לפרוץ את החסמים להעסקת אנשים עם מוגבלות

מאז ומתמיד היה שוק העבודה סמן ימני לתמורות חברתיות. לכן היה נכון וראוי לקדם חוקים המחייבים העסקת אנשים עם מוגבלות. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה חיובית בתחום הגיוון התעסוקתי והיא תחלחל עוד ועוד גם לתחום הכלכלי והחברתי. עם זאת, עבודתם של הקברניטים טרם הושלמה. בישראל אנשים עם מוגבלויות מהווים כ-20% מהאוכלוסייה, לכן יש חשיבות לאומית לשילובם במעגל התעסוקה.

הנתונים המתפרסמים מדי חודש מעידים על שיעורי אבטלה הנמוכים מ-4%, אך נתון זה אינו משקף את התעסוקה קרב אנשים עם מוגבלויות. בגזרה זו מדובר בשיעור אבטלה גבוה בהרבה. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי מדצמבר 2018, אחוז המועסקים בקרב אנשים עם מוגבלות עומד על כ-50% בלבד. זהו שיעור נמוך מאוד ביחס לשיעורי האבטלה הכללית.

מצד העובדים ניכרת מוטיבציה לעבוד, שעומדת כל העת במבחן. אדם עם מוגבלות שמקבל קצבת נכות מחשב כמה הוא מפסיד בצאתו לעבוד ושוקל האם ישנן חלופות משתלמות יותר עבורו. שכר העבודה, קצבאות והבטחת הכנסה עומדים לפתחם של מקבלי ההחלטות במעין מטריצה, שמורכבת מחלקים רבים ומנוגדים, בהם הוגנות, ערכים, רווחה ותמרוץ.

המורכבות נעוצה בכך שתמיכה אישית של עובד עם מוגבלות לצאת לעבוד תלויה בהחלטות המדינה הפוסקות לכאן או לכאן בהליך משורשר: איזון שכר עבודתו בהשוואה לקצבה שיקבל ועוד.

גם אם המשמעות תהיה, בסופו של דבר, יתרון כלכלי ותעסוקתי לאנשים עם מוגבלות - כביכול אפליה מתקנת, על המדינה לקדם קודם כל מודל שיתמרץ יציאה לעבודה.

הזכות לעבוד זהה לזכות יסוד להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה. אוכלוסייה, שנחשבה עד היום חלשה, תתקדם לעבר שוויון ושיתוף, רווחה, צריכה, ועוד מרכיבים שמגבירים את צמיחת המשק ומעלים את הפריון.

בחינת הסוגיה מבעד עיני המעסיקים חושפת מהמורה נוספת. לאחרונה נשאל בית הדין לעבודה לגבי ההתאמות שעל המעסיק לבצע על מנת להעסיק עובד עם מוגבלות, זאת, לאחר שבשנים האחרונות חויבו מעסיקים בינוניים וגדולים להעסיק עובדים עם מוגבלות. עובד עם מוגבלות נקלט ומתחבר בעבודה כשווה בין שווים על סמך כישוריו, רצונו ויכולותיו, אך עם זאת נדרשות התאמות מסוימות שלרוב דורשות מאמץ מיוחד מהמעסיק. אלה משאבים שעלולים לגרור עלויות, כמו משרות מוקטנות, אפשרות עבודה מהבית וביצוע התאמות פיזיות שהמדינה משתתפת רק במחצית העלויות.

מעסיקים בינוניים וקטנים (שישה עובדים ומעלה) יבוא בחשבון כי לעובד עם המוגבלות יש משמעות לא רק ארגונית, אלא גם כלכלית. יש המכנים זאת "נטל" אשר עלול להפוך כבד מדי, אזי יידרש המעסיק להוכיח כי ביצוע התאמות עלול להוביל לפגיעה כלכלית חמורה בעסק.

המסקנה המתבקשת משילוב כלל התמורות היא כי נדרשת סבירות ומידתיות בהתחשב במכלול הנסיבות והמאפיינים של מקום העבודה, של העובד ושל ההתאמה הנדרשת. כדאי לתת על כך את הדעת ולהתאים את השינויים האחרונים והבאים למגוון מודלים של העסקה המתפתחים בעידן הנוכחי.

חשיבות העסקת אנשים עם מוגבלות וגיוון במקום העבודה מובנת יותר ויותר למעסיקים מכל תחום ובכל מבנה העסקה, כולם רואים את הגמול הכלכלי והחברתי באופן עקיף ובאופן ישיר. ככל שנתאים את הסייגים בהעסקה של אנשים עם מוגבלות למודלים השונים והחדשים שבשוק העבודה, כך נפרוץ את החסמים והשוק העסקי והחברה הישראלית יצאו מורווחים. 

הכותבת היא מנכ"לית חברת כוח האדם תגבור