לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית בנק דיסקונט הפורשת, בחרה שלא לנהל את קבוצת הנדל"ן המניב מליסרון. כך נודע ל"גלובס". ביום חמישי האחרון הסתיימה תקופה משמעותית במליסרון. לאחר תקופה של כשבע שנים כמנכ"ל מליסרון וכארבעים שנה בקבוצה, הוכרע כי אבי לוי יעזוב את ניהולה וזאת בצל פערים על גובה השכר שלו.
כעת נדרשת הקבוצה שבשליטת ליאורה עופר למצוא מנכ"ל חדש שידע להתמודד עם האתגרים הענפיים המורכבים. ל"גלובס" נודע כי כבר לפני כחודש עופר החלה לפעול בסוגיה הזו, על רקע הפערים מול לוי. נעשתה בדיקה מול אשר טופילסקי, שנחשבת למקורבת לעופר. אשר טופילסקי, שצפויה לעזוב את הבנק בסוף שנת 2019, החליטה להצטרף לקרן פימי, שם תכהן כשותפה בכירה.
המועד שבו בוצעה הבדיקה מעלה כי עופר החלה להתכונן לעזיבה אפשרית של לוי כבר לפני כחודש. עופר נדרשת כעת לאתר מנכ"ל שיוביל את מליסרון בתקופה מורכבת לתחום הקניונים, וזאת על רקע שינויים בהרגלי הצריכה ומעבר לקניות מקוונות וקניות בחו"ל, שחיקה בפדיונות הקניונים בענף שרשמו ירידה של 4% במחצית הראשונה השנה, לפי נתוני ריס וקריסה של רשתות אופנה. לאלה מצטרפת גם השקת הפעילות של אמזון בישראל שצפויה להתרחש בטווח של שבועות ספורים, וצפויה לטלטל לפחות חלק מענפי הפעילות של החנויות שפועלות כיום בקניונים ובמרכזים המסחריים.
עם זאת, בניגוד לסקטור הפיננסי, שם תקרת השכר מוגבלת, בחברות כמו מליסרון המציאות שונה. העזיבה של אשר טופילסקי את בנק דיסקונט באה על רקע עזיבה של מנהלי פיננסים נוספים שעזבו בצל הגבלת השכר בסקטור הפיננסים. בסקטור זה השכר מוגבל לעד פי 35 מהשכר הנמוך בחברה כשבפועל מדובר על שכר בעלות שנתית של 3.5 מיליון שקל. על פניו מדובר בשכר גבוה מאוד עבור הציבור הרחב. בהשוואה למנהלים של חברות גדולות במשק, בהן מליסרון, מדובר בשכר נמוך יחסית.
סאגת החידוש של הסכם ההעסקה של אבי לוי הסתיימה בחמישי האחרון בצורה דרמטית - לוי הודיע לדירקטוריון החברה על סיום כהונתו בתום תקופת החוזה, בסוף השבוע הנוכחי.
במליסרון ציינו כי לוי "נעתר לבקשת החברה להמשיך ולהעמיד משירותיו לחברה בתקופת ביניים ובמתכונת שטרם נקבעו", כך שלא ידוע כמה זמן יש למליסרון כדי לאתר מנכ"ל חדש. בענף מעריכים היום כי בחברה מעוניינים לאתר מנכ"ל חיצוני, ולא למנות למנכ"לות מנהל מתוך הקבוצה.
עופר, בעלת השליטה במליסרון, ולוי, לא הצליחו להגיע להבנות על חידוש תנאי הסכם ההעסקה שלו. זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס ישראל אף ניסתה לסייע לעופר ולגשר בין השניים ואף נפגשה עם לוי, אולם הצדדים לא הצליחו לגשר על הפער.
המשך ההעסקה של לוי במליסרון עלה לכותרות באחרונה בעקבות פרסום בתקשורת אודות חילוקי דעות בינו לבין בעלת השליטה בסוגיית הרכיב ההוני שיקבל לוי כחלק מחידוש הסכם העסקתו. חילוקי דעות אלה נגעו לחבילה של מניות מליסרון שרצה לוי לרכוש, באמצעות הלוואה של מאות מיליוני שקלים מידי עופר. באותו שלב, מרבית ההערכות בשוק היו כי הסיכוי שלוי יעזוב את החברה בשל חילוקי הדעות נמוך למדי, וכי סביר להניח שהצדדים יגיעו להבנות, וזאת בין היתר בשל העובדה כי הוא נחשב למקורב לעופר, ומלווה את פעילות הנדל"ן שלה כבר שנים רבות.
בחמישי האחרון טען לוי במכתב שנשלח לחברי הדירקטוריון כי מעולם לא ביקש הלוואה של 400 מיליון שקל כפי שנטען בתקשורת, אך אישר כי ביקש לרכוש מניות נוספות של החברה בסכום של כ-300 מיליון שקל, כשבכוונתו היה להשקיע מהונו העצמי סכום של 60-75 מיליון שקל. "ביקשתי מבעלת השליטה, ולא מחברת מליסרון, הלוואה צמודה למדד בסכום של כ-225 מיליון שקל. ההלוואה הייתה אמורה להיות מובטחת במניות הנרכשות ובערבות אישית מלאה שלי, עם תנאי 'ריקורס' מלא", כתב לוי.
עלות שכרו השנתית של לוי אינה חריגה - מדובר בעלות שכר חודשית של 166 אלף שקל, צמוד למדד ותנאים נלווים נוספים. כאשר מוסיפים לכך את המענקים ואת התגמול ההוני שהוא מקבל, הוא מתברג מדי שנה בין שיאני השכר בבורסה. ב-2018 עלות העסקתו של לוי הסתכמה ב-5.3 מיליון שקל, ובסך הכול בשבע שנות כהונתו (2012-2018) בחברה, עלות זו הצטברה ליותר מ-45 מיליון שקל. נוסף על כך, במהלך השנים מימש לוי חלק ממניותיו בתמורה כוללת של עשרות מיליוני שקלים.
ממשרדה של ליאורה עופר נמסר בתגובה "מדובר בידיעה הזוייה ומופרכת. מעולם לא הוצע ללילך התפקיד והיא מעולם לא ביקשה אותו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.