במרץ 2018 פורסמו הדיווחים הראשונים על שערוריית קיימברידג' אנליטיקה, שבמסגרתה חברת הייעוץ הפוליטי השתמשה במידע אישי של 87 מיליון משתמשי פייסבוק. המטרה הייתה השפעה על הבחירות בארה"ב, והרעיון היה שבאמצעות מספיק נתונים אמינים תוכל קיימברידג' אנליטיקה לפלח את האלקטורט ולהשפיע עליו באמצעות פרסומים מקוונים ומותאמים רגשית. לפי דיווח, פייסבוק ידעה במשך שנתיים כי לקיימברידג' אנליטיקה יש גישה לנתונים - אך לא חסמה זאת.
הפרשה הייתה קו פרשת המים ביחס כלפי פייסבוק. החשש הכבד מפני השפעה זרה על הבחירות לנשיאות בארה"ב, בנוסף לכך שפייסבוק ידעה על השימוש במידע ולא מנעה זאת, הפילו להרבה מאוד אנשים את האסימון לגבי הבעייתיות הקיימת ברשת החברתית. בסוף השבוע דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC) החליטה להטיל קנס בהיקף של 5 מיליארד דולר על חברת פייסבוק, כך לפי גורמים שמעורים בנושא. גובה הקנס אינו מפתיע - בדוחות האחרונים שפרסמה פייסבוק, העריכה החברה כי הקנס עשוי להגיע לסכום של 5 מיליארד דולר, ובינתיים החליטה להפריש סכום של 3 מיליארד דולר. ב-FTC ובפייסבוק טרם אישרו את פרטי ההסכם, שיכולים לכלול גם סעיפים נוספים.
למרות שכאמור לא פורסמו הפרטים הרשמיים של ההסכם, בארה"ב כבר נשמעה ביקורת במהלך סוף השבוע, על גובה הקנס. "הקנס עליו דווח משול לעקיצת יתוש עבור תאגיד בגודל של פייסבוק", אמר הסנטור רון ווידן. סנטור נוסף, ריצ'רד בלומנטל, טען כי "מאוד מאכזב שחברה עוצמתית כל כך עם הפרות חמורות כל כך תקבל רק מכה קטנה על היד. הקנס הזה לא יגרום להם לחשוב פעמיים על האחריות שלהם בהגנה על דאטה של משתמשים".
לפני שדנים בגובה הקנס צריך להכניס אותו לפרופורציה - הוא מהווה 9% מהכנסות החברה ב-2018, שהסתכמו בקרוב ל-56 מיליארד דולר; 22% מהרווח שלה, שעמד בשנה שעברה על 22 מיליארד דולר; וזהו הקנס הגדול ביותר בנושא פרטיות שה-FTC אישרה אי פעם, פי 225 מהקנס השני בגובהו אחריו, שספגה חברת גוגל והיה בגובה של 22 מיליון דולר.
פייסבוק היא חברה רווחית מאוד, שבקופת המזומנים שלה יש 45 מיליארד דולר. קנס כזה הוא אכן לא מהותי מאוד בעבור החברה, אך גם לא כזה שניתן לזלזל בו - פייסבוק למעשה ויתרה על רווח של רבעון שלם. העובדה כי מניית פייסבוק עלתה ב-1.8% בעקבות הפרסום היא מתעתעת - זה לא אומר בהכרח שהקנס נמוך, אלא רק שהמשקיעים חששו כי יהיה מעט יותר גבוה ממה שפייסבוק חזתה בלאו הכי.
ובכלל, איך קובעים גובה ראוי של קנס ואת המחיר של הפרת פרטיות כזאת? הסיבה שבכלל ה-FTC הייתה יכולה להטיל קנס כל כך גבוה טמונה בכך שפייסבוק הפרה הסכם עימה משנת 2012, לגבי עקרונות מסוימים של שמירה על פרטיות. אפשר להניח כי אם פייסבוק תפר את ההסכם פעם נוספת, הקנס יהיה עוד יותר גבוה. לכן, מה זה משנה אם פייסבוק הייתה מקבלת קנס של 9-8 מיליארד דולר - זה לא היה משפיע על קופת המזומנים שלה באופן משמעותי וההרתעה לא הייתה יותר גדולה. בכל מקרה, זה לא שיש קנסות בסדר גודל כזה כדי שיהיה ניתן להשוות סדרי גודל.
אי אפשר להתעלם גם מכך שמרבית הביקורת הגיעה מפוליטיקאים, שנלחמים זה בזה על עוצמת הביקורת. גם כאן, כמו במקרים קודמים, הסיפור הפך להיות מפלגתי ושלושת נציגי המפלגה הרפובליקנית בוועדה הצביעו בעד הקנס, לעומת שני נציגי המפלגה הדמוקרטית שהצביעו נגד. באופן כללי, הסיפור הוא לא גובה הקנס, אלא האופן שבו תנהג ה-FTC בעתיד, והאקטיביות של רגולטורים נוספים בטיפול בפייסבוק ובענקיות הטכנולוגיה האחרות. אין סיבה לשפוט קנס בגובה כזה באופן עצמאי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
