מישל קרמרמן עתרה לבג"ץ בשנית בדרישה לאשר את מינויה למנכ"לית הרשות השנייה

מישל קרמרמן מסרבת להרים ידיים וממשיכה להילחם על מינויה לתפקיד מנכ"לית הרשות השנייה: ל"גלובס" נודע כי קרמרמן הגישה עתירה נוספת לבג"ץ, ובה היא דורשת לחייב את הממשלה להביא לאלתר את מינויה לאישור בישיבת הממשלה. העתירה הוגשה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מזכיר הממשלה יצחק ברוורמן, משרד התקשורת וממשלת ישראל.

קרמרמן נבחרה לתפקיד מנכ"לית הרשות השנייה באוקטובר 2018, עוד בטרם הוחלט על הבחירות הקודמות, ועד פיזור הכנסת ה-20 המינוי שלה עבר את כל האישורים הרגולטוריים הדרושים - ועדת גילאור ואישור מועצת הרשות השנייה. כל שנותר הוא אישור לכאורה פורמלי בלבד של שרי הממשלה. אולם באורח פלא הצבעה על מינויה של קרמרמן לא התרחשה - כך גם לא על מינויה של קרן אוזן לתפקיד יו"רית הרשות השנייה.

קרמרמן ביקשה מבג"ץ לחייב את הממשלה לדון במינויה, ואכן בג"ץ הוציא צו כזה, ובעקבותיו נערך דיון בממשלה, שבו הוחלט לדחות את ההכרעה בשאלת מינוי היו"ר והמנכ"ל למועצת הרשות השנייה עד הקמת הממשלה ומינוי שר התקשורת.

בג"ץ מתח ביקורת על ההחלטה וציין כי "בשים לב לעובדה שזה ארבע שנים תפקיד מנכ"ל הרשות השנייה אינו מאויש במינוי קבע, ולכך שמדובר במשרה מקצועית מובהקת שאינה כוללת רכיב משמעותי של מימוש מדיניות השר, ניתן היה לצפות כי אישור מינוי המנכ"ל לא יעוכב עוד".

עם זאת, נקבע כי בשני המקרים - אי-מינויה של קרמרמן ואי-מינויה של אוזן - מדובר בהחלטה שאינה חורגת מגדר הסביר, ולכן אין מקום להתערבות.

"ריסון בתקופת בחירות אינו שיקול"

במישור הפוליטי כידוע הדברים לא התנהלו כמתוכנן: הליכוד נכשל בהקמת ממשלה, הכנסת פיזרה את עצמה, ושוב נוצרה סיטואציה של ממשלת מעבר. כעת טוענת קרמרמן בעתירתה כי הממשלה הקודמת לא פסלה את המינוי אך גם לא אישרה אותו, אלא הותירה את המצב על כנו ובכך הנציחה את הסחבת.

"למקרא פסק הדין, ברור כי בית המשפט העליון ציפה כי תינתן החלטה בדבר אישור המינוי, ורק לאור המועד הקרוב הצפוי (אז) של הרכבת ממשלה מחק את העתירה, תוך שנרשם בפסק הדין במפורש כי בית המשפט מניח כי בנסיבות שתוארו הממשלה החדשה תיתן דעתה לצורך שלא לעכב את דבר מינוי מנכ"ל לרשות השנייה", נכתב בעתירה לבג"ץ. 

קרמרמן טוענת כי לאור העובדה שכעת ברור שממשלה חדשה תוקם רק באוקטובר, מדובר בשינוי מהותי של הנסיבות, ויש להביא את מינויה שוב ולאלתר לאישור הממשלה. "נקבע כבר כי שיקול של ריסון ואיפוק בתקופת בחירת אינו שיקול שבגינו יש לעכב את מינויה. כאשר המינוי מעוכב ללא סיבה של ממש מאז ינואר השנה, וכאשר מינוי מנכ"ל יובא לאישור, אם יובא, רק בחודש אוקטובר - נגרם נזק הן לרשות השנייה והן לעותרת", נכתב בעתירה.

במהלך התקופה המדוברת התפטר שר התקשורת איוב קרא, ובמקומו מונה דודי אמסלם. אולם על-פי הבקשה, מינוי זה אינו מעלה ומוריד, שכן מדובר ממילא בממשלה זמנית. 

עקפה את המנכ"ל הזמני

קרמרמן אומנם כיהנה לפני כן בלא מעט תפקידים בתקשורת, אך בחירתה למנכ"לית הראשות השנייה הייתה מפתיעה יחסית, כי היא ניצחה בשלב הגמר את ניר שוויקי, שכיהן בארבע שנים האחרונות כמנכ"ל הזמני של הרשות השנייה ונחשב למועמד המועדף על יו"רית הרשות יוליה שמאלוב-ברקוביץ'; ואת ירון דקל, לשעבר מפקד גלי צה"ל.

בעת בחירתה לתפקיד מנכ"לית הרשות השנייה הייתה קרמרמן חברה במועצת תאגיד השידור הציבורי, שבו כיהנה בוועדת הדיגיטציה, החדשנות והטכנולוגיה. בעבר היא כיהנה כמנכ"לית רדיו אקו 99FM וכסמנכ"לית בערוץ 10 ובזכיינית ערוץ 2 רשת.

שמה של קרמרמן נקשר בעבר להתמודדויות על תקציבים ציבוריים, שהבולטת בהן היא ההתמודדות על תפקיד מנכ"ל לפ"מ, שנחשב לפוליטי מאוד. קרמרמן הוזכרה אז כמועמדת המועדפת על שרת התרבות רגב, אך בסופו של דבר בועז סטמבלר, הדובר לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מונה לתפקיד.

ההתמהמהות באישור מינויה של קרמרמן בממשלה לתפקיד מנכ"לית הרשות השנייה הצליחה להפתיע רבים, כי מעבר לכך שמינויה אושר בכל הצינורות הנדרשים, היא נתפסה כמי שנהנית משילוב של קשרים עסקיים ושייכות למשפחה מקושרת בליכוד.