הדולר צלל מול השקל - מה כדאי ליצואנים לעשות כעת?

שוק המט"ח סוער. הדולר צלל היום (ה') מול השקל בהמשך לנאום פאואל מאתמול שסלל את הדרך להורדת ריבית כבר ביולי.

הדולר  איבד 0.72% ושערו היציג נקבע על 3.547 שקלים, האירו  איבד 0.29% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.997 שקלים.

יו"ר הפד ג'רום פאואל רמז אתמול כי הריבית תרד בהודעה הקרובה של חודש יולי, מה ששוק האג"ח מתמחר באופן מלא. 

יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, מסביר ל"גלובס", כי ההודעה של פאואל אמש היתה רק הטריגר. "מכל הדברים שאמר פאואל השוק היחידי שהגיב באופן דרמטי היה השקל. מהדברים של פאואל אתמול השתמע כי יש להוריד ריבית פעם אחת ביולי אך לא מעבר לזה. לפי הדברים של פאואל השוק העריך ב-100% שהריבית הולכת לרדת ביולי. הדברים של פאואל לא הפתיעו בגדול את השוק. השוק רוצה להוכיח לפד שהוא טועה וכולם נצמדים להערכה המופרזת של 3 הורדות ריבית השנה. השוק עובד על סנימנט ועל פסיכולוגיה ולכן באות הערכות שמנותקות מהמציאות".

"פאואל אומר מילה והשקל מתחזק בצורה חדה מדי וזה צריך להדליק נורה אדומה", המשיך פרנק. "זה מבהיר כי השקל הוא היעד הכי אטרקטיבי לכל מני מניפולציות וכאן לדעתי הטעות של בנק ישראל. הרי בהודעת הריבית שלו האחרונה בנק ישראל אמר כי הוא לא שינה את המדיניות, וכי יתערב אם יהיה צורך. אחרי אתמול, כשהשקל התחזק וממשיך להתחזק גם היום, אם בנק ישראל לא יתערב עכשיו, אז מתי כן? פה הבנק מאבד את האמינות שלו. הנגיד החדש הצטייר יותר אקטיבי מקודמתו. הוא גם התערב, מה שבנק ישראל לא עשה חצי שנה. עם זאת, פתאום באה ההודעה האנמית שלו שלשום. בכל העולם שינו את הטונים, הבנקים המרכזיים מדברים על הרחבות כמותיות, ולא יכול להיות שבנק ישראל יעשה קופי פייסט להודעת הריבית הקודמת כאשר כל העולם הופך דיסקט", אמר פרנק.

"לא קרה שום דבר מבחינה כלכלית"

"בנק ישראל מבחניתו לא עשה רע אך כאשר השוק עובד 30% על פסיכולוגיה ו-40% על ספקולציה, יחד עם הפעילות בארה"ב, נראה שלא קרה שום דבר מבחינה כלכלית", המשיך פרנק. "אנו באמצע 2019 והשקל רשם התחזקות של יותר מ-5% לעומת סל המטבעות, זה דבר שאין לו אח ורע. חלק לא קטן מזה מיוחס לפעילות שאין לה קשר לכלכלה. יש לבנק ישראל תחמושת והרבה, הוא צריך להשתמש בה אך הוא לא עושה את זה. בינתיים הנגיד החדש דיבר אך לא עשה. הוא היה חייב להתערב אתמול כדי לומר 'רבותי את המשחקים האלה אני לא מאפשר'".

פרנק מחזיק בטן מלאה לגבי התנהלות האוצר, שלא עושה לטענתו את מה שכל מנהל כספים היה בוחר לעשות. "בצד של האוצר, אם אתה מנהל כספים שיצרת חוב לעולם (הנפקת אג"ח לעולם, בין השאר דולריות), אתה משלם לעולם ריבית ואתה חשוף לסיכונים השער החליפין: כאשר הדולר יעלה החוב שלך יגדל, ולהיפך. אבל כחלק מהאסטרטגיה אתה מפזר סיכונים ולכן מנפיק אג"ח דולריות. כאשר המדינה הנפיקה חוב דולרי הריבית היתה אפסית, בינתיים הריבית עלתה והשקל התחזק, זאת אומרת שהרווחת משני הכיוונים. בתור מנהל כספים אתה יודע שאתה יכול להפוך את ההלוואה שלך לחסרת סיכון בריבית אפס. יש מנהל כספים שלא היה עושה את זה? אז כנראה שלאוצר יש שיקולים זרים. הוא אומר אם השקל יתחזק אני ארוויח יותר, וזה סיכון שהמדינה לא יכולה לקחת על עצמה. אנו יודעים שהמדינה שלנו מוטית ייצוא, במלחמות שיש לאוצר מול בנק ישראל הוא הופך להיות משהו שאף אחד לא יכול להסביר כי אלו דברים טריוויאלים".

מה האוצר אמור לעשות לדעתך?

"יש לאוצר היום הלוואות במטבע של 25-30 מיליארד דולר - שיהפוך אותן להלוואות שקליות. עדיין הוא יקבל למעלה מ-2% אם הוא יהפוך את ההלוואה. למעשה, המשמעות היא לקנות דולרים בשוק, אך ברמה נמוכה ממה שקנית אותם. כך, להלוואה לעולם תשלם אפס ריבית וגם תאפס את הסיכון. את זה כל מנהל כספים היה שואף, שלא יהיה לו סיכון מטבע".

מה באופן כללי צריך לעשות?

"לאזרח הפשוט, אין ממש מה לעשות, יש להגדיל חשיפה למטבע באמצעות יועצי ההשקעות. יצואנים צריכים להפסיק להמיר דולרים ברמות האלה, ויבואנים צריכים להצטייד במטבע אפילו לשנה שנתיים קדימה, כי כל מי שעשה זו צבר הרבה כסף. העצה הטובה ליבואנים זה להצטייד במטבע וליצואנים לשמור על המטבע ולהפסיק להמיר אותו. כל מי שפעל כך בשנים האחרונות חסך הרבה כסף בשלוש השנים האחרונות".