מההצלחה בישראכרט ועד הכתם של פריזמה. דב קוטלר מתקרב לכס מנכ"ל הפועלים והרוחות בבנק סוערות

האם השבוע יוכרע המירוץ למנכ"לות בנק הפועלים עם מינויו של דב קוטלר לתפקיד, כמעט חמש שנים לאחר שעזב את הקבוצה, בה שימש כמנכ"ל חברת כרטיסי האשראי ישראכרט? כפי שנחשף לראשונה באתר "גלובס" בערב השבת, קוטלר נחשב למועמד המוביל מבחינת ועדת האיתור, שבראשות יו"ר הבנק עודד ערן. ואולם נראה כי למרות הנטייה האמורה דבר אינו סגור.

לקראת ההחלטה בנושא שצפויה אולי כבר ביום שני, נעשים מאמצים רבים להשפיע על ועדת האיתור, כשגורמים בשוק אף העריכו כי אם קוטלר ימונה אז יפרשו מהבנק בכירים, בהם לפחות חבר הנהלה אחד ולצדו, אולי, עוד ראשי אגפים. כך, על פי גורמים בשוק הבנקאות, הרוחות בבנק סערו בעקבות הפרסום, כשישנם אלה שמנסים להשפיע ולהביא למינוי של מנכ"ל פנימי, מבין כמה מועמדים ראויים ומנוסים שהציגו את מועמדותם.

בכל מקרה, מיהו האיש שעל פי הערכות עשוי לסיים את השבוע כמנכ"ל המיועד של בנק הפועלים, וזאת במקביל למינוי צפוי של מנכ"ל גם במתחרה דיסקונט - שם נראה שיהיה מדובר באורי לוין, ולקראת הליך בחירה במנכ"ל גם בבנק לאומי? נתחיל בכך שייתכן ומבחינת ועדת האיתור אחד היתרונות שלו הוא שהוא בא מחוץ למערכת בבנק הפועלים.

דב קוטלר מחזיק ברזומה ניהולי מכובד וארוך בשלל חברות בתחומי הפיננסים והבנקאות. בתפקידו האחרון הוא היה מנכ"ל ישראכרט, חברת כרטיסי האשראי של בנק הפועלים, שמוקדם יותר השנה הונפקה ושנמצאת בדרך הבטוחה לצאת לחלוטין מידי הבנק.

בשלהי 2014, לאחר כ-6 שנים בתפקיד מנכ"ל ישראכרט, קוטלר הודיע כי לא יחדש את החוזה שלו ויפרוש מהחברה. שנותיו בישראכרט נחשבות למוצלחות מאוד, כשהוא הצליח לנער ולקדם את החברה שקיבל לידיו - שהייתה עוד קודם לכן, וגם כיום - מובילת השוק בו היא פועלת. את זה הוא עשה בעיקר בפעילות החוץ בנקאית של החברה. בכל אופן, קוטלר הגיע לתפקיד זה לא כבשר מבשרו של בנק הפועלים כי אם כמינוי חיצוני, לאחר שקודם לכן כיהן בתפקיד מנכ"ל בית ההשקעות.

קוטלר שימש כמנכ"ל פריזמה הראשון ולמשך כשנתיים בלבד. הוא כיהן כמנכ"ל פריזמה שהיה בית השקעות שהקימה קרן מרקסטון של רון לובש ושל אמיר קס המנוח, שרכשו בית השקעות קטן שעליו הלבישו קרנות נאמנות וקופות הגמל שנרכשו בהון רב. מדובר היה בניסוי הכי גרנדיוזי, וגם הכי כושל, בשוק ההון המקומי, כשברבות השנים, אמנם לא בימיו של קוטלר, בית ההשקעות קרס ופעילויותיו נבלעו לתוך מתחרים.

למעשה, פריזמה מהווה כתם ניהולי כמעט עבור כל מי שנגע בו, החל מלובש בעצמו שהיה דומיננטי במיוחד בניהול האסטרטגי של פריזמה, ובכלל זה גם קוטלר עצמו, שבימיו בית ההשקעות לא הצליח להרים את הראש, ואף להיפך. אגב, עם עזיבתו את פריזמה דובר על חילוקי דעות בין קוטלר לבין מרקסטון.

ב-2006 בית ההשקעות פריזמה התהדר בהבאת כוכב לניהול השקעות בגמל, בן גביזון. כעבור שנתיים אותו גביזון, עם טעויות בניהול סיכונים בפריזמה, גרם הפסד בעייתי מאוד ובאשמת בית ההשקעות. הפסד זה פגע מאוד בפעילות החיסכון לטווח ארוך של פריזמה סביב התקופה בה קוטלר עזב את בית ההשקעות. הבודק החיצוני שמונה על ידי בית ההשקעות פריזמה, הכלכלן יוסי בהיר, מצא לאחר מכן כשלים בהתנהלות חברת הגמל של פריזמה.

בראיון שנתן ל"גלובס" אמר קוטלר ביחס לנסיונו בפריזמה כי "אני מנהל הרבה יותר טוב אחרי פריזמה, חד וחלק. בארה"ב אחד מכללי הניהול למנהלי חברות ענק זה לעבור גם ניסיון שלילי. מלמדים את זה בהרווארד", תוך שבין היתר השיב לשאלה האם הוא סיים להיות שכיר, בכך ש"זה כיף גדול להיות עצמאי".

בראיון אחר שנתן ל"גלובס" אמר קוטלר כי "חטאתי בחטא הגאווה בהקמת פריזמה. זה היה מעשה מרכבה מסובך שמיזג שש חברות... אחרי שהקמנו את פריזמה השקנו קמפיין עם הבטחה לציבור, למרות שלא היה לנו ניסיון מוכח. הייתה בו גאווה שגרמה לפער ציפיות שלא היה ניתן למימוש. למדתי שקודם תעשה ורק אחר כך תפרסם". באותו ראיון הוא גם אמר ביחס לאני מאמין הניהולי שלו כי "אני מאמין בשקיפות, בדוגמה אישית ובעבודה בגובה העיניים. בכרטיס הביקור שלי יש את כל הטלפונים, גם בבית - זו שקיפות".

לפריזמה קוטלר הגיע במחצית הראשונה של 2006 עם שתי הצלחות שבנו לו שם של מנהל טוב, שאותו הצדיק גם בישראכרט, ולדעת חלק מאלה שליוו אותו בפריזמה גם שם. מדובר היה בתפקידי מנכ"ל בנק איגוד ועוד קודם מנכ"ל ויזה כאל. אגב, את כאל הוא ניהל בימים פרה-היסטוריים בכל מה שנוגע לחדשנות הטכנולוגית שקיימת היום בשוקי הבנקאות והתשלומים, ושבנק הפועלים פעיל בהם במיוחד, למשל דרך ה"ביט".

מאז ישראכרט ועד היום קוטלר עוסק בשלל פעילויות "פרטיות" ובראשן הוא נמנה על ראשי ובעלי המניות בקרן ההשקעות בנדל"ן אינטו, דבר שיצריך את הבנק ואותו ליצור מנגנון היפרדות מאינטו ושיאפשר לו להצטרף לבנק, אם וככל שהוא אכן זה שייבחר על דירקטוריון הבנק. ככל הידוע טרם דובר מנגנון היפרדות בין קוטלר לבין אינטו, כאשר אם הוא אכן יהיה זה שימונה אזי אפשר ויהיה מדובר על החזקה של מניות אלה בנאמנות.

אינטו היא פלטרפומה להשקעות בנדל"ן יזמי בחו"ל, בעיקר בארה"ב, שפתוחה למשקיעים מהציבור הרחב. בעלי המניות העיקריים באינטו השקעות הם ערן רוט המנכ"ל שמחזיק ב-39.8% מהמניות, ושנחשב כבעל השליטה בה על פי דיווחיה למערכת המגנא של רשות ניירות ערך, דב קוטלר, היו"ר, שמחזיק בכ-9.6% ממניות אינטו, מרידיאן קפיטל גרופ שמחזיקה ב-9.6% גם כן, ואברסט רה-אינשורנס שמחזיקה ב-3.4% מהמניות.

הדבר שקוטלר כנראה פחות חזק בו ביחס לחלק מהמתחרים הוא הקשר לחדשנות הטכנולוגית בתחומי הפיננסים מזווית המנהל בגוף פיננסי, וזה נכון גם לגבי שוק התשלומים שאותו הכיר לפני ולפנים כמנכ"ל ישראכרט.

בחמש השנים האחרונות מאז שימש קוטלר כמנכ"ל ישראכרט עולם הבנקאות השתנה מאוד, כשהטכנולוגיה הפכה לחשובה הרבה יותר מבעבר בכל הנוגע לעולם זה - הן ברמת הבנק פנימה והן ברמה הגלובלית, כולל תחרות משחקני פינטק קטנים או ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות.

אגב, אחד המועמדים הפנימיים המוערכים הוא גולן שרמן, ראש חטיבת הטכנולוגיה בבנק, שחי את ההתפתחויות בתחום זה טוב מהיתר, אך שמחזיק ברזומה ניהולי קצר מדי בכל מה שנוגע לחברות בהנהלת הפועלים. מועמדים פנימיים בולטים אחרים הם ארז יוסף, שנחשב למנהל מאוד אנליטי ומרכזי בבנק, וידין ענתבי שכעת בתפקיד השני שלו בהנהלת הבנק, כשלצדם נשקלים על ידי ועדת האיתור מועמדים אחרים כגון יעקב אורבך שמחזיק בניסיון הכי "קלאסי, מקרב המועמדים (לאור ניסיונו הרב בבנקאות עסקית) ודני קולר, שהיו בעבר בכיר בבנק.

ועוד נקודה לסיום, אפרופו המירוץ למנכ"לות בלאומי: על פי הערכות בשוק הבנקאות בלאומי כבר מדובר במירוץ בין כמה מועמדים פנימיים ראויים, כגון חנן פרידמן או אבנר מנדלסון (שמחזיק ברזומה דומה לזה של לוין בדיסקונט, שבתורו מחזיק ברזומה דומה לזה של לילך אשר טופילסקי שפורשת עתה מהבנק - של לימודי MBA בחו"ל ואחריהם עבודה בפירמת ייעוץ בינלאומית מובילה), ושאליהם עשויים להצטרף בכירים לשעבר בבנק, למשל קובי הבר שכיום מנהל את חברת הביטוח של ביטוח ישיר.

בלאומי מונתה ועדת איתור לתפקיד, בראשות היו"ר הנבחר סאמר חאג' יחיא, ולא מן הנמנע שכמה מהמועמדים שראו עצמם כמתאימים בפועלים ובדיסקונט יראו לנכון להתמודד גם על תפקיד זה.