הנפקת המטבעות הדיגיטליים המפוקחת הראשונה בהיסטוריה יוצאת לדרך בארה"ב

רשות ניירות ערך של ארצות-הברית (SEC) אישרה אתמול (ד') לחברת הסטארט-אפ בלוקסטאק (Blockstack), המתמחה בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, למכור מטבעות דיגיטליים בהנפקה ראשונה מסוגה. ה-SEC אישרה את ההנפקה, בהיקף של 28 מיליון דולר, מתוקף תקנה A פלוס - חלופה להנפקה ראשונית לציבור, שנועדה לסייע לחברות צעירות לגייס הון - כך נמסר ל"וול סטריט ג'ורנל" מעורך דין שמייצג את בלוקסטאק.

היום תתחיל החברה למכור את המטבעות הדיגיטליים שלה לציבור באמצעות אתר אינטרנט שהוקם למטרת ההנפקה, שעשויה להעניק לסטארט-אפים בתחום הקריפטו מתכונת חדשה לגיוס הון. אף שההנפקה דומה בכמה מובנים להנפקה ראשונית לציבור, יש כמה הבדלים גדולים. ראשית, רוכשי המטבעות לא יקבלו החזקה בחברה. במקום זאת, הם יקבלו "אסימוני שימושיות" (Utility Tokens), שבהם יוכלו להשתמש כמטבע ברשת של בלוקסטאק - פלטפורמת תוכנה מבוססת בלוקצ'יין, שבה יכולים מפתחים לבנות יישומים.

ההנפקה של בלוקסטאק היא למעשה גרסה מפוקחת של הנפקה ראשונית לציבור של מטבע דיגיטלי (ICO) - מכירות לא-מפוקחות לציבור של מטבעות דיגיטליים שהגיעו להיקף שיא בשנת 2017. מיזמי קריפטו גייסו מיליארדי דולרים באמצעות הנפקות ICO, לפני שה-SEC פתחה בקמפיין נגד גיוסי ההון האלה, שלדבריה, מפירים את חוקי הגנת המשקיעים.

ההנפקה של בלוקסטאק עשויה לספק מענה למחסור במימון שנוצר בעקבות קריסת שוק ה-ICO. ברבעון הראשון של 2019 גויסו 118 מיליון דולר בלבד בהנפקות ICO, לדברי חברת המחקר TokenData, לעומת 6.9 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בלוקסטאק, שהוקמה ב-2013 על-ידי מוניב עלי ורייאן שי, הקדישה עשרה חודשים וכ-2 מיליון דולר להשגת אישור ה-SEC להנפקה על בסיס תקנה A פלוס. עלי אמר כי הזמן הרב והעלויות הגבוהות נבעו מכך שהחברה וה-SEC נאלצו ליצור יש מאין פרוטוקול להנפקת אסימונים דיגיטליים על בסיס תקנה A פלוס. "הבדיחה שלי הייתה ש-2 מיליון דולר זה התרומה שלנו לתעשיית הקריפטו", אמר עלי. לפחות עוד חברת סטארט-אפ אחת בתחום הקריפטו, YouNow, הגישה גם היא בקשה לערוך הנפקה על בסיס תקנה A פלוס, לפי מסמכים שהוגשו ל-SEC. ה-SEC סירבה להגיב לפניית "וול סטריט ג'ורנל" בעניין זה.

מייסדי החברה ייעצו לסדרה "עמק הסיליקון"

תקנה A פלוס היא חלק מחוק JOBS ("להתניע את עסקי הסטארט-אפ שלנו" - Jumpstart Our Business Startups) מ-2012, שנועד להמריץ יצירת מקומות עבודה. התקנה מתירה לחברות לגייס עד 50 מיליון דולר בתוך פרק זמן של 12 חודשים, ודורשת מהן רמה נמוכה יותר של גילוי נאות מרמת הגילוי הנאות הנדרשת בהנפקה ראשונית לציבור רגילה.

כש-JOBS נהפך לחוק, שווקו הנפקות על בסיס תקנה A פלוס כאמצעי שבו יכולות חברות סטארט-אפ לגייס בשוקי ההון בלי לשאת בעלות המימון של הנפקה ראשונית לציבור. ואולם הנפקות אלה, שכונו "מיני-הנפקות ראשוניות לציבור", התאפיינו בביצועים פושרים ועוררו חששות ממעשי מרמה. באחרונה החמירו נאסד"ק ובורסת המניות של ניו יורק את הדרישות מחברות שעורכות הנפקה על בסיס תקנה A פלוס, בגלל הרקורד הגרוע של הנפקות אלה.

כמה חברות סטארט-אפ שמתמחות בבלוקצ'יין מכרו מטבעות דיגיטליים על בסיס תקנה אחרת של ה-SEC, תקנה D. הנפקות אלה אינן מצריכות את אישור ה-SEC, ומוגבלות למשקיעים מוסמכים - חברות שנכסיהן מגיעים לשווי של 5 מיליון דולר לפחות, ויחידים שהונם הנקי עומד על מיליון דולר לפחות. בהנפקות שנערכות על בסיס תקנה A פלוס, לעומת זאת, יכול כל אחד לרכוש מניות או אסימונים דיגיטליים.

לפני שש שנים התחילו עלי ושי, מייסדי בלוקסטאק, במאמץ לבנות גרסה של אינטרנט שלא יישלט על-ידי קומץ של חברות ענקיות. השניים שימשו יועצים בעונה החמישית של הסדרה הקומית "עמק הסיליקון" של HBO - ו"האינטרנט המבוזר" שבונה בסדרה חברת Pied Piper, ששייכת לדמות הראשית בסדרה, מתבסס על האינטרנט המבוזר שמפתחת בלוקסטאק במציאות.

החברה כבר גייסה 25 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון, ועוד 47 מיליון דולר באמצעות מכירת אסימונים דיגיטליים בהנפקה שנערכה ב-2017 על בסיס תקנה D.