היזם גילה: החתימה של ראש המועצה לא מבטיחה שהתוכנית תצא לפועל

מה קורה ליזם שקידם תוכנית בנייה, קיבל חתימה מראש המועצה ומהגזבר, אבל אז התחלפו בעלי התפקידים במועצה, והוא גילה שהחתימות אינן שוות דבר ושהתוכנית בטלה ומבוטלת? זה בדיוק מה שקרה בזכרון יעקב, בפרשה שעוררה סערה ביישוב והגיעה עד לבית המשפט העליון.

רקע: ממלונאות למגורים

במוקד הסיפור חטיבת קרקע בת 80 דונם הממוקמת בדרום מזרח היישוב, שעליה חלה תוכנית מאושרת למלונאות בגובה שלוש קומות. על הקרקע בנויים כמה מבנים, ביניהם מלון עדן אין. בעלת הקרקע, חברת מאיר אפרת אחזקות, קידמה תוכנית שמשנה ייעוד של 10 דונם בחלק הדרומי של הקרקע ממלונאות למגורים לבנייה של 144 יחידות דיור בבנייה רוויה בגובה שש-שבע קומות.

ביולי 2015 נחתם הסכם בין המועצה המקומית זכרון יעקב לבין חברת מאיר אפרת אחזקות. בשם המועצה חתמו על ההסכם ראש המועצה דאז, אלי אבוטובול, וגזבר המועצה. החוזה כלל התחייבות כלפי החברה לתמוך בתוכנית המשנה את יעוד הקרקע של החברה למגורים, וזאת "בכפוף להחלטות רשויות התכנון המוסמכות לכך".

סביב התוכנית נתגלעה מחלוקת ציבורית נרחבת בזכרון יעקב, אולם באפריל 2016 אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית. ההתנגדות הציבורית להסכם אף הובילה להתפטרותו של ראש המועצה אלי אבוטבול מתפקידו, ולקיום בחירות חדשות בהן נבחר ראש מועצה חדש - זיו דשא, שנמנה על המתנגדים לתוכנית.

בהמשך החליטה מועצת העיר להגיש ערר בעניין התוכנית למועצה הארצית לתכנון ובנייה, ולעדכן את הוועדה המחוזית בביטול התמיכה בתוכנית.

הסכסוך מגיע לביהמ"ש

כתוצאה מכך, הגישה חברת מאיר אפרת עתירה לבית המשפט המחוזי חיפה נגד המועצה המקומית, בטענה כי יש לאכוף את החוזה שנחתם בין החברה למועצה ולחייב אותה לקיימו. החברה נימקה את טענתה בכך שהמועצה חזרה בה מתמיכתה בתוכנית משיקולים זרים ופוליטיים.

מנגד טענה המועצה כי ההסכם אינו תקף מאחר שהוא לא הובא לאישור הרשות המקומית, וכי יש לאפשר למועצה להשתחרר ממנו מטעמים של הגנה על האינטרס הציבורי.

במאי 2017 קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה את העתירה, וקבע כי לא מצא עילה לביטול החוזה גם אם חתומים עליו רק ראש המועצה והגזבר.

המועצה המקומית זכרון יעקב ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון, בטענה כי אכיפת ההסכם מנוגדת לרצון הבוחרים וכי בית המשפט המחוזי שגה כשנתן משקל יתר לאינטרס הכללי - מצוקת הדיור בכלל הארץ - על חשבון האינטרס של המועצה המקומית זכרון יעקב - וחיזוק ענף התיירות בתחומה.

באוקטובר 2018 קיבל בית המשפט העליון את הערעור והפך את ההחלטה. בפסק הדין נקבע כי כאשר רשות מקומית מתחייבת התחייבות בעלת אופי מנהלי ציבורי, בעניין הנוגע לסמכות הרשות בנושאי תכנון ובנייה - יש לקבל את אישור מועצת הרשות ואין די בחתימותיהם של ראש הרשות והגזבר. מכיוון שהחוזה לא הועבר לאישור של מליאת המועצה, המסקנה היא כי החוזה נחתם תוך חריגה מסמכות ולכן הוא מבוטל.

ביטול התוכנית

בינתיים, באפריל 2019 הודיעה הוועדה המחוזית בראשות איתמר בן דוד כי היא שוקלת לבטל את הפקדת התוכנית. הוועדה המחוזית ציינה כי "הליכי התכנון הם דינמיים ומשתנים, ובחלוף הזמן הרב ממועד שהוחלט לאשר את התוכית חלו שינויים תכנוניים במרחב התכנון של הישוב". היא התכוונה לכך שבינואר 2019 הופקדה תוכנית כוללנית לישוב שכללה פריסת יעוד הקרקע, לרבות מוקדי תיירות. במסגרת זו נקבע כי השטח בתוכנית יועד למלונאות בתמיכת משרד התיירות.

 עו"ד מרדכי בייץ / צילום: יורם רשף

בנוסף, ממועד אישור התוכנית, קודמו תוכניות לשכונות מגורים בזכרון יעקב שמספקות מלאי של יחידות דיור בישוב, כגון תוכנית לשכונת מגורים בשכונת "זיכרונה" ל-1,236 יחידות דיור. "מהעולה במצטבר הוא שלעת הזו הוועדה לא רואה צורך תכנוני חיוני לקידום יחידות דיור דווקא בתא שטח זה".

את המועצה המקומית זכרון יעקב ייצגו בהליכים עוה"ד מרדכי בייץ, חני רוטשטיין, ענר חפץ ויעל מרטיק חנן "ממשרד יגאל ארנון ושות'".