תוכנית מערב לוד מפלה חרדים? בית המשפט חושב שלא

בית המשפט המחוזי מרכז דחה באחרונה עתירה שהוגשה נגד תוכנית מערב לוד, במסגרתה מתוכננות 11 אלף יחידות דיור, בטענה כי היא מפלה אוכלוסייה חרדית. השופט צבי דותן קבע כי התוכנית מיועדת לאוכלוסייה הכללית ואינה מדירה את האוכלוסייה החרדית מהשכונה המתוכננת. דותן הוסיף כי "בית המשפט אינו מתכנן-על", ועל כן הוא לא רואה לנכון להתערב בהחלטות של מוסדות התכנון.

תוכנית ותמ"ל לוד היא תוכנית מועדפת לדיור, להקמת שכונת מגורים חדשה בסמיכות לשכונת גני אביב במערב העיר. שטח התוכנית 3,781 דונם, והיא כוללת 11 אלף יחידות דיור ו-600 יחידות דיור מוגן.

בין המתנגדים הרבים לתוכנית היה אדם בשם חיים גוטפריד, שטען כי המתווה המוצע בתוכנית אינו מאפשר לאוכלוסייה החרדית להתגורר בה ואינו מתאים לצרכיה, בדגש על מוסדות הציבור המתוכננים בה, המשרתים אוכלוסייה כללית בלבד. הותמ"ל דחתה את ההתנגדויות לתוכנית ואישרה אותה בנובמבר 2018.

גוטפריד הגישה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי מרכז נגד החלטת הוותמ"ל לדחות את התנגדותו, וביקש לבטל את התוכנית. להשקפתו, התוכנית תואמת את צורכי האוכלוסייה הכללית בלבד ואינה מתחשבת בצורכי האוכלוסייה החרדית.

"לא הוקצתה בתוכנית אף לא פאה אחת נפרדת למגורים של האוכלוסייה החרדית, דבר המהווה אפליה שלהם לרעה ופגיעה בצדק החלוקתי", טען גוטפריד בעתירה. לדבריו, "מתווה התוכנית נערך תוך קידום המתחם לצורכי המגורים של האוכלוסייה הכללית בלבד, מבלי לקדם את המתחם גם לצורכי האוכלוסייה החרדית".

החוקר שמונה לדון בהתנגדויות כתב בהמלצותיו כי הממשלה לא אפיינה את המתחם כמיועד לאוכלוסייה ספציפית, ועל כן הוא תוכנן לצורכי אוכלוסייה כללית. לטענת גוטפריד, עצם נקיטת הוועדה בעמדה כי האוכלוסייה הכללית היא ברירת המחדל כשלא אופיינה אוכלוסייה ספציפית, מהווה החלטה פוגענית ומפלה, שמשמעותה הוצאת האוכלוסייה החרדית מהסטטוס הנורמלי עקב היותה מיעוט.

לטענתו, אין אפשרות להגדיר מתחם כמקום מגורים מתאים לאוכלוסייה חרדית, אם שטחי הציבור שהוקצו בו אינם יכולים לקבל את המשפחות החרדיות שיגיעו לשכונה.

מנגד טענו משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל כי תכנון השכונה לאוכלוסייה הכללית כולל גם את האוכלוסייה החרדית ואינו מיועד לאף קבוצת אוכלוסייה. עוד טענו כי אין כל טעם מיוחד העשוי להצדיק הקצאה של חלק מהתוכנית לאוכלוסייה מסוימת, מאחר שהתוכנית מיועדת לכלל האוכלוסייה, ונלקחו בחשבון כלל המגזרים. "מסמכי התוכנית אינם כוללים התייחסות לאוכלוסייה חילונית דווקא" טענו משרד האוצר ורמ"י, "להפך - התוכנית מתייחסת לאוכלוסייה הכללית על כל מגזריה, לרבות האוכלוסייה החרדית".

עוד הם טענו כי פרוגרמת מבני הציבור התבססה על תחשיב של משק-בית בן 3.5 נפשות, שעה שמשק-הבית הקיים היום בלוד כולל 3.3 נפשות, ובמגזר היהודי הארצי - 3.1 נפשות. כלומר, צורכי הציבור בתוכנית הוגדרו ביתר, על-מנת לאפשר גם לאוכלוסייה החרדית להתגורר בשכונה.

כמו כן, לפי הפרוגרמה, השטח הנדרש לשטחי ציבור הוא 273 דונם, בעוד שבפועל שטחי הציבור בתוכנית הם בשטח של 285 דונם. נימוק נוסף שהעלו רמ"י ומשרד האוצר הוא שנכון להיום מקודמים חמישה מתחמים לאוכלוסייה חרדית בבני-ברק, באלעד, בנתיבות וברכסים, הכוללים 13 אלף יחידות דיור.

החברה הממשלתית "דירה להשכיר", שיזמה את התוכנית, טענה כי החוק אינו מאפשר לתכנן עבור אוכלוסייה מסוימת, וכי תמהיל הדירות בשכונה הוא מגוון ומאפשר גם לאוכלוסייה החרדית לרכוש דירות בשכונה. מעבר לכך, התוכנית הביאה בחשבון אי-שימוש במעלית שבת, המאפיינת חלקים בציבור החרדי, ולכן הבנייה בתוכנית כוללת גם בניינים נמוכים של 4 קומות. התכנון, כך נטען, אינו מגביל אף אדם מלהתגורר במקום, ואף ישנה גמישות בעת מימוש התוכנית על-מנת לתת מענה מיטבי לאוכלוסייה שתגיע לשכונה. כלומר, התוכנית גמישה וכוללת רזרבות קרקע, כך שניתן יהיה בעתיד להקים מוסדות ציבור עבור אוכלוסייה חרדית, ככל שיידרש. 

השופט צבי דותן דחה את העתירה, לאחר שהשתכנע כי השכונה תוכננה לאוכלוסייה הכללית, לרבות החרדית. דותן אף דחה את הטענה כי מבני הציבור בתוכנית אינם עונים על צורכי האוכלוסייה החרדית, לאחר שהעותר לא ביסס טענה זו בנתונים, ומאחר שהחוקר קבע כי התוכנית מאפשרת גם לאוכלוסייה החרדית להתגורר במקום, וכי פרוגרמת שטחי הציבור בתוכנית היא מורחבת.

דותן הוסיף כי אם העותר מעוניין להתגורר בשכונה בה מתגוררת אוכלוסייה חרדית בלבד, פתוחה בפניו הדלת להתגורר באחת השכונות המתוכננות בישובים החרדים שציינה המדינה - בני-ברק, אלעד, נתיבות ורכסים.

"בית המשפט איננו מתכנן-על ואינו מתערב בשיקוליהן של ועדות תכנון", סיכם השופט דותן, דחה את העתירה והשית על העותר הוצאות משפט בסך כולל של 30 אלף שקל.

את דירה להשכיר ייצגו עורכי הדין רנטו יאראק ומתן ספקטור ממשרד מ. פירון ושות'. את עיריית לוד ייצג עו"ד רועי גנוט, ואת הותמ"ל ורמ"י ייצגה עו"ד יהודית אריאב פוקס.