלקים מזהמים החל משנת 2030. הביקוש לדלק עבור מכוניות שילך ויקטן, בוודאי יפגע בפעילות של בזן בארץ.

בפברואר השנה התקיים דיון בבית המשפט העליון בערעור שהגישה עמותת אדם טבע ודין יחד עם מגמה ירוקה והקואליציה לבריאות הציבור, נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה להרחיב את התעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ חיפה. זאת, לאחר שהצלחנו לצמצם את הגידול המבוקש ממאות אחוזים ל-5% (לצערנו באותם 5% לא ברור מה בדיוק ייבנה ואיפה).

ועל דוח מקינזי שמעתם? לא אהיה מופתעת אם לא. המועצה הלאומית לכלכלה, שהזמינה את הדוח וביקשה לבדוק בו אפשרויות שונות בנוגע לעתיד בתי הזיקוק בחיפה, קברה אותו עמוק-עמוק במגירה. אבל, לא צריך לקרוא את הדוח כדי להבין את השורה התחתונה: דוח מקינזי בוחן את האפשרויות לסגירת בתי הזיקוק. הוא גם ככל הנראה מצביע על כך שניתן וכדאי לסגור את בתי הזיקוק בעתיד הלא כל כך רחוק (וזה בלי שהזכרנו את התוכנית של רשות מקרקעי ישראל, שהציבה חזון חדש למפרץ חיפה - חזון של מפרץ של חדשנות, ללא תעשייה מזהמת).

ועוד איום - לאחרונה התפרסם דוח חריף של מבקר המדינה על זיהום האוויר החמור במפרץ חיפה, שבו כיכבו גם המפעלים הפטרוכימיים יחד עם מחדלים של הרשויות ובהם המשרד להגנת הסביבה.

ואז, פתאום ובמפתיע, פרסם המשרד להגנת הסביבה שני דוחות שמבהירים ש"הכול בסדר". שצריך לראות את הכוס כחצי מלאה ולא כחצי ריקה וכי הסיכון לאוכלוסייה במפרץ חיפה - לא שונה מרמת הסיכון של אלו שמתגוררים במדינות מפותחות כמו הולנד ואנגליה.

אז אולי אנחנו מבולבלים? אולי הריחות החריפים, והענן הצהוב שמרחף יום-יום מעל מטרופולין חיפה הם סתם פרי דמיוננו הפורה? קשה לי להאמין.

כי עם עובדות אי-אפשר להתווכח, ועובדות יש. החריגות מהמתחם ממשיכות, מפעלי החברה עדיין מדורגים בעשירייה הפותחת (השלילית) של "מדד ההשפעה הסביבתית" שמפרסם המשרד להגנת הסביבה וסביב המתחם חיים יותר מחצי מיליון בני אדם.

כעת, הגיע הזמן להחלטות. יש לכנס בהקדם ועדה ציבורית שקופה שתדון בפינוים של התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה ותקבל החלטה על בסיס עובדות. 

הכותבת היא ראש תחום כלכלה, סביבה ומשאבי טבע באדם טבע ודין