בימים לאחר שהמדינה שותקה עקב מחאת יוצאי אתיופיה, נזכרתי בעצה שהוותיקים בארץ היו נותנים להורי בילדותי. ההורים, עולים חדשים מהונגריה שברחו כילדים לפני 50 שנה ממולדת קומוניסטית ורדופה בדרך לא דרך אל מדינת ישראל, היו שומעים את העצה הזו מדי פעם: "אתם חייבים להפוך שולחן, אחרת אף אחד פה בארץ לא יקשיב לכם".
באותו זמן, בגיל 6-7, הייתי שומעת את השיחה ומדמיינת את הסיטואציה. בדמיוני, גבר ואישה יושבים מאחורי שולחן בית ספר, שולחן בעל רגלי מתכת מעט חלודים וחלק עליון מעץ מצופה פורמייקה ירוקה, ומנענעים את ראשם לשלילה. אבא שלי, גבר מופנם ומנומס, תופס את השולחן בשתי ידיו ומתחיל להרים אותו כדי להפוך אותו עליהם. האנשים מולו מחווירים, משנים מיד את דעתם ומהנהנים בחיוב. תמיד ידעתי שהסצנה הזו סוריאליסטית ואלימה מכדי שתתרחש במציאות, במיוחד לאור החיוורון שעטו פניו של אבי כל פעם ששמע את העצה הזו, ובכל זאת הרהרתי בה לפעמים.
אי השוויון בחברה הישראלית חייב להיות יעד מרכזי מתמיד לשינוי כדי שנהיה חברה איתנה וצומחת. וזה כולל פעילות למניעת אי-שוויון במערכת הבריאות בישראל. כולל אי השוויון כלפי יוצאי אתיופיה.
עבודת סקירה שפרסמו מיכל בנדרלי ועפרה קלטר-ליבוביץ' ב-2017 מצאה, כי בקרב יוצאי אתיופיה בולט במיוחד הסיכון לסוכרת בקרב כאלו עם מסת גוף נמוכה וכך גם הסיכון לשבץ מוחי. זאת ועוד, נמצא כי שיעור הסובלים מסוכרת בקרב עולי אתיופיה בתום 10-16 שנים מעלייתם לארץ עומד על 17.6%. כמו כן, עם העלייה בוותק בארץ, מופיעה גם עלייה במשקל ויתר לחץ דם כגורמי סיכון המאפיינים את העולם המערבי.
המידע הלאומי הקיים על הרגלי התזונה בקרב יוצאי אתיופיה מוגבל ואינו אחיד, אך ידוע לנו כי קיימת תת-צריכה של סיבים תזונתיים בשיעור של כ-60% פחות מהמומלץ וכן תת-צריכה של סידן, חומצה פולית ו-ויטמין B12, שחיוניים לנשים הרות בעיקר.
נתון משמעותי נוסף: נשים יוצאות אתיופיה קשורות בשיעורים גבוהים של בריחת סידן - 39% לעומת 5% בקרב ילידות הארץ. זאת ועוד, נתונים על צריכת שירותי בריאות בקרב יוצאי אתיופיה משקפים תת-ניצול של שירותים העומדים לרשותם. התוצאה - תסכול רב מול מערכת הבריאות. שינוי לטובה שחל ב- 2016 היה אישור שימוש בתרומות דם מילידי אתיופיה.
אולם מחסומי שפה, אוריינות בריאות נמוכה והבדלי תרבות הופכים את נושא קידום הבריאות בקרב יוצאי אירופה לאתגר מיוחד.
ברמה הלאומית, ניתן להצביע על מספר פרויקטים בהם נקט משרד הבריאות במטרה לסייע בשילובם של בני העדה האתיופית. כך למשל, במסגרת תכנית לנגישות תרבותית ולשונית, הופעל מוקד תרגום רפואי טלפוני ארצי, שמאויש על ידי נציגים דו-לשוניים בשפות ערבית, רוסית ואמהרית.
הושקה גם התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים (הידועה גם בכינויה "אפשרי בריא") שכללה תמיכה בארגונים של יוצאי אתיופיה בנושאי תזונה ופעילות גופנית ומניעת סוכרת. הושקה גם התכנית "רפואה שלמה", אשר עיקרה בשילוב מגשרים יוצאי אתיופיה כחלק קבוע מהצוות במרפאות ראשוניות בהן ישנו ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, לשם שיפור התקשורת והטיפול. במסגרת הפעילות לקידום בריאות בעדה האתיופית שאנו מקיימים במרכז הרפואי וולפסון, אנו יוזמים מעת לעת ימי עיון לקהילה, בדגש על נושאים רפואיים הרלוונטיים ביותר עבורם.
יש לנו כחברה ישראלית הרבה מה לעשות כדי לקדם את הבריאות בקהילה האתיופית ולהביא לשינוי, תוך בניית מסגרות יציבות ותהליכים ארוכי טווח. למשל, שיפור רמת ההשכלה, שכבר נמצאת במגמה חיובית, הכנסה למעגל התעסוקה ומניעת אבטלה, חינוך לבריאות מהגיל הרך. בנוסף צריך לעודד שותפות בין עיריות לבין מנהיגי הקהילה האתיופית, לבין ארגוני בריאות. כמו כן יש לקדם העסקה של צוותים ומטפלים מהקהילה האתיופית בארגוני בריאות.
את "הפיכת השולחנות" אנחנו משאירים לאחרים, אבל על הפיכת החברה שלנו לבריאה יותר ושוויונית - אנחנו נמשיך להילחם בנחישות עם הכלים והידע שלנו.
הכותבת היא מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
